פרקליטות המדינה הגישה היום כתבי אישום בפרשת יונט קרדיט - השר לשעבר יודה ויקנס ב 180 אלף שקלים

כמעט 5 שנים לאחר שנחשפה פרשת המרמה בחברת האשראי החוץ־בנקאי יונט קרדיט, הפרקליטות הגישה היום (א') כתבי אישום בפרשה והסדר טיעון נגד השר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר החברה בין יוני 2021 ליוני 2022.

על פי ההסדר, כחלון יודה ויורשע בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, לאחר שנחשד כי פעל למנוע דיווח לציבור המשקיעים על מעילה ואי־סדרים כספיים שהתגלו בסניף נצרת של החברה. במסגרת ההסדר, הכפוף לאישור בית המשפט, הוסכם על מאסר על תנאי לפי קביעת השופט וקנס בסך 180 אלף שקל.

במקביל, הוגשו כתבי אישום נגד בעלי השליטה בחברה - צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו  בפרשות שונות הנוגעות להתנהלות החברה.

לפי כתב האישום המרכזי, בשנת 2020 בוצעה עסקת הקצאת מניות שבמסגרתה הועברו כ-2 מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי של כ־-50 מיליון שקל, לחברה פרטית שבשליטת השלושה ולשני יועצים נוספים. הפרקליטות טוענת כי מתווה העסקה שאושר במוסדות החברה היה שונה באופן מהותי מהעסקה שבוצעה בפועל, וכי הנאשמים הציגו מצגי שווא לדירקטוריון ולגורמי הבקרה בחברה.

על פי כתבי האישום, מטרת המהלך הייתה סיוע בפירעון התחייבויות אג"ח של החברה הפרטית שבשליטת בעלי השליטה. עוד נטען כי באמצעות המצגים שהוצגו, התקבלו במרמה מניות בשווי עשרות מיליוני שקלים.

חשד למעילה בסניף נצרת

פרשה נוספת עוסקת במעילה ובאי-סדרים כספיים שהתגלו בסניף נצרת של החברה, בהיקף של כ־5 מיליון שקל. לפי הנטען, ממצאי הבדיקה היו ידועים כבר בסוף 2020, אך לא דווחו לדירקטוריון החברה או לציבור המשקיעים במשך תקופה ממושכת.

עוד לפי החשד, קצין הציות לשעבר של החברה, יואב צבר, עדכן את כחלון בממצאים רק בתחילת 2022. על פי כתב האישום, כחלון הורה שלא להביא את המידע בפני הדירקטוריון, בין היתר מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. העונש המקסימלי הקבוע בחוק בגין עבירת דיווח מטעה למשקיע סביר לפי חוק ניירות ערך עומד על חמש שנות מאסר.

רק באמצע 2022 הועברו הממצאים לדירקטוריון, שהחליט למנות בודק חיצוני ולדווח לציבור. בעקבות חשיפת הפרשה השעתה הבורסה את המסחר במניית החברה, דירוג האשראי שלה הורד ורואי החשבון המבקרים משכו את אישוריהם לדוחות הכספיים לשנים 2020–2022.

אזר גם מואשם גם במשיכת כספים אישיים מהחברה הציבורית בהיקף של כ־400 אלף שקל.לפי החשד, צבר דיווח על ממצאיו לכחלון באיחור ניכר, רק בתחילת 2022, וכחלון הורה לו שלא לגלות את הממצאים לדירקטוריון מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה. רק באמצע 2022 החליט צבר לדווח לדירקטוריון החברה הציבורית, שפעל מיד למינוי בודק חיצוני ולפרסום הממצאים לציבור. בעקבות גילוי הפרשה לציבור, הבורסה השעתה את המסחר במניית יונט קרדיט וגרעה אותה מהמדדים, דירוג האשראי של החברה הורד, ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדוחות הכספיים לשנים 2022-2020.

עו"ד ערן שחם שביט, המייצג את שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח עד לאחרונה, מסר, כי "ההחלטה על הגשת כתבי האישום היתה חייבת להוביל למסקנה כי שלמה אייזיק, שפעילותו בחברה היתה מינורית, עשה זאת רק בכפוף להמלצות שומרי הסף ונושאי המשרה. למרות, שחלק ממשי מטענותיו של שלמה כן התקבלו במהלך השימוע, עדיין עצם הגשת כתב אישום כנגד מירב שומרי הסף המקצועיים שכיהנו בחברה באותה העת,  היו צריכים למנוע את הגשת כתב האישום נגדו. שלמה יילחם על שמו הטוב ויזוכה״.

גם באי כוחו של יואב צבר תקפו את ההחלטה להעמידו לדין, וטענו כי היה הגורם שחשף את הליקויים והתריע עליהם בפני הנהלת החברה, וכי הכללתו בכתב האישום עלולה ליצור "אפקט מצנן" כלפי נושאי משרה וקציני ציות בחברות ציבוריות.