ד"ר יעקב שיינין - 1947-2026 - האיש שראה מעבר לעדר

מותו של ד"ר יעקב שיינין מסמן את סיומה של תקופה בעולם הכלכלה ושוק ההון הישראלי. שיינין לא היה רק כלכלן בכיר או יועץ אסטרטגי – הוא היה מוסד. אדם שכמעט כל ראשי המשק בישראל, ממנכ"לי הבנקים ועד בעלי קבוצות ההחזקות והתעשייה הגדולות, ביקשו לשמוע את דעתו לפני מהלכים כלכליים דרמטיים.

במשך יותר מארבעה עשורים היה שיינין מהקולות המקצועיים, העצמאיים והמשפיעים ביותר בישראל. הוא שילב בין עומק אקדמי נדיר לבין הבנה פרקטית של העולם העסקי, והפך את חברת "מודלים כלכליים" לאחד מגופי הייעוץ הכלכלי המרכזיים במדינה.

שיינין נולד בירושלים בשנת 1947, גדל בנתניה, למד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ובהמשך סיים לימודי כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן. את הדוקטורט בכלכלה עשה באוניברסיטת פנסילבניה תחת הנחייתו של חתן פרס נובל פרופ' לורנס קליין – מהכלכלנים החשובים בעולם בתחום האקונומטריקה והחיזוי הכלכלי.

לאחר שנים בארצות הברית, שבהן עסק בבניית מודלים מאקרו־כלכליים למשק האמריקאי, חזר לישראל בשנת 1982 – דווקא בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה. עבורו, החזרה לישראל לא הייתה רק החלטה מקצועית אלא שליחות.

שיינין היה מהכלכלנים הראשונים בישראל שהביאו לכאן מתודולוגיות מתקדמות של חיזוי כלכלי ומודלים אקונומטריים. לאורך השנים ייעץ לממשלות, לראשי ממשלה, לשרי אוצר ולחברות הגדולות במשק. בין היתר שימש יועץ כלכלי לראש הממשלה אריאל שרון, חבר בפורום המייעץ לשר האוצר יובל שטייניץ, סגן יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל, ויו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

אולם כוחו האמיתי של שיינין היה ביכולת לראות מוקדם את מה שאחרים ראו מאוחר מדי.

זכיתי לעבוד מספר שנים לצד ד"ר שיינין במסגרת "מודלים שוקי הון". כמנהל השקעות צעיר נחשפתי מקרוב לדרך החשיבה הייחודית שלו – דרך שאפשר בהחלט להגדיר כ־Contrarian Investor. הוא תמיד ניסה לזהות את המקומות שבהם ההמון נסחף, ולהבין האם ההתלהבות או הפאניקה מנותקות מהמציאות הכלכלית האמיתית.

זכור לי היטב כיצד התנגד בנחרצות לבועת "הכלכלה החדשה" של סוף שנות ה־90. בזמן שמשקיעים רבים רצו "לקפוץ ראש" לתוך מניות הטכנולוגיה, הטלקום והאינטרנט, שיינין סירב להיסחף. הוא לא התרשם מהסיסמאות ומהאופוריה שאפפה את השווקים בשנים 1999–2000. מבחינתו, שווי כלכלי אמיתי נמדד בתזרים, רווחיות ויכולת עסקית – לא רק בחלומות ובהבטחות.

במבט לאחור, העמדה העקשנית הזו הצילה לא מעט תיקי השקעות של לקוחות. בזמן שההמונים דהרו קדימה, שיינין עמד מהצד והזהיר. זו לא הייתה פסימיות – זו הייתה משמעת אינטלקטואלית נדירה.

גם בעולם התעשייה הישראלית השפעתו הייתה עצומה. שיינין הוביל עבודות כלכליות אסטרטגיות עבור שורה ארוכה של חברות מהגדולות במשק – חברת החשמל, צים, בתי הזיקוק, אל־על, החברה לישראל, כיל, תעשייה אווירית, קבוצת דלק ועוד.

אחד הפרויקטים הזכורים ביותר היה עבודת הכדאיות הכלכלית עבור טאואר סמיקונדקטור בסוף שנות ה־90 – מהלך שסייע לקדם את מפעל FAB2 ואת התמיכה הממשלתית האדירה שקיבל הפרויקט. לא מעט בזכות עבודות הניתוח והתחזיות שביצע, נבנו בישראל תשתיות כלכליות ותעשייתיות שהשפיעו על המשק לשנים קדימה.

לצד עולם העסקים, שיינין ראה בשירות הציבורי שליחות אמיתית. הוא עמד בראש "ועדת שיינין" לבטיחות בדרכים – ועדה שהובילה לשינויים משמעותיים בתחום ולירידה במספר ההרוגים בכבישים. גם כאן בלטה התכונה שאפיינה אותו כל חייו: הסתכלות ארוכת טווח, מבוססת נתונים, ללא פחד מהחלטות לא פופולריות.

בדור שבו רבים חיפשו כותרות ורייטינג, יעקב שיינין חיפש אמת כלכלית.

הוא היה כלכלן מזן שכמעט ואינו קיים עוד: אינטלקטואל עמוק, ציוני, עצמאי מחשבתית, ובעיקר אדם שלא פחד לעמוד מול הקונצנזוס.

יהי זכרו ברוך