יש תחרות בענף הבנקאות?

בדיון מיוחד של הוועדה להסרת חסמים שהתקיים הבוקר (ב') לבחינת החסמים לתחרות בבנקים בעקבות ההכרזה עליהם כ"קבוצת ריכוז" בידי רשות התחרות זעם יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון על אי הגעת נציגי הבנקים והאיגוד לדיון: "כל האגדות כאילו מדינת ישראל היא מדינה שיש בה תחרות, זה הבלוף והשקר הכי גדול שיש. הגופים העסקיים הכי חזקים במדינה, מתפקדים ללא תחרות...," אמר והוסיף: "והגוף הכי עשיר, הכי מסיבי, הכי משפיע על חיינו, שההוצאה הכי גדולה שלנו, היומיומית של משקי הבית נמצאת אצלו המשכנתה ועוד הוצאות והלוואות זה הבנקים.; שני בנקים מעל 50% מהשוק, שלושה מעל 70%. גם בנכסים, גם בהכנסות. הבנקים בישראל מציגים רווחי שיא שהם לפעמים פי שלושה מבנקים אחרים במערב. גם במלחמות, גם בקורונה - הדבר הזה לא נפגע".

"הגלגול של עליית הריבית למשקי הבית לא מספיק"

עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, הסבירה כי ההכרזה על קבוצת הריכוז מאפשרת לרשות לתת הוראות למניעת פגיעה בתחרות או לקידום תחרות. היא ציינה: "מ-2022 כשהריבית התחילה לעלות, התחלנו לעקוב אחרי קצב עליית הריבית על פיקדונות, ואנחנו ראינו שהגלגול של הריבית למשקי הבית הוא לא מספיק". לדברי כהן לא נוח לבנקים שיעברו לקוחות. "הבנקים מעדיפים שהלקוחות יישארו במקומם, הם עושים את הצעדים שלהם ואת ההתנהלות שלהם ככה שלא תעודד או שיותר נכון, תרדים לצורך העניין את הלקוחות במקום שלהם. אבל הרפורמות של הבנקאות הפתוחה והרבה צעדים שנעשו קודם, כן מאפשרים ומורידים חסמים, אבל חסמים, כמו שאנחנו יודעים, וזה נכון, גם בקמעונאות וגם באספקת מזון, חסמים זה כמו צינור עם הרבה מחיצות. אנחנו צריכים להוריד את כל המחיצות כדי שהמים יעברו בצינור".

זהבה בוכהולץ, מנהלת היחידה הכלכלית בחטיבת הפיקוח על הבנקים, הביעה התנגדות להכרזה של רשות התחרות ואמרה: "על רקע צעדים שכן מיושמים כיום עולה השאלה האם באמת ההכרזה של רשות התחרות, האם מוסיפה ערך אמיתי בשוק, וההערכה שלנו היא שלא. כרגע ההוראות של רשות התחרות הן בתוך המסגרת הזאת, הן לא צפויות להביא שיפור ממשי למצב הצרכן, בעיקר בגלל שרוב ההוראות כבר היום מיושמות בצורה כזו או אחרת בשוק, בשטח. כל הסיפור של גילוי, של פרסום מחירי פיקדונות, פרסום קרנות כספיות בנקים מפרסמים באתרים שלהם, גופים מתחרים להם. כבר היום זה קיים, כל אחד יכול להיכנס, אגב, כל לקוח לאתר של כל בנק. זה מחקר והוא יכול".

בדיון עלה כי ההוראות שקבעה רשות התחרות כוללות איסור אפליה וחובת שקיפות בתמחור פיקדונות. הממונה על התחרות הבהירה כי "הבנקים מפרסמים משהו אחד לגבי הריבית שהם נותנים. אז הם יכולים לפרסם ריבית מאוד מאוד נמוכה, אבל בפועל הם נותנים יותר למי שמתקשר, למי שמתמקח, לבנקאות הפרטית בצורה משמעותית יותר".

כדי להבין האם התהליכים החיובים אליהם התייחסה בוכהולץ אכן אפקטיביים דרש היו"ר לקבל נתונים על כמות האנשים שניידו את חשבון הבנק שלהם מבנק אחד לאחר במסגרת הרפורמה שהחלה בשנת 2021. "מה אחוז האזרחים בעלי חשבון בנק שהחליפו חשבון?". בוכהולץ השיבה: 350 אלף בפועל, שזה כ-70 אלף בשנה בכל אחת מחמש השנים". בוועדה חישבו את המספרים וציינו כי מדובר בפחות מאחוז מבעלי החשבונות בישראל.

טל ישראלי רכזת פיננסים במשרד האוצר הציגה צעדים נוספים לקידום התחרות, כולל חקיקה להקמת בנקים קטנים ומאגר נתוני אשראי. עם זאת, עלה כי קרן מודרי האשראי, שנועדה לסייע לחלשים, לא מופעלת במלואה ונותרו בה עשרות מיליוני שקלים שלא מומשו. ח"כ ביטון טען כי משרד האוצר היה צריך לוודא כי יש מימוש מלא של כספי הקרן ודרש גם להגדיל אותה.