ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום דיון מרתוני להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק י"ח שפוצל מחוק התכנית הכלכלית ל-2026 (חוק ההסדרים), ועוסק בתיקונים לחוק נתוני אשראי.
התיקונים נועדו לטפל בשני תחומים מרכזיים, האחד הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים, והשני הוא תיקונים שנועדו לשפר את יעילות מאגר נתוני האשראי לאנשים הפרטיים. בדיון התקבלה החלטה משמעותית באשר לקיצור תקופת שמירת המידע השלילי, והיו"ר ביטן הודיע כי בכוונתו להצביע על ההצעה כבר ביום ראשון הקרוב.
ח"כ ביטן ביקש לדעת כמה זמן לוקח לתקן למשל "כתם" של צ'ק שחזר או הוראת קבע שלא כובדה. הממונה על נתוני אשראי בבנק ישראל, אייל חדד, הסביר כי למרות הכתם ישנה התאוששות בדירוג תוך זמן קצר, אך לפי התקנות המידע נשמר כיום במערכת למשך 3 שנים. בתגובה לכך דרשו היו"ר ביטן וח"כ רון כץ לתקן זאת, כך שהמידע ישמר לשנה אחת בלבד. "ברגע שמישהו נדחה על ידי המערכת הבנקאית הרגילה, הוא הולך לשוק האפור ומשלם ריביות רצחניות של 3% ו-4% בחודש. אני רוצה למנוע את זה ולתת לאנשים אפשרות להשתקם מהר", אמר ביטן.
בנוסף עלתה דרישת איגוד חברות הביטוח להחריג מהמאגר עסקאות אשראי גדולות בעשרות או מאות מיליוני שקלים ואף מיליארדים. היועץ המשפטי של איגוד חברות הביטוח, עו"ד ירון אליאס, טען כי "לקוח שלוקח אשראי של חצי מיליארד שקל לא רוצה להיות במאגר מטעמי סודיות, ונותני האשראי ממילא עושים בדיקות נאותות של שבועות. המאגר לא רלוונטי לגדולים ולא נועד עבורם". מנגד, רכזת פיננסים באגף התקציבים באוצר, טל ישראלי, התנגדה להחרגה: "כדי לבנות מודל אשראי יציב ושלם, המאגר חייב לכלול את שקלול הנתונים של כלל העסקים במשק – קטנים וגדולים כאחד". היו"ר ביטן דחה את עמדת חברות הביטוח ואמר, כי "אם הלווים הקטנים והעסקים הקטנים חשופים במאגר, אז גם הגדולים יכולים".
יו"ר הוועדה ציין, כי סיכם עם נגיד בנק ישראל על תקופת היערכות של שנתיים וחצי, אותה יוכל הנגיד להאריך ב-6 חודשים נוספים, בצו באישור ועדת הכלכלה.
לקראת תום הדיון הודיע היו"ר ביטן כי בכוונתו לסיים את הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בהקדם, ואמר כי ייתכן והוועדה תחדש את הדיון עוד הערב, כך שאפשר יהיה להצביע על ההצעה כבר ביום ראשון הקרוב.

ועדת הכלכלה ממליצה / קרדיט: אילוסטרציה – AI


