ענן גופרית בוול סטריט: האסטרטג הראשי של BofA מזהיר מפני ׳שוק VaR׳ וסגירת לסתות התנין

עוד סקירה פשוט מעולה של אחד והיחיד מייקל הרטנט , מנהל השקעות ראשי של BofA :

שוק ה-VaR (Value at Risk) כבר כאן!

לפני שבועיים, אסטרטג של בנק אוף אמריקה (BofA) הזכיר לנו שגאות ובועות בשווקים תמיד מסתיימות בזינוק חד בתשואות: אג"ח ממשלתיות יפניות (JGBs) ב-+230 נקודות בסיס (bps) בשנת 1989, אג"ח ממשלתיות אמריקאיות (USTs) ב-+260 נקודות בסיס ב-1999, וסין ב-+150 נקודות בסיס ב-2007 – ואז "הדלת לאבדון מתחילה להיפתח".

נריץ קדימה להיום, כאשר "הדלת לאבדון" נפתחה לרווחה ואפשרה לענן גופרית רעיל לחצות, שכן לא רק שאיגרת החוב ל-30 שנה לא החזיקה ברמת ה-5.00%, אלא שהיא נסגרה ביום שישי 11 נקודות בסיס מעל "קו מאז'ינו". גרוע מכך, היא נמצאת על סף פריצה של רמת התנגדות רב-שנתית, מה שיוביל במהרה לזינוק של התשואות בטווח הארוך במספר סטיות תקן (sigma) ביום אחד, בעוד שוק ה-VaR ההיסטורי כבר נמצא בעיצומו.

מיותר לציין ש"אבדון" הוא אף פעם לא מקום מהנה, ופתיחת דלתות לאותו אבדון אינה נתפסת כהחלטה נבונה, במיוחד כאשר מניות נסחרות בטריטוריית בועה של כל הזמנים, הודות לרוחב שוק (breadth) גרוע באופן מחפיר, שהוא כעת גרוע בהרבה מבועת ה-"Nifty 50" לפני 50 שנה.

מדד המחירים ליצרן (PPI) בארה"ב עומד על 6%, ומדד המחירים לצרכן (CPI) קרוב ל-4%, כאשר מחירי האנרגיה, החשמל, התחבורה, הסחורות והשכירות נמצאים במגמת עלייה; מדד המחירים לצרכן בארה"ב נמצא במסלול לעבר מעל 5% עד לבחירות האמצע, אלא אם כן העליות החודשיות של 0.4% בששת החודשים האחרונים יואטו בהקדם.

זה משנה מכיוון שכפי שמסביר האסטרטג של BofA, "מעל 4% במדד המחירים לצרכן, נכסי הסיכון מתחילים להיות עצבניים... ב-100 השנים האחרונות, ברגע שחצה מדד המחירים לצרכן את רף ה-4%, מדד ה-S&P 500 רשם בממוצע תשואה של 4%- בשלושת החודשים שלאחר מכן, ו-7%- בששת החודשים שלאחר מכן".

המניות הצליחו להתעלם מנתק נכסים (cross-asset class decoupling) הגדול ביותר, אולי אי פעם, שכן המניות נסחרות כעת ביקום משלהן, בעוד ששוק האג"ח והתשואות מזנקים הודות לבועת הטכנולוגיה האחרונה. בשלב מסוים, "לסתות התנין" ייסגרו, השאלה היחידה היא מתי.

התנהגות מחירים אחרת מזכירה אף היא תחילתו של מחזור או סופו של מחזור:

מניות הפיננסים ביחס למדד ה-S&P 500... נמצאות כעת מתחת לשפל של בועת הדוט-קום של מרץ 2000, השפל של המשבר הפיננסי העולמי (GFC) של מרץ 2009, והשפל של אוקטובר 2020.

הרווח למניה (EPS) של חברות הטכנולוגיה עשוי להיות נהדר (לעת עתה), אך חברות הענק (Hyperscalers) פונות כעת למדינות זולות יותר (למשל, שווייץ, וסין אחריהן) כדי לגייס חוב, ומחירי אג"ח הטכנולוגיה בדירוג השקעה (IG) ירדו ב-1.5%- מתחילת השנה (YTD), בעוד אג"ח טכנולוגיה בתשואה גבוהה (HY) ירדו ב-3.7%- מתחילת השנה.

הארטנט חותם את הסקירה השבועית שלו עם מספר מחשבות על פוליטיקה, ומציין כי בבחירות המקומיות בבריטניה נרשם זינוק בנתח ההצבעה של מפלגות המורדים ("רפורמה" וה"ירוקים") מ-3% ל-41%, על חשבון המפלגות הממוסדות ("לייבור" וה"שמרנים") שירדו מ-92% ל-54%. נקודה זו מתקשרת לטענה ישנה שלו: בשנות ה-2020 אי אפשר למשול מהמרכז; ובעוד שפוליטיקה קיצונית מובילה לתנועות מחירים קיצוניות בוול סטריט, הכעס של "מיין סטריט" (הציבור הרחב) על יוקר המחיה והאי-שוויון הוא המסלול המהיר ביותר לאבד את הבוחרים (אחוזי התמיכה בטראמפ בנושא האינפלציה עומדים על 30%, קרוב לשפל של ביידן). הארטנט חוזה כי למרות שמדובר בתהליך איטי, תפנית פוליטית מסתברת של הבית הלבן במטרה לבלום את האינפלציה, עלולה להוביל לתפנית המונית ומעבר מסקטור השבבים והסחורות לסקטור הצריכה בשנת 2027.