התאוששות בשוק התעסוקה: כ-216 אלף איש חזרו לעבודה בחודשיים האחרונים

יודגש, כי העלייה שנרשמה במספר הרשומים בשירות התעסוקה במהלך שאגת הארי הייתה תוצאה של צמצום הפעילות המשקית לנוכח מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף. לפיכך, עם תום המבצע ובחזרת המשק לפעילות חזרו רבים מאוד לעבודה וכתוצאה מספר הרשומים בשירות התעסוקה ירד ויוסיף לרדת ככל ולא תתחדש הלחימה העצימה.

יצוין, כי בחודשיים האחרונים נרשמה ירידה של כ-55% כתוצאה מהתאוששות המשק, ובחודש האחרון הייתה זו ירידה של כ-41%.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: "שוק העבודה הישראלי מוכיח שוב שהוא יודע להתאושש ממשברים. החזרה לשגרה אינה הסיום - היא נקודת הפתיחה. עכשיו, זה הזמן להכין את שוק העבודה הישראלי לעידן הבינה המלאכותית, ולהבטיח שמשרתי המילואים ומשפחותיהם לא ישלמו מחיר תעסוקתי על כך ששרתו את כולנו".

מכל מקום, הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בכל אחת מהערים מעל 40 אלף תושבים (ירידה ממוצעת של כ-43.3%), אך בערים הערביות והפריפריאליות נרשמו ירידות משמעותיות פחות. כתוצאה, חזרו רהט ואום אל פחם להוביל את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר (6% ו-5.9%, בהתאמה).

הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו בערים החרדיות (כמודיעין עילית ובני ברק, כ-74%) וכן באילת (יותר מ-57%). כתוצאה, ובמפתיע, שיעור דורשי העבודה בבני ברק היה הנמוך ביותר החודש ועמד על 2.3%, בדומה לערים החזקות ככפר סבא, רעננה ורמת השרון.

נמשכה ירידה במספר תובעי הבטחת ההכנסה, שעמד החודש על 36.5 אלף בלבד.

כצפוי, עם חזרת המשק לפעילות הקבוצות שהושפעו יותר מהמצב המלחמתי רשמו את הירידות המשמעותיות ביותר במספר דורשי העבודה-

נשים- שיעורן ירד החודש ב-5.2 נקודות האחוז ועמד על 54.4%.

צעירים- שיעורם ירד החודש ב-6.1 נקודות האחוז ועמד על 28.3%.

חרדים- שיעורם ירד החודש בכ-3 נקודות האחוז ועמד על 7.1%.

כאשר פשר הדבר משתקף בשינויים שנרשמו בהתפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בהשוואה לחודש מרץ – כלל משלחי היד רשמו ירידות, אך המשמעותיות ביותר היו במשלחי יד הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ, שירותים ותמך וסיוע להוראה- משלחי יד ששיעור הנשים, הצעירים והחרדים בהם גבוהים יותר ולפיכך מספרם עלה במהלך המבצע אך ירד ביציאה ממנו.

---

עיקרי הנתונים:

התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הירידה במספר דורשי העבודה שנרשמה במאי לנוכח המשך חזרת המשק לפעילות ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה והן בקרב תובעי האבטלה, אך בעצימות שונה באופן משמעותי- ירידה של כ-48% בקרב תובעי אבטלה לעומת כ-6% בקרב תובעי הבטחת ההכנסה. אף שגם מספר תובעי הבטחת ההכנסה הושפע מצמצום הפעילות המשקית לנוכח המצב המלחמתי, הוא הושפע פחות בהשוואה לאבטלה. לפיכך, עם שוק הלחימה מספר תובעי האבטלה ירד בצורה משמעותית והדבר השתקף בירידה גוברת במספר תובעי האבטלה הן באפריל (כ-19% פחות ממספרם במרץ) וביתר שאת במאי (כ-48% פחות ממספרם באפריל, כאמור). מכל מקום, לשוך המלחמה הייתה השפעה גם על מספר תובעי הבטחת ההכנסה שירד גם החודש ועמד על 36.5 אלף בלבד, בדומה להיקפים שנרשמו בחודשים שקדמו למלחמה.

התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: בדומה למשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה ומבצעי הלחימה- גם בשאגת הארי נשים שילמו מחיר תעסוקתי משמעותי יותר מאשר גברים. לנוכח זאת, הציפייה הייתה לירידה משמעותית יותר במספר דורשות העבודה ביציאה משאגת הארי וכתוצאה גם ירידה בשיעורן. ציפייה זו לא נרשמה באפריל, אז אף עלה שיעורן ב-1.3 נקודות האחוז, והנה החודש הדינמיקה האופיינית והציפייה דווקא כן נרשמה ושיעור הנשים ירד ב-5.2 נקודות האחוז ועמד על 54.4%- כמעט זהה לשיעורן בחודש שקדם למלחמה.

התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים (עד 34) היא הייתה משמעותית בהרבה – ירידה של כ-52% בקרב דורשי העבודה הצעירים לעומת ירידה של כ-39% בקרב קבוצת הביניים (35-54) ושל כ-30% בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55). כתוצאה, בעוד שיעור הצעירים ירד ב-6.1 נקודות האחוז ועמד החודש על 28.3% (קרוב מאוד לשיעורם ערב המלחמה), הרי שבקרב קבוצת הביניים נרשמה עלייה של 1.5 האחוז (43.5%) ובקרב המבוגרים עלייה של 4.6 נקודות האחוז (28.2%). ירידה משמעותית יותר זו שנרשמה בקרב דורשי העבודה הצעירים הייתה  צפויה ועולה בקנה אחד עם הדינמיקה שאפיינה את חודשי היציאה ממשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה, חרבות ברזל ושאגת הארי. צעירים עובדים בשיעורים גבוהים יותר בענפים ובמשלחי יד הכרוכים בהתקהלות ועבודת חוץ- פעולות שהוגבלו מאוד על ידי פיקוד העורף במהלך שאגת הארי- וכמו גם הם מהווים שיעור משמעותי יותר בקרב ההורים לילדים תלויים (עד 18) שהיו לקבוצה משמעותית בקרב הנפלטים ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי. לפיכך, עם חזרת המשק לפעילות הרי שהירידה בקרב צעירים הייתה משמעותית יותר מאשר בקרב שתי קבוצות הגיל האחרות. כביטוי לחזרה הגוברת לשגרה, ההתפלגות הגילית של דורשי העבודה במאי מאוד דומה לזו שנרשמה בפברואר, קודם לפרוץ שאגת הארי.

התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות נרשמו ירידות במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה- בעוד ומספר דורשי העבודה החרדים ירד בכ-58% הרי שמספר דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים ירד ב-41.5% ואילו מספר דורשי העבודה הערבים ירד ב-34.5% בלבד. כתוצאה, שיעור החרדים ירד ב-2.9% ועמד החודש על 7.1% (זהה לפברואר), שיעור היהודים שאינם חרדים שמר על יציבות ועמד על 63.9% ואילו שיעור הערבים עלה ב-3 נקודות האחוז ועמד על 28.8%. גם כאן ניכרת הדינמיקה המאפיינת יציאה מאירועי משבר- הקבוצות שהושפעו יותר מהמצב המשברי הן אלו המתאוששות ממנו בקצב מהיר יותר- נשים, צעירים וחרדים רשמו עליות משמעותיות יותר במספר דורשי העבודה במהלך שאגת הארי, לפיכך בחזרת המשק לפעילות נרשמו ירידות משמעותיות בקרבן של קבוצות אלו.

התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: בחינה משווה בין מספר דורשי העבודה בחלוקה לפי משלחי יד (רמה 3 בהגדרות הלמ"ס) שנרשמו בכל משלח יד שנבחן (N=54, משלחי יד בהם היו רשומים יותר מ-1,000 דורשי עבודה) מלמדת כי בכל אחד ממשלחי היד נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה. למעשה, משלחי היד שבהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר בין מרץ (שבו נרשם שיא השפעת שאגת הארי על שוק העבודה) לבין מאי (שבו נרשמה הירידה הגבוהה ביותר במספר דורשי העבודה לאחר המבצע) היו כאלה הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ, נוכחות פיזית, פעילות מוסדות, מסחר, שירותים מקומיים ותפעול שוטף. משלחי יד שכאלה הושפעו יותר ממדיניות פיקוד העורף וכתוצאה נרשמו בהם עליות משמעותיות יותר במהלך המבצע ולפיכך גם ירידות משמעותיות ביותר ביציאה ממנו ובתהליך החזרה לשגרה. כביטוי, משלחי היד בהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר בין מרץ למאי היו גננים ומגדלי גידולים (ירידה של כ-82%); מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-78%); מלצרים ומוזגי משקאות (75.5%); ועובדי ספורט וכושר (כ-73%). מנגד, הירידות הפחות משמעותיות נרשמו במשלחי יד בעלי פריון גבוה ובנוסף כאלה המאפשרים, לפחות טכנית, עבודה מרחוק- כרופאים (ירידה של 10%); ומקצועות הייטק כבעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (15%) ומפתחי תכנה ומנתחי יישומים (18%). דיפרנציאציה זו בהיקף הירידה במספר דורשי העבודה מלמדת כי כלל משלחי היד הושפעו משאגת הארי, אך משלחי יד שפעילותם מושפעת ממדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף הושפעו הרבה יותר ואילו משלחי יד המאפשרים עבודה מרחוק ו\או פריוניים יותר הושפעו פחות. לפיכך, נרשמו פערים בהיקף הירידה כפועל יוצא של היקף ההשפעה של המבצע.

שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה החודש בכל אחת מהערים, ולנעשה נרשמה ירידה ממוצעת של כ-43% במספרי דורשי העבודה. עם זאת, הירידות לא היו אחידות ובעוד ברהט ובאום אל פחם, שבהן מספר דורשי העבודה בשגרה היה גבוה מעיקרא כך שהשפעת המלחמה על מספר דורשי העבודה בהן הייתה פחותה יותר, נרשמו ירידות נמוכות בהרבה מהממוצע (26.2%- ו-28.6%-, בהתאמה) הרי שבערים אחרות נרשמו ירידות משמעותיות מאוד- מודיעין עילית (73.9%), בני ברק (73.8%-) ואלעד (71.6%-), כאשר גם באילת נרשמה ירידה משמעותית של 57.4%-. עוד יודגש, כי בחזרה לשגרה חזרה לשגרה גם רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר- כאשר לאחר חודשיים בהם נפקד מקומן של רהט ואום אל פחם מצמרת הרשימה, הרי שהחודש הן חזרו להובילה עם שיעורי דורשי עבודה של 6% ו-5.9%, בהתאמה. כאשר במעלה הרשימה נמצאו ערים ערביות, מעורבות ופריפריאליות. מנגד, בערים חזקות ככפר סבא, רעננה, רמת השרון והוד השרון שיעור דורשי העבודה עמד על 2.3%-2.5%. עם זאת, ואולי באופן מפתיע, גם בבני ברק שיעור דורשי העבודה היה מהנמוכים ביותר ועמד על 2.3% בלבד, ההפתעה אינה בשיעורי הירידה שנרשמו בבני הברק אלא בשיעור הכללי הנמוך שנרשם בעיר החודש.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: "שוק העבודה הישראלי מוכיח שוב שהוא יודע להתאושש ממשברים. החזרה לשגרה אינה הסיום - היא נקודת הפתיחה. עכשיו, זה הזמן להכין את שוק העבודה הישראלי לעידן הבינה המלאכותית, ולהבטיח שמשרתי המילואים ומשפחותיהם לא ישלמו מחיר תעסוקתי על כך ששרתו את כולנו".

---

הבוקר (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש מאי, החודש שלאחר תום מבצע שאגת הארי. מהדוח עולה כי במהלך החודש ירד מספר דורשי העבודה ביותר מ-41% וירד מכ-308 אלף באפריל לכ-180 אלף בלבד בסוף מאי. כאשר בהשוואה לסוף מרץ, אז עמד מספר דורשי העבודה על כ-396 אלף, מדובר בירידה של כ-55% וכ-216 אלף במספרים מוחלטים.   

ירידה זו, מדגישים בשירות התעסוקה, הייתה צפויה לנוכח חזרת המשק לפעילות מלאה ומשקפת את העובדה שמספר דורשי העבודה עלה במהלך המלחמה רק באופן זמני לנוכח צמצום הפעילות המשקית בשל מדיניות ההתגוננות. לכן, ביציאה מהמצב המלחמתי ועם חזרת המשק לפעילות יורד מספר דורשי העבודה כפי שנוכחנו, כי העלייה באה לנוכח צמצום פעילות המשק וממילא הירידה צפויה לנוכח חזרת המשק לפעילות מלאה. מכל מקום, דינמיקה זו של יציאה מהירה ממצבי משבר וחזרה לשגרה תעסוקתית מאפיינת את שוק העבודה הישראלי ונוכחנו לה גם באירועים המשבריים הקודמים- סגרי הקורונה, חרבות ברזל ועם כלביא.

מכל מקום, בבחינת התפלגות דורשי העבודה לכאלה שהיו רשומים בשירות התעסוקה גם בחודש שקדם (להלן: "מלאי") לבין נרשמים חדשים במהלך מאי (להלן: "זרם") עולה כי הזרם עמד החודש על כ-40 אלף (גבוה בכ-55% בהשוואה לזרם במאי אשתקד, שעמד על כ-26 אלף) ואילו המלאי עמד על כ-141 אלף. שיעור הזרם מכלל דורשי העבודה עמד החודש על כ-22% (כפי שניים מהיחס שנרשם בחודש שקדם), ובשירות התעסוקה גורסים כי הדבר מלמד כי חרף הירידה המשמעותית במספר דורשי העבודה בשוך שאגת הארי בכל זאת שוק העבודה הישראלי עדיין לא חזר לשגרה מלאה לגמרי. עם זאת, בשירות התעסוקה מדגישים כי רק כ-2.7 אלף מבין הזרם הם דורשי עבודה חדשים, כאשר היתר הם מחדשי רישום (כ-25.5 אלף) ומחדשי פעילות (כ-11.7 אלף).
 

א. התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הירידה במספר דורשי העבודה שנרשמה במאי לנוכח המשך חזרת המשק לפעילות ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה והן בקרב תובעי האבטלה, אך בעצימות שונה באופן משמעותי- ירידה של כ-48% בקרב תובעי אבטלה לעומת כ-6% בקרב תובעי הבטחת ההכנסה. אף שגם מספר תובעי הבטחת ההכנסה הושפע מצמצום הפעילות המשקית לנוכח המצב המלחמתי, הוא הושפע פחות בהשוואה לאבטלה. לפיכך, עם שוק הלחימה מספר תובעי האבטלה ירד בצורה משמעותית והדבר השתקף בירידה גוברת במספר תובעי האבטלה הן באפריל (כ-19% פחות ממספרם במרץ) וביתר שאת במאי (כ-48% פחות ממספרם באפריל, כאמור). מכל מקום, לשוך המלחמה הייתה השפעה גם על מספר תובעי הבטחת ההכנסה שירד גם החודש ועמד על 36.5 אלף בלבד, בדומה להיקפים שנרשמו בחודשים שקדמו למלחמה

הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה הן בקרב תובעי האבטלה והן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה, אך בקרב תובעי האבטלה היא הייתה משמעותית יותר- מכ-265 אלף באפריל לכ-138 אלף במאי- ירידה של כ-48%. זאת, כתוצאה מהעובדה שעיקר העלייה במספר דורשי העבודה במרץ מקורה בתובעי אבטלה שהוצאו זמנית משוק העבודה לנוכח הנסיבות המלחמתיות שצמצמו את הפעילות המשקית והללו שבו למעגל העבודה לאחריה. מכל מקום, כפי שנוכחנו באפריל החזרה לשגרה בתום המלחמה השתקפה גם בהמשך ירידה במספר תובעי הבטחת הכנסה שעמד החודש על 36.5 אלף בלבד, ובמובן זה נרשמה חזרה לשגרה שאפיינה את התקופה שקדמה לשאגת הארי.
 

מבט רחב יותר שנקודת הייחוס שלו היא דצמבר 2022 (דצמבר 2022=100%) מלמד מספר תובעי הבטחת ההכנסה מושפע מאירועי הלחימה שנרשמו בשנים האחרונות- חרבות ברזל, עם כלביא ושאגת הארי- גם אם בעצימות נמוכה יותר. מכל מקום, בדומה לשני האירועים הקודמים גם בשאגת הארי, כנשקף מהתרשים, צפויה להיות ירידה בשתי הסדרות- אבטלה והבטחת הכנסה- ככל שלא תתחדש הלחימה.
 

ב. התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: בדומה למשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה ומבצעי הלחימה- גם בשאגת הארי נשים שילמו מחיר תעסוקתי משמעותי יותר מאשר גברים. לנוכח זאת, הציפייה הייתה לירידה משמעותית יותר במספר דורשות העבודה ביציאה משאגת הארי וכתוצאה גם ירידה בשיעורן. ציפייה זו לא נרשמה באפריל, אז אף עלה שיעורן ב-1.3 נקודות האחוז, והנה החודש הדינמיקה האופיינית והציפייה דווקא כן נרשמה ושיעור הנשים ירד ב-5.2 נקודות האחוז ועמד על 54.4%- כמעט זהה לשיעורן בחודש שקדם למלחמה

כפי שדיווח שירות התעסוקה במהלך שאגת הארי, הנפגעות העיקריות מהשפעת המבצע על שוק העבודה היו נשים וביתר דיוק אימהות לילדים תלויים- אשר היוו למעלה מ-60% ולמעלה מ-30%, בהתאמה, מהנרשמים החדשים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה במהלך המבצע. אולם, בניגוד למצופה ובניגוד לדינמיקה שאפיינה יציאה ממשברים קודמים באפריל מספר דורשות העבודה ירד בקצב נמוך מאשר מספר דורשי העבודה, וכפי שדיווח השירות בחודש שעבר הוא אף עלה ב-1.3 נקודות האחוז ועמד על 59.6%. והנה, במהלך חודש מאי הדינמיקה המאפיינת יציאה מאירועי משבר נרשמה החודש ומספר דורשות העבודה ירד בצורה משמעותית מזו של גברים וכתוצאה, שיעורן ירד החודש ב-5.2 נקודות האחוז ועמד על 54.4%- זהה לשיעורן בפברואר ודומה (אף כי מעט יותר גבוה) משיעורן במאי אשתקד.
 

ג. התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים (עד 34) היא הייתה משמעותית בהרבה – ירידה של כ-52% בקרב דורשי העבודה הצעירים לעומת ירידה של כ-39% בקרב קבוצת הביניים (35-54) ושל כ-30% בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55). כתוצאה, בעוד שיעור הצעירים ירד ב-6.1 נקודות האחוז ועמד החודש על 28.3% (קרוב מאוד לשיעורם ערב המלחמה), הרי שבקרב קבוצת הביניים נרשמה עלייה של 1.5 האחוז (43.5%) ובקרב המבוגרים עלייה של 4.6 נקודות האחוז (28.2%). ירידה משמעותית יותר זו שנרשמה בקרב דורשי העבודה הצעירים הייתה  צפויה ועולה בקנה אחד עם הדינמיקה שאפיינה את חודשי היציאה ממשברי השנים האחרונות- סגרי הקורונה, חרבות ברזל ושאגת הארי. צעירים עובדים בשיעורים גבוהים יותר בענפים ובמשלחי יד הכרוכים בהתקהלות ועבודת חוץ- פעולות שהוגבלו מאוד על ידי פיקוד העורף במהלך שאגת הארי- וכמו גם הם מהווים שיעור משמעותי יותר בקרב ההורים לילדים תלויים (עד 18) שהיו לקבוצה משמעותית בקרב הנפלטים ממעגל העבודה במהלך שאגת הארי. לפיכך, עם חזרת המשק לפעילות הרי שהירידה בקרב צעירים הייתה משמעותית יותר מאשר בקרב שתי קבוצות הגיל האחרות. כביטוי לחזרה הגוברת לשגרה, ההתפלגות הגילית של דורשי העבודה במאי מאוד דומה לזו שנרשמה בפברואר, קודם לפרוץ שאגת הארי

בדומה לאירועי משבר קודמים, גם בשאגת הארי צעירים (עד 34) נפגעו יותר מצמצום הפעילות המשקית, זאת לנוכח העובדה שהם עובדים בשיעורים גבוהים יותר במשלחי יד ובענפים הכרוכים בהתקהלות או בפעילות חיצונית, שצומצמו דרמטית לנוכח הנחיות פיקוד העורף; וכמו גם, שיעור הצעירים בקרב קבוצת ההורים לילדים תלויים (מתחת ל-18), הקבוצה שהושפעה מאוד מצמצום הפעילות המשקית, גבוה מאוד. לפיכך, הציפייה הייתה שבשוך הלחימה ועם חזרת המשק לפעילות תירשם ירידה משמעותית במספר ובשיעור דורשי העבודה הצעירים, והוא אשר קרה. למעשה, הירידה במספר דורשי העבודה שאפיינה את אפריל השתקפה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים היא הייתה משמעותית בהרבה. כך, בעוד ומספר הצעירים ירד החודש בכ-52%, הרי שמספר דורשי העבודה בגילאי הביניים (35-54) ירד בכ-39% ואילו מספר דורשי העבודה המבוגרים (מעל 55) ירד בכ-30%. כתוצאה מהיקפי הירידה השונים השתנה גם תמהיל דורשי העבודה, ובעוד שיעור הצעירים ירד החודש ב-6.1 נקודות האחוז ועמד על 28.3%, הרי ששיעור קבוצת הביניים עלה ב-1.5 נקודות האחוז ועמד על 43.5% ואילו שיעור קבוצת המבוגרים עלה 4.6 נקודות האחוז ועמד על 28.2%. ככלל, ההתפלגות הגילית שנרשמה החודש כמעט זהה לזו שנרשמה בפברואר, קודם לפרוץ שאגת הארי.
 

ד. התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות נרשמו ירידות במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה- בעוד ומספר דורשי העבודה החרדים ירד בכ-58% הרי שמספר דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים ירד ב-41.5% ואילו מספר דורשי העבודה הערבים ירד ב-34.5% בלבד. כתוצאה, שיעור החרדים ירד ב-2.9% ועמד החודש על 7.1% (זהה לפברואר), שיעור היהודים שאינם חרדים שמר על יציבות ועמד על 63.9% ואילו שיעור הערבים עלה ב-3 נקודות האחוז ועמד על 28.8%. גם כאן ניכרת הדינמיקה המאפיינת יציאה מאירועי משבר- הקבוצות שהושפעו יותר מהמצב המשברי הן אלו המתאוששות ממנו בקצב מהיר יותר- נשים, צעירים וחרדים רשמו עליות משמעותיות יותר במספר דורשי העבודה במהלך שאגת הארי, לפיכך בחזרת המשק לפעילות נרשמו ירידות משמעותיות בקרבן של קבוצות אלו 

גם כאן הירידה במספר דורשי העבודה שאפיינה את חודש נרשמה בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות- יהודים שאינם חרדים, ערבים וחרדים- אך בעצימות משתנה. בעוד ובקרב החרדים נרשמה ירידה של כ-58% הרי שבקרב היהודים שאינם חרדים נרשמה ירידה של 41.5% ואילו בקרב הערבים של 34.5%. כתוצאה, השתנה תמהיל דורשי העבודה- בעוד ושיעור היהודים שאינם חרדים נשאר יציב ועמד החודש על 63.9%, הרי ששיעור הערבים עלה ב-3 נקודות האחוז ועמד על 28.8% ואילו שיעור החרדים ירד ב-2.9 נקודות האחוז ועמד החודש על 7.1%, זהה לשיעורם ערב המלחמה.

גם כאן ניכר שהירידה במספר דורשי העבודה היא בבחינת תיקון מצב וחזרה לשגרה- למעשה, הנפגעים העיקריים מהמצב המלחמתי היו נשים, צעירים וחרדים וכתוצאה ביציאה מהמשבר ובחזרת המשק לפעילות נרשמו בקרב קבוצות אלו ירידות משמעותיות יותר.
 

ה. התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: בחינה משווה בין מספר דורשי העבודה בחלוקה לפי משלחי יד (רמה 3 בהגדרות הלמ"ס) שנרשמו בכל משלח יד שנבחן (N=54, משלחי יד בהם היו רשומים יותר מ-1,000 דורשי עבודה) מלמדת כי בכל אחד ממשלחי היד נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה. למעשה, משלחי היד שבהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר בין מרץ (שבו נרשם שיא השפעת שאגת הארי על שוק העבודה) לבין מאי (שבו נרשמה הירידה הגבוהה ביותר במספר דורשי העבודה לאחר המבצע) היו כאלה הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ, נוכחות פיזית, פעילות מוסדות, מסחר, שירותים מקומיים ותפעול שוטף. משלחי יד שכאלה הושפעו יותר ממדיניות פיקוד העורף וכתוצאה נרשמו בהם עליות משמעותיות יותר במהלך המבצע ולפיכך גם ירידות משמעותיות ביותר ביציאה ממנו ובתהליך החזרה לשגרה. כביטוי, משלחי היד בהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר בין מרץ למאי היו גננים ומגדלי גידולים (ירידה של כ-82%); מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-78%); מלצרים ומוזגי משקאות (75.5%); ועובדי ספורט וכושר (כ-73%). מנגד, הירידות הפחות משמעותיות נרשמו במשלחי יד בעלי פריון גבוה ובנוסף כאלה המאפשרים, לפחות טכנית, עבודה מרחוק- כרופאים (ירידה של 10%); ומקצועות הייטק כבעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (15%) ומפתחי תכנה ומנתחי יישומים (18%). דיפרנציאציה זו בהיקף הירידה במספר דורשי העבודה מלמדת כי כלל משלחי היד הושפעו משאגת הארי, אך משלחי יד שפעילותם מושפעת ממדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף הושפעו הרבה יותר ואילו משלחי יד המאפשרים עבודה מרחוק ו\או פריוניים יותר הושפעו פחות. לפיכך, נרשמו פערים בהיקף הירידה כפועל יוצא של היקף ההשפעה של המבצע

בחינת משווה של התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (רמה 3 על פי הגדרות הלמ"ס) בין מרץ 2026- שבו נרשם שיא השפעת שאגת הארי על שוק העבודה- למאי 2026- החודש שבו התעצמה מגמת החזרה לשגרה מספקת אינדיקציה משמעותית באשר להתאוששות שוק העבודה מהשפעת המבצע. כפי שניתן לראות בתרשים 7, בכל משלחי היד ברמה 3 (הגדרות הלמ"ס) שנבחנו (N=54; כאלה שהיו בהם מעלה 1,000 דורשי עבודה) מספר דורשי העבודה במאי נמוך יותר ממספרם במרץ, כאשר הפער הממוצע בין מרץ למאי הוא של כ-46%-.

אולם, וכפי שניתן לראות בתרשים, הירידה אינה אחידה וניכרה בצורה משמעותית יותר במשלחי יד המושפעים יותר מצמצום הפעילות המשקית לנוכח הנסיבות המלחמתיות ומדיניות פיקוד העורף- דהיינו משלחי יד הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ, נוכחות פיזית, פעילות מוסדות, מסחר, שירותים מקומיים ותפעול שוטף. הירידה המשמעותית ביותר, ובפער גדול, נרשמה בקרב גננים ומגדלי גידולים (ירידה של כ-82%); כאשר אחריה נרשמה ירידה משמעותית גם בקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-78%); מלצרים ומוזגי משקאות (75.5%); עובדי ספורט וכושר (כ-73%); מנהלי בתי ומסעדות (67.5%); בעלי משלח יד נלווה בתחומי האומנות, התרבות והקולינריה (כ-66%); ומוכרים בחנויות (כ-63%).

מנגד, הירידות הכי פחות משמעותיות נרשמו בקרב משלחי יד המאופיינים בפריון גבוה והשכלה אקדמית כרופאים (ירידה של 10% בלבד); וכן מקצועות ההייטק כבעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (15%) ומפתחי תכנה ומנתחי יישומים (18%). דיפרנציאציה זו בירידה מלמדת שכלל משלחי היד והענפים הושפעו מהמצב המלחמתי אליו נכנסה ישראל במרץ, אשר בכולם נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה בזמן המלחמה וירידה לאחר היציאה ממנה עם חזרת המשק לפעילות. עם זאת, עיקר ההשפעה ניכרה במשלחי יד הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ וכן הלאה, כאמור, ולכן בהם נרשמו עליות גדולות יותר במהלך המלחמה וממילא ירידות גדולות יותר עם חזרת המשק לפעילות. מנגד, משלחי יד בעלי פריון גבוה או כאלה המתאפשרים בעבודה מרחוק הושפעו פחות- ומשכך, גם התנועות של העלייה במהלך המלחמה והירידה לאחריה היו מתונות יותר.

תרשים 7: התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (ורמה  3) – מרץ 2026 לעומת מאי 2026

 

ו. שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה החודש בכל אחת מהערים, ולנעשה נרשמה ירידה ממוצעת של כ-43% במספרי דורשי העבודה. עם זאת, הירידות לא היו אחידות ובעוד ברהט ובאום אל פחם, שבהן מספר דורשי העבודה בשגרה היה גבוה מעיקרא כך שהשפעת המלחמה על מספר דורשי העבודה בהן הייתה פחותה יותר, נרשמו ירידות נמוכות בהרבה מהממוצע (26.2%- ו-28.6%-, בהתאמה) הרי שבערים אחרות נרשמו ירידות משמעותיות מאוד- מודיעין עילית (73.9%), בני ברק (73.8%-) ואלעד (71.6%-), כאשר גם באילת נרשמה ירידה משמעותית של 57.4%-. עוד יודגש, כי בחזרה לשגרה חזרה לשגרה גם רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר- כאשר לאחר חודשיים בהם נפקד מקומן של רהט ואום אל פחם מצמרת הרשימה, הרי שהחודש הן חזרו להובילה עם שיעורי דורשי עבודה של 6% ו-5.9%, בהתאמה. כאשר במעלה הרשימה נמצאו ערים ערביות, מעורבות ופריפריאליות. מנגד, בערים חזקות ככפר סבא, רעננה, רמת השרון והוד השרון שיעור דורשי העבודה עמד על 2.3%-2.5%. עם זאת, ואולי באופן מפתיע, גם בבני ברק שיעור דורשי העבודה היה מהנמוכים ביותר ועמד על 2.3% בלבד, ההפתעה אינה בשיעורי הירידה שנרשמו בבני הברק אלא בשיעור הכללי הנמוך שנרשם בעיר החודש  

בכל הערים בהן למעלה מ-40 אלף תושבים נרשמה ירידה במספר ובשיעור דורשי העבודה, אך בערים הערביות והפריפריאליות נרשמו הירידות הכי פחות משמעותיות. כתוצאה, לאחר מספר חודשים בהם נפקד מקומן מצמרת הרשימה, חזרו החודש רהט ואום אל פחם להוביל את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר- ובהן נרשמו שיעורי דורשי עבודה של 6% ו-5.9%, בהתאמה. למעשה, עם החזרה הגוברת לשגרה, שהשתקפה בירידה משמעותית של מספר דורשי העבודה הכללי, נרשמה גם 'חזרה לשגרה' ברשימת הערים בעלות שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר- גם החודש בראש הרשימה נמצאות ערים ערביות, מעורבות ופריפריאליות. מנגד, הערים בהם נרשמו שיעורי דורשי העבודה הנמוכים ביותר היום ערים חזקות ככפר סבא, רמת השרון, רעננה, ראשון לציון והוד השרון עם שיעור דורשי עבודה שנע בטווח של 2.3%-2.5%. עם זאת, חריגה הייתה בני ברק שגם בה נרשם שיעור דורשי עבודה נמוך, ולמעשה הכי נמוך, שעמד גם הוא על 2.3% בלבד.  

בהשוואה לחודש שקדם,  נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה בכל אחת מהערים בעלות למעלה מ-40 אלף תושבים. כאשר הירידה הממוצעת עמדה החודש על 43.3%-, אולם הפיזור סביב הממוצע היה יחסית רחב- מחד, בערים החרדיות ובאילת נרשמו ירידות משמעותיות בהרבה מהממוצע- במודיעין עילית, בני ברק ואלעד נרשמו ירידות של 73.9%, 73.8% ו-71.6%; ואילו באילת נרשמה ירידה של 57.4%. מאידך, ברהט ואום אל פחם נרשמו ירידות נמוכות בהרבה מזו הממוצעת (26.2% ו-28.6%, בהתאמה), כאשר ירידות נמוכות מהממוצע נרשמו גם בערים פריפריאליות וערביות נוספות (תרשים 9).