השפעות הסבב השני של משבר האנרגיה – לחצים אינפלציוניים ורוחות נגדיות לכלכלה

אנו עדים כעת להתממשות הדרגתית של "השפעות סבב שני" הנובעות מהמשבר החריף בשוק האנרגיה.

למרות שהזינוקים הראשוניים התמתנו ומחירי הנפט מאופיינים כיום בעיקר בתנודתיות סביב רמות גבוהות – תוך שהם מגיבים לכל התפתחות במשא ומתן המקרטע – ההשלכות של העליות הדו-ספרתיות החדות שכבר נרשמו מותירות חותם ברור על הכלכלה הגלובלית.

תמסורת מהירה מהצפוי לאינפלציה

אנו עדים למעבר (Pass-through) חד ומהיר יותר של עליות המחירים הן למדד המחירים ליצרן (PPI) והן למדד המחירים לצרכן (CPI) מכפי שהוערך תחילה. דוגמה בולטת לכך היא מדד ה-PPI בארה"ב, שרשם לאחרונה את העלייה החדה ביותר מזה ארבע שנים, כשהוא מונע מעליות רוחביות הן במחירי הסחורות והן במחירי השירותים. הנתונים הללו מאותתים על אינפלציה "דביקה" שכלי הריבית הנוכחיים מתקשים לרסן. יתרה מכך, הדבר מבשר על לחץ נוסף מצד ההיצע על מדד המחירים לצרכן (CPI), שעלה ב-3.8% ב-12 החודשים האחרונים (כאשר מדד הליבה עומד על 2.8% מדאיגים). יעד ה-2% הולך ומתרחק שוב. נתונים אלו מתחילים להדהד את ימיה המוקדמים של הקורונה, והתופעה עלולה להחריף ככל שהמשבר יימשך.

ציפיות השוק מול המציאות.

הזינוק של 1.4% במדד ה-PPI היה כמעט פי שלושה מציפיות השוק, והוא הצטרף לעלייה חדה של 0.7% בחודש שקדם לו. נראה כי השוק לא העריך נכונה את עוצמת התמסורת ומהירותה משוק האנרגיה. אם מגמה זו תימשך בחודשיים הקרובים, אנו צופים הרעה משמעותית בסנטימנט הכלכלי ובאמון המשקיעים.

מבחן גורלי לנגיד הפד הנכנס

התגברות הלחצים האינפלציוניים תעמיד את נגיד הפד הנכנס בפני אתגר אדיר כבר עם תחילת כהונתו. רק לפני חודשים ספורים השיח הכלכלי התמקד בשינוי כיוון למדיניות מוניטרית מרחיבה והשפעותיהן של "מלחמות סחר". היום, הרוחות נושבות לכיוון ההפוך: השוק מייחס כעת הסתברות של 50% לכך שהריבית בעוד שנה תהיה גבוהה ב-0.25% עד 0.50% מרמתה כיום.

השפעה על הפעילות הכלכלית וגירעון בהיצע.

צריכת הנפט הגולמי מהווה אינדיקטור מקדים לנתוני התוצר והאיתותים המגיעים מסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) ומאופ"ק (OPEC) מעוררים דאגה. שני הגופים חוזים התמתנות עד התכווצות של ממש בביקוש ובהיצע, המשך תנודתיות במחירים ומחסור גובר. לפי הסוכנות,  האספקה העולמית צפויה לרדת ב-3.9 מיליון חביות ליום בשנת 2026.

עשרה שבועות מאז פרוץ העימות, השיבושים במצרי הורמוז מדלדלים את המלאים העולמיים בקצב שיא – עם אובדן מצטבר העולה על מיליארד חביות. השוק צפוי להישאר במצב של גירעון לפחות עד לרבע האחרון של השנה.

השורה התחתונה:

גם אם התנועה במצרי הורמוז תתחדש בקרוב, התאוששות ההיצע תהיה ככל הנראה איטית יותר מהתאוששות הביקוש – בדומה למה שראינו ביציאה מהקורונה. כתוצאה מכך, לחצי המחירים כלפי מעלה לא ייחלשו במהירות.

החשש מנתונים המעידים על התמתנות בפעילות הכלכלית לצד התגברות לחצי המחירים עלול לצנן את נכונות המגזר העסקי להשקעות. סביבה זו תחייב מדיניות מוניטרית זהירה במיוחד, דווקא בזמן שהגירעונות הפיסקאליים בכלכלות המפתח ממשיכים לתפוח.