הייטק כחבל הצלה: התוצר התכווץ פחות מהצפוי, בנק ישראל לא ימהר לחתוך את הריבית

התוצר התכווץ, כצפוי, אם כי לא באופן חריג, כשלשם השוואה ברבע שכלל את מבצע עם כלביא נרשמה התכווצות חדה יותר.

כמו כן, בהשוואה לרבע המקביל אשתקד גדל התוצר 1.7% והתוצר העסקי גדל אף יותר. זו נקודה חשובה מבחינת המשיות הצמיחה.

לכך יש להוסיף את ההשקעות בנכסים קבועים בענפי המשק, שגדלו קרוב ל-6% בהשוואה לרבע המקביל אשתקד. ההשקעות הכוללות בנכסים קבועים הללו רשמו עלייה דו ספרתית במהלך המחצית הראשונה של השנה, למרות שההשקעות בבנייה ירדו, מה שמעיד על איתנות הסקטור העסקי ומהווה גורם תומך לתוצר הפוטנציאלי של המשק.

לגבי ההשקעות, ראוי לציין את סקטור ההשקעות טכנולוגיות כאינדיקטור מעודד להתאוששות בהמשך: במיוחד,  הבליטו הנתונים זינוק של 61.6% בהשקעות בענפי ה-ICT (טכנולוגיות המידע והתקשורת) בצדן עלייה של 18% בהשקעה במוצרי קניין רוחני.

מדובר בעדות לכך שהסקטור העסקי מתמודד עד כה עם המצב, כפי שעשה גם במהלך עם כלביא ומשקף גם את ההתפתחויות העולמיות והביקושים בתחום זה, המהווה יתרון יחסי של המשק הישראלי, מעבר לים.

בכלל, סקטור הייצוא מפצה פעם נוספת על חולשת הצריכה הפרטית והציבורית. מדובר בנתון חיובי מבחינת המשק.

מצד שני, יש לשים לב לקפיצה החדה של ייבוא הסחורות, המשקפת את התחלופה בין התוצר בחו"ל לתוצר המקומי, כפועל יוצא של תיסוף השקל. מדובר בגורם מעכב מבחינת הפעילות העסקית המקומית.

עוד תובנה חשובה מהנתונים הינה בין ייצוא הסחורות לייצוא השירותים, כשהראשונות גדלות והשניים פוחתים, בראש ובראשונה בשל קריסת שירותי תיירות החוץ.

אם וככל שהעצימות המלחמתית תוסיף להיות מופחתת, בטח אם תתפוגג לחלוטין, כי אז הניסיון מראה שהתוצר מסוגל לרשום התאוששות דו ספרתית ברבע העוקב. כלכלת ישראל דינאמית מאוד ומנוסה בניהול משברים מבחינה זו והנתונים של היום מראים זאת שנית.

מבחינת בנק ישראל, להערכתנו, הנתונים בפני עצמם לא " חמורים דיים" כדי להצריך הורדת ריבית של 1/2 אחוז, וזאת גם בהינתן סימני השאלה לגבי המשך האינפלציה והשלכות המחירים מעבר לים.

עם זאת, נדגיש כי נתוני התוצר תנודתיים ונתונים לשינויים בדיעבד, גם גדולים, מעת לעת, ובפרט בימים אלו.