השטר החדש של איראן: 10 מיליון ריאל - כמה הוא שווה ?

בשעה ששורות אלו נכתבות עמלים נציגים פקיסטניים על הסכם להארכת הפסקת האש בין איראן וארה"ב במפרץ הפרסי ב-60 יום. ההסכם לא יכלול עדיין פתרון לסוגיות המרכזיות לרבות סוגיית הגרעין וסוגיית השליטה במיצרי הורמוז. על פי דיווחים שונים, ארה"ב עשויה לאפשר לאיראן לייצא נפט במסגרת ההסכם באופן מוגבל. איראן מצידה דורשת לכל אורך הדרך להסיר מעליה את הסנקציות הכלכליות ולהפשיר מיליארדי דולרים שלטענתה מגיעים לה.

ישראל כמובן מתנגדת להסכם שכזה אבל המעמד שלה בקרב הממשל האמריקאי, כפי שהראה לאחרונה ה'ניו יורק טיימס', הולך ומתערער. בעוד נשיא ארה"ב מתייעץ בתכיפות עם ברוני הנפט של המפרץ הפרסי (קטאר, סעודיה, האמירויות ובחריין), ישראל - היחידה מלבד ארה"ב ששלחה טייסים וטייסות אלפי קילומטרים מהבית כדי להשתתף במאמץ המלחמתי – נותרת מחוץ לדיונים. ל"נתניהו. ליגה אחרת" (סיסמת הליכוד מ-2019) אין כרגע השפעה של ממש בשולחן המשא ומתן.

בישראל העיניים ותשומת הלב מופנים בעיקר לנושא הגרעין, הנושא החשוב ביותר שנוגע לסיכון הקיומי על מדינת ישראל. טראמפ הבטיח שוב ושוב שלא ייסוג מדרישותיו בעניין זה. 

אבל מי שעיניו מופנות לטווחים ארוכים צריך לשים לב שלצד גמישות מסויימת שמגלה איראן בנושא הגרעין, היא מגלה עיקשות רבה דווקא בנושאים הכלכליים. בכירי המשטר באיראן יודעים כנראה שהכלכלה שלהם נמצאת על כרעי תרנגולת.  

זו לא מליצה אלא מציאות של ממש. או כמו שהציג זאת אתר החדשות העצמאי יאירן אינטרנשיונלי בכותרת שפרסם בשבוע שעבר:

Iran can build missiles but can't afford chicken

ובתרגום חופשי: "איראן יכולה לייצר טילים באליסטיים אבל תושביה אינם מסוגלים להרשות לעצמם בשר עוף".

הדרישות הכלכליות של איראן  

הדרישות הכלכליות והכספיות הקשוחות של איראן במו"מ נועדו כדי להציל כלכלתה מקריסה טוטאלית. נזקים שהתהוו עוד לפני הקמפיין המלחמתי, והתעצמו בעקבותיו ובעקבות המצור שהטילה ארה"ב על נמליה. התנאים הכספיים של טהראן נוקשים במיוחד:

1. דרישת פיצויים חסרת תקדים על נזקי המלחמה

איראן הגישה לארה"ב דרישה רשמית לתשלום פיצויים בסך 270 מיליארד דולר בגין נזקי המלחמה והמצור הכלכלי והימי. המשטר מנסה לכסות באמצעות סכום זה על הפסדי העתק של המשק, אשר מוערכים בקרוב ל-200 מיליארד דולר. זהו סכום השקול לפי שניים מהתקציב השנתי של ממשלת איראן. 

2. הפשרת נכסים פיננסיים מוקפאים באופן מיידי

איראן דורשת כתנאי מקדים להמשך השיחות את שחרורם המיידי של נכסים פיננסיים קפואים. שווי הנכסים האיראניים המוקפאים ברחבי העולם (בעיקר בבנקים זרים בשל הסנקציות) מוערך ביותר מ-100 מיליארד דולר.

3. הסרת הסנקציות וביטול מנגנון ה"סנאפ-בק"

איראן דורשת מנגנון מובטח להסרה מלאה וקבועה של הסנקציות על מגזרי הליבה שלה. היא מבקשת אישור לייצא נפט וגז ללא הגבלות, דבר שיסייע לה לקבל מחיר מלא עליהם. כיום היא מוכרת נפט במחשכים בעזרת צי צללים, ונאלצת לתת ללקוחותיה המרכזיים (סין, הודו) הנחות של עשרות אחוזים מהמחיר בשוק החופשי.

בנוסף, היא מבקשת ביטול מנגנון ה"סנאפ-בק" המאפשר לארה"ב ומדינות אירופה להחזיר את הסנקציות באופן אוטומטי במקרה של הפרת הסכם. 

4. מיסוד "דמי חסות" וריבונות פיננסית במצר הורמוז

לצד הדרישה להסרת המצור הימי האמריקני, איראן מבהירה כי המצב הכלכלי-ביטחוני במצר הורמוז לא יחזור לקדמותו. היא שואפת להחיל ריבונות במצר כדי לגבות דמי מעבר וחסות מאוניות מסחר. צעד זה עשוי להניב לה כ-6 מיליארד דולר בשנה בלבד, אבל זהו קלף מיקוח כלכלי ואסטרטגי קריטי עבורה.

איראן לא חזרה בה עדיין מאף אחת מהדרישות הללו. במסגרת הארכת הסכם הפסקת האש היא עשויה להסכים לפתיחה זמנית של מצר הורמוז. כשיחלפו 60 הימים היא תוכל לסגור אותו שוב מחדש במהירות.

העיקשות שמגלים מנהיגי איראן במו"מ מול ארה"ב מלווה לא פעם באימרות רברבניות. "מקומו של הצי האמריקאי במעמקי הים", הזהיר המנהיג החדש, מוג'תבא חמנאי, שמאז המתקפה ב-28 בפברואר טרם נראה (או נשמע) בציבור.

האיראנים מרשים לעצמם להתרברב משום שהם יודעים שהמחיר שמשלמים אזרחי ארה"ב על דלק ומזון עולה, והדבר לוחץ היטב על הנשיא הקפריזי שלהם. או כמו שנהוג לומר בפאנלים היומיומיים בטלויזיה: "האיראנים משווים – ומעלים".

מה שקצת פחות שומעים באולפנים – אולי משום שהאינטרנט באיראן מושבת כבר כמעט 90 יום – הוא את הזעקה החרישית שמשמיעים אזרחי איראן –המפסידים העיקריים במלחמה הזו.

הכתבה של איראן אינטרנשיונל מביאה ציטוטים מפיו של שר התעשייה לשעבר, מוסטפא השמיטבה. לדבריו, בעקבות המלחמה והסנקציות כל שרשרת הייצור במדינה נמצאת על סף קריסה. קיים מחסור גדול וקריטי בדשנים לחקלאות, וכן מחסור במזון הנחוץ לגידול עופות. ומה שקיים עולה במאות אחוזים יותר.

השמיטבה ציין לאחרונה כי מחיר שק של 50 ק"ג של דשן זינק תוך חודשים ספורים מ-3 מיליון ריאל ל-70 מיליון ריאל - כמעט פי 24. דשנים אחרים התייקרו ביותר מפי 10.

כתוצאה מכך, טען השמיטבה, החקלאים הפסיקו לעבד שדות, מה שגרם לעלייה ישירה במחירי פירות, ירקות ובשר.

מפעל מכוניות שייצר רק יחידה אחת

הביטוי החזק ביותר לקריסת הכלכלה האיראנית נמצא במטבע שלה, הריאל. לאחרונה נסחר הריאל בשוק השחור סביב רמה של 1.8 מיליון ריאל לדולר. לשם השוואה – ביוני 25', במהלך מבצע "עם כלביא", נסחר הריאל סביב רמה של כחצי מיליון ריאל לדולר.

וכיצד מתמודדת ממשלת איראן עם צניחת המטבע? באפריל האחרון היא הוציאה שטר חדש של 10 מיליון ריאל. שוויו של השטר החדש – כ-5.5 דולר – לא מספיק אפילו כדי לקנות קילו עוף. לשם כך דרושים 15 מיליון ריאל (כ-8 דולר).

בחודש מארס האחרון העלתה הממשלה באיראן את שכר המינימום ב-60% ל-166 מיליון ריאל (כ-92 דולר). המשמעות: קילו עוף עולה כעשירית ממשכורת המינימום החודשית. 

השמיטבה הביא דוגמא נוספת למדיניות הכלכלית הכושלת של ההנהגה האיראנית. בספטמבר 2023, שר התעשייה של הנשיא דאז, אברהים ראיסי, הציג בפניו בגאווה רכב חשמלי והבטיח כי 100,000 יחידות ייוצרו בתוך כחצי שנה. 6 חודשים לאחר מכן התברר שהדגם שהוצג לראיסי היה למעשה היחיד שייצר המפעל.

"כיצד מדינה שמייצרת טילים מדויקים יכולה להיכשל כל כך בייצור מכוניות?" כתב האשמיטאבה.

לנשיא ארה"ב, כפי שמעידים פרשנים רבים, די נמאס מהמלחמה שבה פתח. היא מזיקה לו פוליטית ומרחיקה ממנו בני ברית בתוך ארה"ב ובעולם. ובכלל, יש לו עכשיו עניינים אחרים שהיה שמח להתעסק בהם. כמו המונדיאל למשל, אולם הנשפים החדש במתחם הבית הלבן או חגיגות ה-250 לעצמאות אמריקה.

האיראנים יודעים זאת. זה מה שמאפשר להם "להשוות ולהעלות" עם יד רופפת שמכילה בקושי זוגיים אס.

אם אכן תוארך הפסקת האש, הסוגיות הכלכליות הללו יעלו מן הסתם במהלך 60 הימים הבאים. השאלה המרכזית והחשובה – מייד לאחר סוגיית הגרעין - היא אם לטראמפ תהיה מספיק סבלנות אסטרטגית להתעקש גם בסוגיות הכלכליות. אם יעשה זאת, ייתכן שהוא יגלה שאיראן היא בריון הרבה פחות חזק, והרבה יותר פגיע, מכפי שהיא מציגה את עצמה כרגע בפני שכנותיה.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]