המשק חוזר למסלול: ירידה חדה של 22% במספר דורשי העבודה באפריל

התפלגות דורשי העבודה מצביעה על חזרת המשק לפעילות ונרשמה ירידה חדה בקרב מספר אוכלוסיות, בדגש על צעירים (עד 34) שרשמו ירידה של כ-28%.

כמו כן, הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בכל אחת מהערים מעל 40 אלף תושבים (ירידה ממוצעת של כ-23%), אך שיעורי דורשי העבודה בערים החרדיות, הערביות, המעורבות והפריפריאליות עדיין גבוהים – במודיעין עילית (9.8%) ואלעד (8.8%) נרשמו השיעורים הגבוהים ביותר.

עוד יצוין, כי במספר תובעי הבטחת הכנסה התחדשה הירידה והוא עמד החודש על 38.7 אלף (לעומת 43.6 אל בחודש שקדם).

עיקרי הנתונים:

התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הירידה במספר דורשי העבודה שנרשמה באפריל לנוכח חזרת המשק לפעילות עקב הפסקת האש  ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה והן בקרב תובעי האבטלה, אך מספר תובעי האבטלה ירד בצורה משמעותית יותר. אף שגם מספר תובעי הבטחת ההכנסה הושפע מצמצום הפעילות המשקית לנוכח המצב המלחמתי, הוא הושפע פחות בהשוואה לאבטלה. לפיכך, עם סיום הלחימה מספר תובעי האבטלה ירד בצורה משמעותית. מכל מקום, הירידה במספר תובעי הבטחת ההכנסה מתכתבת עם מגמת השנים האחרונות ומספרם החודש עמד על כ-38.7 אלף

התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים (עד 34) היא הייתה משמעותית בהרבה – ירידה של כ-28% בקרב דורשי העבודה הצעירים לעומת ירידה של כ-20% בקרב קבוצת הביניים (35-54) ושל 17.5% בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55). כתוצאה, בעוד שיעור הצעירים ירד ב-2.6 נקודות האחוז ועמד החודש על 34.4%, הרי שבקרב קבוצת הביניים נרשמה עלייה של 1.2 האחוז (42%) ובקרב המבוגרים עלייה של 1.4 נקודות האחוז (23.6%). ירידה משמעותית יותר זו שנרשמה בקרב דורשי העבודה הצעירים הייתה די צפויה ועולה בקנה אחד עם הדינמיקה שאפיינה את חודשי היציאה ממשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה, חרבות ברזל ושאגת הארי. צעירים עובדים בשיעורים גבוהים יותר בענפים ובמשלחי יד הכרוכים בהתקהלות ועבודת חוץ- פעולות שהוגבלו מאוד על ידי פיקוד העורף במהלך שאגת הארי- וכמו גם הם מהווים שיעור משמעותי יותר בקרב ההורים לילדים תלויים (עד 18) שהיו לקבוצה משמעותית בקרב הנפלטים ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי. לפיכך, עם כניסת הפסקת האש לתוקפה הרי שהירידה בקרב צעירים הייתה משמעותית יותר מאשר בקרב שתי קבוצות הגיל האחרות

התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: בדומה למשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה ומבצעי הלחימה- גם בשאגת הארי נשים שילמו מחיר תעסוקתי משמעותי יותר מאשר גברים. והנה, אף שיכולנו לצפות לירידה בשיעור הנשים בקרב דורשי העבודה בשוך המלחמה, נתוני אפריל מלמדים כי דווקא נרשמה עלייה של 1.3 נקודות האחוז בשיעורן שעמד החודש על 59.6%- לעומת 52.8% באפריל אשתקד. ההערכה בשירות התעסוקה היא כי העיכוב בירידת שיעור הנשים אפשר שמקורה בחופשת הפסח, ועל יסוד הדינמיקה התעסוקתית שנרשמה בשוך המבצעים הקודמים סביר שנראה ירידה בשיעור הנשים בחודשים הקרובים. זאת, כמובן, ככל ולא תחודש הלחימה ותארך

התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: בחינה משווה בין מספר דורשי העבודה בחלוקה לפי משלחי יד (רמה 3 בהגדרות הלמ"ס) שנרשמו בכל משלח יד שנבחן (N=45, משלחי יד בהם היו רשומים יותר מ-1,000 דורשי עבודה) מלמדת כי בכל אחד ממשלחי היד נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה. למעשה, משלחי היד שבהם נרשמו העליות המשמעותיות ביותר בין פברואר (שרק בסופו החל שאגת הארי) לבין אפריל (שבו הסתיים המבצע) היו כאלה הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ, נוכחות פיזית, פעילות מוסדות, מסחר, שירותים מקומיים ותפעול שוטף. משלחי יד שכאלה הושפעו יותר ממדיניות פיקוד העורף וכתוצאה נרשמו בהם עליות משמעותיות כיותר. כביטוי, משלחי היד בהם נרשמו העליות המשמעותיות ביותר היו גננים ומגדלי גידולים (כ-416%); מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-330%); ועובדי ספורט וכושר (כ-285%). מנגד, העליות הפחות משמעותיות נרשמו במשלחי יד המאפשרים, לפחות טכנית, עבודה מרחוק. יש לשים לב, שמשלחי היד שרשמו את העליות הקטנות ביותר היו בעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (כ-14%) וכן בקרב מפתחי תכנה ומנתחי יישומים (כ-12%). העובדה שרשמו עלייה משקפת, כך נדמה, את מגמת העלייה במספר דורשי העבודה בענפי ההייטק המאפיינת את השנה האחרונה; אך העובדה שעלו בצורה מתונה בהשוואה לשאר משלחי היד מקורה, כנראה, בעובדה שבאופיים אינם מושפעים במישרין מהגבלות מדיניות פיקוד העורף במהלך המבצע

שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה החודש בכל אחת מהערים, ולנעשה נרשמה ירידה ממוצעת של כ-23% במספרי דורשי העבודה. עם זאת, הירידות לא היו אחידות ובעוד ברהט ובאום אל פחם, שבהן מספר דורשי העבודה בשגרה היה גבוה מעיקרא כך שהשפעת המלחמה על מספר דורשי העבודה בהן הייתה פחותה יותר, נרשמו ירידות נמוכות בהרבה מהממוצע (10.9%- ו-13.7%-) הרי שבערים אחרות נרשמו ירידות משמעותיות מאוד- ביתר עילית (39.2%-), אילת (35.5%-), רחובות (32.9%-) ואשדוד (29.6%-). מכל מקום, גם החודש וחרף הירידה המשמעותית במספר דורשי העבודה הערים בהן שיעורי דורשי עבודה הגבוהים ביותר היו חרדיות, ערביות, מעורבות ופריפריאליות. בדומה למרץ, גם החודש רהט ואום אל פחם אשר עמדו בראש הרשימה הזאת לכל אורך השנים האחרונות לא הובילו אותה החודש, בדומה למרץ. בעוד ושיעורי דורשי העבודה בהן עמדו על 7.9% ו-8.1%, הרי שבמודיעין עילית (9.8%), אלעד (8.8%) וקריית גת (8.5%) נרשמו שיעורים גבוהים יותר. עוד יצוין, כי כבזמני שגרה כך גם בזמני חירום וביציאה מהם- הערים בעלות שיעורי דורשי העבודה הנמוכים ביותר היו, גם החודש, ערים חזקות כרעננה (3.7%) ורמת השרון והוד השרון (3.9%)

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: "נתוני אפריל משקפים שוק עבודה שנמצא בתהליך התאוששות, שצפוי להימשך בחודשים הקרובים- בעיקר עם חזרתם לעבודה של העובדים שיצאו לחל"ת. אך עדיין לא חזרנו להיקפים שהיו לפני המערכה האחרונה"

הבוקר (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש אפריל, אשר במהלכו תם מבצע שאגת הארי. מהדוח עולה כי במהלך החודש ירד מספר דורשי העבודה מ-395.6 אלף במרץ ל-307.6 אלף בסוף אפריל. ירידה זו, מדגישים בשירות התעסוקה, הייתה צפויה לנוכח כניסת הפסקת האש לתוקפה, כפי שנוכחנו גם באירועים המשבריים הקודמים- סגרי הקורונה, חרבות ברזל ועם כלביא. בשירות התעסוקה צופים המשך ירידה בחודשים הקרובים, ככל ולא תחודש הלחימה.

בבחינת התפלגות דורשי העבודה לכאלה שהיו רשומים בשירות התעסוקה גם בחודש שקדם (להלן: "מלאי") לבין נרשמים חדשים במהלך אפריל (להלן: "זרם") עולה כי הזרם עמד החודש על 33.8 אלף (לעומת 256.8 אלף במרץ) ואילו המלאי עמד על 273.7 אלף. שיעור הזרם מהמלאי עמד החודש על כ-11%, אופייני לנסיבות שלאחר זעזוע משקי בהן חלק מהנרשמים נקלטים במערכת באופן רטרואקטיבי.
 

א. התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הירידה במספר דורשי העבודה שנרשמה באפריל לנוכח חזרת המשק לפעילות עקב הפסקת האש  ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה והן בקרב תובעי האבטלה, אך מספר תובעי האבטלה רשם ירידה משמעותית יותר. אף שגם מספר תובעי הבטחת ההכנסה הושפע מצמצום הפעילות המשקית לנוכח המצב המלחמתי, הוא הושפע פחות בהשוואה לאבטלה. לפיכך, עם שוק הלחימה מספר תובעי האבטלה ירד בצורה משמעותית. מכל מקום, הירידה במספר תובעי הבטחת ההכנסה מתכתבת עם מגמת השנים האחרונות ומספרם החודש עמד על כ-38.7 אלף

הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה הן בקרב תובעי האבטלה והן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה, אך בקרב תובעי האבטלה היא הייתה משמעותית יותר- מ-324.4 אלף במרץ ל-264.7 אלף באפריל- זאת, כתוצאה מהעובדה שעיקר העלייה במספר דורשי העבודה שנרשמה במרץ מקורה בתובעי אבטלה שהוצאו זמנית משוק העבודה לנוכח הנסיבות המלחמתיות שצמצמו את הפעילות המשקית. עם זאת, לנוכח שוך המלחמה וחזרתה הגוברת של פעילות המשק ירד מספר תובעי הבטחת ההכנסה מ-43.6 אלף במרץ ל-38.7 אלף באפריל.
 

מבט רחב יותר שנקודת הייחוס שלו היא דצמבר 2022 (דצמבר 2022=100%) מלמד מספר תובעי הבטחת ההכנסה מושפע מאירועי הלחימה שנרשמו בשנים האחרונות- חרבות ברזל, עם כלביא ושאגת הארי- גם אם בעצימות נמוכה יותר. מכל מקום, בדומה לשני האירועים הקודמים גם בשאגת הארי, כנשקף מהתרשים, צפויה להיות ירידה בשתי הסדרות- אבטלה והבטחת הכנסה- ככל שלא תתחדש הלחימה.
 

ב. התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: בדומה למשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה ומבצעי הלחימה- גם בשאגת הארי נשים שילמו מחיר תעסוקתי משמעותי יותר מאשר גברים. והנה, אף שיכולנו לצפות לירידה בשיעור הנשים בקרב דורשי העבודה בשוך המלחמה, נתוני אפריל מלמדים כי דווקא נרשמה עלייה של 1.3 נקודות האחוז בשיעורן שעמד החודש על 59.6%- לעומת 52.8% באפריל אשתקד. ההערכה בשירות התעסוקה היא כי העיכוב בירידת שיעור הנשים אפשר שמקורה בחופשת הפסח, ועל יסוד הדינמיקה התעסוקתית שנרשמה בשוך המבצעים הקודמים סביר שנראה ירידה בשיעור הנשים בחודשים הקרובים. זאת, כמובן, ככל ולא תחודש הלחימה ותארך

כפי שדיווח שירות התעסוקה במהלך שאגת הארי, הנפגעות העיקריות מהשפעת המבצע על שוק העבודה היו נשים וביתר דיוק אימהות לילדים תלויים- אשר היוו למעלה מ-60% ולמעלה מ-30%, בהתאמה, מהנרשמים החדשים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה במהלך המבצע. אולם, אף שככלל הירידה במספר דורשי העבודה שנרשמה באפריל עם כניסת ההפסקת האש לתוקף שיעור הנשים בקרב, שכאמור נפגעו יותר מהשפעת המבצע על שוק העבודה, לא רק שלא ירדה כפי שלכאורה יכולנו לצפות אלא שרשם עלייה של 1.3 נקודות האחוז ועמד על 59.6%. ציפייה זו נשענת על הדינמיקה שאפיינה את השפעת התחדשות הפעילות המשקית בשוך אירועי המשבר הקודמים שהובילו לירידה בשיעור הנשים, ולשם המחשה ראו בתרשים 4 כיצד בדצמבר 2023- החודש בו החלה להצטמצם משמעותית השפעת חרבות ברזל על הפעילות המשקית- עמד שיעור הנשים על 53.8% בלבד, 5.7 נקודות האחוז משיעורן כיום. בשירות התעסוקה משערים כי הפער נובע מחופשת הפסח, שאפשר שעיכבה את חזרתן לעבודה של נשים שנפלטו ממעגל העבודה במהלך המבצע. ההערכה בשירות היא, שוב על פי דינמיקת הדברים שנרשמה במבצעים הקודמים, כי בחודשים הקרובים אנו צפויים לראות השתנות בתמהיל המגדרי ולירידה בשיעור הנשים.
 

ג. התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים (עד 34) היא הייתה משמעותית בהרבה – ירידה של כ-28% בקרב דורשי העבודה הצעירים לעומת ירידה של כ-20% בקרב קבוצת הביניים (35-54) ושל 17.5% בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55). כתוצאה, בעוד שיעור הצעירים ירד ב-2.6 נקודות האחוז ועמד החודש על 34.4%, הרי שבקרב קבוצת הביניים נרשמה עלייה של 1.2 האחוז (42%) ובקרב המבוגרים עלייה של 1.4 נקודות האחוז (23.6%). ירידה משמעותית יותר זו שנרשמה בקרב דורשי העבודה הצעירים הייתה די צפויה ועולה בקנה אחד עם הדינמיקה שאפיינה את חודשי היציאה ממשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה, חרבות ברזל ושאגת הארי. צעירים עובדים בשיעורים גבוהים יותר בענפים ובמשלחי יד הכרוכים בהתקהלות ועבודת חוץ- פעולות שהוגבלו מאוד על ידי פיקוד העורף במהלך שאגת הארי- וכמו גם הם מהווים שיעור משמעותי יותר בקרב ההורים לילדים תלויים (עד 18) שהיו לקבוצה משמעותית בקרב הנפלטים ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי. לפיכך, עם כניסת הפסקת האש לתוקפה הרי שהירידה בקרב צעירים הייתה משמעותית יותר מאשר בקרב שתי קבוצות הגיל האחרות

בדומה לאירועי משבר קודמים, גם בשאגת הארי צעירים (עד 34) נפגעו יותר מצמצום הפעילות המשקית, זאת לנוכח העובדה שהם עובדים בשיעורים גבוהים יותר במשלחי יד ובענפים הכרוכים בהתקהלות או בפעילות חיצונית, שצומצמו דרמטית לנוכח הנחיות פיקוד העורף; וכמו גם, שיעור הצעירים בקרב קבוצת ההורים לילדים תלויים (מתחת ל-18), הקבוצה שהושפעה מאוד מצמצום הפעילות המשקית, גבוה מאוד. לפיכך, הציפייה הייתה שבשוך הלחימה תירשם ירידה משמעותית במספר ובשיעור דורשי העבודה הצעירים, והוא אשר קרה. למעשה, הירידה במספר דורשי העבודה שאפיינה את אפריל השתקפה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים היא הייתה משמעותית בהרבה. כך, בעוד ומספר הצעירים ירד החודש בכ-28%, הרי שמספר דורשי העבודה בגילאי הביניים (35-54) ירד בכ-20% ואילו מספר דורשי העבודה המבוגרים (מעל 55) ירד בכ-17.5%. כתוצאה מהיקפי הירידה השונים השתנה גם תמהיל דורשי העבודה, ובעוד שיעור הצעיירם ירד החודש ב-2.6 נקודות האחוז ועמד על 34.4%, הרי ששיעור קבוצת הביניים עלה ב-1.2 נקודות האחוז ועמד על 42% ואילו שיעור קבוצת המבוגרים עלה 1.4 נקודות האחוז ועמד על 23.6%.

מכל מקום, בהשוואה לאפריל אשתקד שיעור הצעירים החודש גבוה דרמטית- 34.4% לעומת 26.5% בלבד- עם זאת, הוא דומה, ואף נמוך במקצת, משיעורם בדצמבר 2023 שהיה לחודש צמצום הלחימה בחרבות ברזל, דבר שהוביל לירידה במספר דורשי העבודה וכך גם בשיעור הצעירים (תרשים 5).
 

ד. התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: בחינה משווה בין מספר דורשי העבודה בחלוקה לפי משלחי יד (רמה 3 בהגדרות הלמ"ס) שנרשמו בכל משלח יד שנבחן (N=45, משלחי יד בהם היו רשומים יותר מ-1,000 דורשי עבודה) מלמדת כי בכל אחד ממשלחי היד נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה. למעשה, משלחי היד שבהם נרשמו העליות המשמעותיות ביותר בין פברואר (שרק בסופו החל שאגת הארי) לבין אפריל (שבו הסתיים המבצע) היו כאלה הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ, נוכחות פיזית, פעילות מוסדות, מסחר, שירותים מקומיים ותפעול שוטף. משלחי יד שכאלה הושפעו יותר ממדיניות פיקוד העורף וכתוצאה נרשמו בהם עליות משמעותיות כיותר. כביטוי, משלחי היד בהם נרשמו העליות המשמעותיות ביותר היו גננים ומגדלי גידולים (כ-416%); מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-330%); ועובדי ספורט וכושר (כ-285%). מנגד, העליות הפחות משמעותיות נרשמו במשלחי יד המאפשרים, לפחות טכנית, עבודה מרחוק. יש לשים לב, שמשלחי היד שרשמו את העליות הקטנות ביותר היו בעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (כ-14%) וכן בקרב מפתחי תכנה ומנתחי יישומים (כ-12%). העובדה שרשמו עלייה משקפת, כך נדמה, את מגמת העלייה במספר דורשי העבודה בענפי ההייטק המאפיינת את השנה האחרונה; אך העובדה שעלו בצורה מתונה בהשוואה לשאר משלחי היד מקורה, כנראה, בעובדה שבאופיים אינם מושפעים במישרין מהגבלות מדיניות פיקוד העורף במהלך המבצע

בחינת משווה של התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (רמה 3 על פי הגדרות הלמ"ס) בפברואר 2026- שבסופו פרץ מבצע שאגת הארי- לאפריל 2026- שבו הסתיים המבצע- מלמדת כי חרף הירידה הגדולה במספר דורשי העבודה שנרשמה באפריל המשק עדיין לא חזר לפעילות שאפיינה אותו קודם לשאגת הארי. כפי שניתן לראות בתרשים 6, בכל משלחי היד ברמה 3 (הגדרות הלמ"ס) שנבחנו (N=45; כאלה שהיו בהם מעלה 1,000 דורשי עבודה) מספר דורשי העבודה באפריל גבוה יותר ממספרם בפברואר, כאשר הפער הממוצע בין פברואר לאפריל הוא של כ-97.5%.

אולם, וכפי שניתן לראות בתרשים, העלייה אינה אחידה וניכרה יותר במשלחי יד המושפעים יותר מצמצום הפעילות המשקית לנוכח הנסיבות המלחמתיות ומדיניות פיקוד העורף- דהיינו משלחי יד הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ, נוכחות פיזית, פעילות מוסדות, מסחר, שירותים מקומיים ותפעול שוטף. העלייה המשמעותית ביותר, ובפער גדול, נרשמה בקרב גננים ומגדלי גידולים (עלייה של כ-416%); כאשר אחרי נרשמה עלייה משמעותית גם בקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-330%); עובדי ספורט וכושר (כ-285%); עובדים העוסקים במתן מידע ללקוחות או באיסוף מידע (כ-225%); וכן בקרב בעלי משלח יד נלווה בתחומי האומנות, התרבות והקולינריה (כ-222%). מנגד, העליות הכי פחות משמעותיות נרשמו בקרב משלחי יד המאופיינים בעבודה משרדית המתאפשרת, טכנית, להיעשות גם מרחוק, כדוג' בעלי משלח בתחום מסדי הנתונים (כ-14%) וכן בקרב מפתחי תכנה ומנתחי יישומים (כ-12%), משלחי יד שהעלייה בהם מקורה, כפי הנראה, בעלייה במספר דורשי העבודה המאפיינת את ענפי ההייטק בשנה האחרונה אך מתינותה בהשוואה למשלחי יד אחרים בחודשיים האחרונים מקורה בכך שהושפעו פחות מהנסיבות המלחמתיות וממדיניות פיקוד העורף.

תרשים 6: התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (ורמה  3) – ינואר 2026 לעומת מרץ 2026

ה. שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה החודש בכל אחת מהערים, ולנעשה נרשמה ירידה ממוצעת של כ-23% במספרי דורשי העבודה. עם זאת, הירידות לא היו אחידות ובעוד ברהט ובאום אל פחם, שבהן מספר דורשי העבודה בשגרה היה גבוה מעיקרא כך שהשפעת המלחמה על מספר דורשי העבודה בהן הייתה פחותה יותר, נרשמו ירידות נמוכות בהרבה מהממוצע (10.9%- ו-13.7%-) הרי שבערים אחרות נרשמו ירידות משמעותיות מאוד- ביתר עילית (39.2%-), אילת (35.5%-), רחובות (32.9%-) ואשדוד (29.6%-). מכל מקום, גם החודש וחרף הירידה המשמעותית במספר דורשי העבודה הערים בהן שיעורי דורשי עבודה הגבוהים ביותר היו חרדיות, ערביות, מעורבות ופריפריאליות. בדומה למרץ, גם החודש רהט ואום אל פחם אשר עמדו בראש הרשימה הזאת לכל אורך השנים האחרונות לא הובילו אותה החודש, בדומה למרץ. בעוד ושיעורי דורשי העבודה בהן עמדו על 7.9% ו-8.1%, הרי שבמודיעין עילית (9.8%), אלעד (8.8%) וקריית גת (8.5%) נרשמו שיעורים גבוהים יותר. עוד יצוין, כי כבזמני שגרה כך גם בזמני חירום וביציאה מהם- הערים בעלות שיעורי דורשי העבודה הנמוכים ביותר היו, גם החודש, ערים חזקות כרעננה (3.7%) ורמת השרון והוד השרון (3.9%)

בכל הערים בהן למעלה מ-40 אלף תושבים נרשמה ירידה במספר ובשיעור דורשי העבודה, אך גם לאחר הירידות המשמעותיות בכל זאת בערים החרדיות, בערים מהפריפריה וביישובים ערבים ומעורבים נותרו שיעורי דורשי עבודה גבוהים. למעשה, גם החודש ובדומה לחודש שעבר את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הוסיפו להוביל ערים חרדיות ובראשן מודיעין עילית עם שיעור דורשי עבודה של 9.8%, כשלאחריה אלעד (8.8%), קריית גת (8.5%), בית שמש (8.1%) ורק לאחריהן אום אל פחם (8.1%) ורהט (7.9%) אשר הובילו את הרשימה לכל אורך השנים האחרונות, עד למרץ 2026. מנגד, הערים בהם נרשמו שיעורי דורשי העבודה הנמוכים ביותר היום ערים חזקות כרעננה (3.7%), רמת השרון והוד השרון (3.9%) וכפר סבא ונס ציונה (4.2%).

בהשוואה לחודש שקדם, נרשמה, כאמור, ירידה בכל אחת מהערים אך השפעת הזעזוע המשקי עוד ניכרת- מחד, ירידה ממוצעת של כ-23% במספר דורשי העבודה, שניכרה בכל אחת מהערים; מאידך, שיעורי דורשי העבודה, כפי שניתן לראות בתרשים 7, עדיין נותרו גבוהים בהשוואה לתקופה שקדמה לשאגת הארי. מכל מקום, הירידות המשמעותיות ביותר במספר דורשי העבודה נרשמו בביתר עילית (39.2%-), אילת (35.5%-), רחובות (32.9%-), אשדוד (29.6%-) ורמת גן (26.9%-). מנגד, הירידות הפחות משמעותיות נרשמו ברהט (10.9%-) ואום אל פחם (13.7%-)- עובדה זו קשורה בעובדה שמלכתחילה שיעור דורשי העבודה בהן היה גבוה, כך שהשפעת שאגת הארי עליהן הייתה פחותה בהשוואה לערים האחרות שבהן בשגרה שיעורי דורשי העבודה נמוכים בהרבה.