"בעוד שנה נראה שחקנים חדשים נוספים במערכת הבנקאית"

בשנת 2025 התמקדה פעילותה העסקית של המערכת הבנקאית בתחום האשראי. תיק האשראי של המערכת צמח בכ-12.2 אחוזים; תיק האשראי לדיור צמח ב7.4- אחוזים, וזאת למרות האטה מסוימת בקצב מכירת הדירות. הגידול בפעילות העסקית הביא לצמיחה בהכנסות המערכת, כאשר בצד ההוצאות הוצג גידול מתון יותר, שנובע בעיקר מצעדי התייעלות שאותם נקטה המערכת הבנקאית בשנים האחרונות".

כך מסר היום המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי, במסיבת עיתונאים שקיים לסקירת פעילות הפיקוח והבנקים בשנת 2025.

לדבריו, הירידה במכירת דירות הביאה לגידול באשראי לקבלנים, אבל הסיכון לבנקים עדיין נמוך. לפי דו"ח הפיקוח, האשראי לקבלנים זינק בכ-40% על רקע המשבר בענף. גם ענף הקריפטו מככב בתחום האשראי, כשלקוחות משכו כ־2 מיליארד שקל לטובת השקעות בקריפטו.

חשיבות להוגנות ואמון הציבור

הוא התייחס בדבריו לחשיבות ההוגנות כלפי לקוחות הבנקים: "רווחיות גבוהה של המערכת הבנקאית מאפשרת המשך מתן מענה לצורכי האשראי של הלקוחות, מאפשרת להציע מוצרי ערך, פיתוח מוצרים חדשים לרווחת הלקוחות וכמו־כן מסייעת בהתמודדות עם אירועי קיצון ומשברים. אולם, רווחיות גבוהה לאורך זמן אשר איננה מתורגמת להגברת התחרות וההוגנות של המערכת הבנקאית כלפי לקוחותיה עלולה להביא לפגיעה באמון הציבור ולנקיטת צעדים לא מידתיים כדוגמת הצעות חקיקה בעלות פוטנציאל לעיוותים כלכליים ולפערים בין המערכת לבין צורכי הציבור והמשק," הדגיש חחיאשוילי.

לדבריו, הפיקוח על הבנקים ממשיך לעקוב אחר פעילות המערכת הבנקאית, תוך־כדי זיהוי, ניטור ובחינת סיכונים קיימים וסיכונים בהתהוות. חחיאשוילי: "קיימנו ביקורות וסקירות בתחומי הפעילות השונים של הגופים המפוקחים וכפועל יוצא מכך דרשנו לתקן ליקויים בניהול הסיכונים ובממשל התאגידי. הגבלנו, בין השאר באמצעות כלים אסדרתיים, סיכונים מתהווים, או במכתב למערכת הבנקאית.

כך, לדוגמה:

* גידור הסיכון המתהווה ממבצעי המימון של הקבלנים.

* היערכות לסיכוני סייבר".

עוד אמר: "אנו מחויבים להמשיך לפעול לשיפור רמת ההוגנות של המערכת כל העת. זאת כדי להביא לרמת שירות גבוהה ואיכותית ולתמחור ראוי. דוגמה לכך היא רפורמה שאנו מקדמים בימים אלה בעמלות העו"ש".

הגברת התחרות

לדבריו, מתוך התפיסה כי הגברת התחרות תביא בהכרח לשיפור ברמת השירות ללקוחות וברמת ההוגנות של המערכת, הפיקוח פועל בשלושה מישורים: המישור הראשון הוא חיזוק כוחם של לקוחות המערכת הבנקאית ופיתוח כלים שיאפשרו ללקוחות להשוות בין בנקים ולבצע סקרי שוק בצורה יעילה יותר. בנוסף, ציין המפקח כי מישור נוסף בו עוסק הפיקוח הוא כניסת שחקנים חדשים למערכת הבנקאית - לרבות גופים חוץ־בנקאיים. הוא הזכיר את הקמתם של שני הבנקים החדשים אש ואופק, בשנה האחרונה והסרת חסמי כניסה מבניים ורגולטוריים למען גופים המבקשים לקבל רישיון בנקאי ואף הוביל תהליך שסופו בחקיקה ייעודית שתסייע בהקמתם של בנקים חדשים. "חקיקה זו תאפשר, בין היתר, לגופים מוסדיים להחזיק בבנקים מוגבלים בהיקף פעילותם והמשכה יהיה באסדרת הפיקוח על חברות החזקה פיננסיות. כצעד משלים לתיקוני החקיקה, אנו ניצבים לקראת סיומו של תהליך למתן הקלות בהוראות הפיקוח על הבנקים, לאותם גופים חדשים ומוגבלים בהיקפם לפעול ביחס לגופים הקיימים. כלל מנחה בתהליך זה קובע כי כל גוף שמקבל פיקדונות מהציבור ומשתמש בהם להעמדת אשראי הוא בנק אשר מחויב ברישיון בנקאי ובפיקוח יציבותי של הפיקוח על הבנקים, בהתאם לתקנים המקובלים. זאת, זאת מתוך התפיסה כי הגנה על כספי המפקידים היא תנאי הכרחי להצלחת המהלך," ציין המפקח.

בינה מלאכותית במערכת הבנקאית

"המערכת הבנקאית בישראל מראה ניצנים של התנסויות ושילוב ראשוני של יישומי בינה מלאכותית בתאגידים הבנקאיים" אמר חחיאשוילי. "לצד ההזדמנויות הרבות שהטכנולוגיה מייצרת, על התאגידים הבנקאיים להבין במיוחד את הסיכונים הנובעים מההשתנות

המהירה בסביבה הטכנולוגית וההסתמכות ההולכת וגוברת על הטכנולוגיה, וכמו־כן עליהם לדעת לזהות, לנטר ולנהל את הסיכונים הללו".

על פי הדו"ח, 90% מהפעולות שביצעו לקוחות הבנקים ב-2025 בוצעו בערוצים דיגיטליים.

בשנת 2025 לא נסגרו סניפים, ומספרם נותר יציב ועמד על כ־950 סניפים ברחבי הארץ. מספר הכספומטים הבנקאיים עלה מ־2,500 ל־2,600, ומספר המכשירים הלא־בנקאיים גדל מ־6,420 ל־6,550.

לסקירה המלאה לחץ כאן

לעמוד הסקירה באתר בנק ישראל לחץ כאן

למצגת המפקח על הבנקים, דניאל חחויאשווילי, במסיבת העיתונאים