שוקי המניות של טוקיו וסיאול הם המנצחים המפתיעים של החודשים האחרונים

בימים האחרונים, רגע לפני החתימה על הסכם להארכת הפסקת האש במפרץ הפרסי, נחשף העולם כולו למהות ה"זעם האפי" של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. במפתיע (או שלא), הזעם הזה הופנה בעיקר לכיוונו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.

הנה חלק מהציטוטים הזועמים שהפיק טראמפ ממש באחרונה:

"אתה מטורף. בלעדיי היית בכלא. אני מציל את הישבן שלך, כולם שונאים אותך עכשיו, כולם שונאים את ישראל בגלל זה". (נאמר בשיחת טלפון קשה בתחילת יוני לאחר שישראל תכננה להרחיב את התקיפות בדאחייה בביירות בניגוד לעמדת וושינגטון)

"לביבי אין שום שיקול דעת (No fucking judgment), אבל ההסכם עם איראן עדיין על המסלול". (בראיון בלעדי לאתר Axios).

"נתניהו כמעט הרס את הסכם השלום... הוא בחור קשה מאוד. הוא צריך להיות אסיר תודה לארה"ב כי אם לאיראן היה נשק גרעיני, ישראל לא הייתה שורדת שעתיים". (נאמר בראיון ל'ניו יורק טיימס').

"אם אני אומר לבנימין נתניהו לעשות משהו, הוא עושה את זה. לא יהיה לו שום חופש בחירה לגבי עסקת הפסקת האש". (הצהרה פומבית של טראמפ ברשת ה-BBC, שנועדה להבהיר לכולם מי מנהל את האירוע).

"אמרתי לביבי: כדאי לך מאוד להיזהר במה שאתה עושה, כי אתה עלול למצוא את עצמך נלחם לבד מול איראן מהר מאוד". (ציטוט שפירסם לפני כשבוע כתב חדשות 12, ברק רביד).

מעמדה ההולך ומתדרדר של ישראל בא לידי ביטוי במהלך המסחר היום (יום ב'), כאשר מדד תל אביב 125 איבד כמעט 2% מערכו, במנוגד לכיוון של שוקי המניות בעולם. מדד הבנקים המקומי נפל בכ-2.5%. עבור המשקיעים בישראל, שהניפו ת"א 125 עד לשיא הסטורי בתחילת מאי (4,481 נקודות) זה נראה כמו סטירה מצלצלת. ישראל שהיתה היחידה שהשתתפה לצד ארה"ב בלחימה באיראן, הפכה לפתע למוקצית. מאז השיא של 5 במאי, איבד מדד הדגל של תל אביב כ-6% מערכו.

אבל למרות האכזבה של החודש האחרון, התמונה הכללית קצת יותר מורכבת. כאשר בוחנים מה עשו מדדי המניות בעולם במהלך 3 וחצי חודשים, בורסת תל אביב נמצאת במקום סביר יחסית – מתחת ארה"ב אמנם, אבל מעל אירופה. מתחת יפן וקוריאה, אבל מעל סין הודו וברזיל. אם מוסיפים לכך גם את התחזקות השקל הישראלי (מ-3.13 שקל לדולר ל-2.90 שקל לדולר), התמונה משתפרת עוד יותר.

אחד הציטוטים האהובים עלי בנוגע לערכן של כתבות וניתוחים בעיתון אומר בערך כך: "כותרות העיתון של מחר הן רק הטיוטא הראשונה של ההסטוריה". אני משתמש בציטוט הזה בעיקר כדי להדגיש שסיכומי המלחמה שנקרא בימים הקרובים הם רק "טיוטות". ההשלכות הרחבות, ארוכות הטווח, של המלחמה הזו (שמבחינת ישראל עוד לא באמת הסתיימה) עוד יתבררו בהמשך.

את הסיכומים הצבאיים, הגיאו-פוליטיים, המדיניים והאסטרטגיים אשאיר לאחרים. במאמר זה אתרכז בציור המגמות הכלכליות והפיננסיות של המלחמה וב"דעות" שהביעו עליה שוקי ההון העולמיים. גם בהם, כידוע, יש מרוויחים ומפסידים.

השווקים המנצחים:

ארה"ב: S&P500 8% +    

ארה"ב היתה זו שהחלה במלחמה, גם אם זה נעשה בעידוד ישראלי נמרץ. מבחינה כלכלית גרידא, המלחמה הזיקה לכלכלה האמריקאית. מחירי הדלק בארה"ב זינקו בעשרות אחוזים, האינפלציה הרימה ראש לקצב של יותר מ-4% בשנה, והריבית שהיתה אמורה לרדת בהמשך השנה עלולה דווקא לעלות.

על אף זאת, כלכלת ארה"ב לא ממש ניזוקה בתקופה הזו. בניגוד למדינות אירופה ואסיה ארה"ב נהנית מעצמאות אנרגטית מלאה. יש לה מצבורים עצומים של נפט וגז. יצוא הנפט שלה גדל במהלך המלחמה בכ-60% - מ-6.6 מיליון חביות ליום לכ-10.5 מיליון חביות ליום.

הגיאות בשוק האמריקאי מובלת בעיקר על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות, יצרניות שבבים, וחברות פרטיות כמו אנתרופיק ו-OpenAI. אלו חברות שעימותים צבאיים לא ממש משפיעים עליהן. אם כבר, ייתכן שהמלחמה דווקא סייעה לחברה כמו ספייס אקס, שלה חוזים רבים עם הממשל האמריקאי, לגייס 75 מיליארד דולר ולזנק לשווי הסטורי של 2.1 טריליון דולר.

למעשה, כל הסקטור הביטחוני בוול סטריט קיבל דחיפה בעקבות המלחמה, עם סיכוי טוב להמשיך במומנטום גם בחודשים הבאים.

גם הדולר האמריקאי המשיך לתפקד בתור "חוף מבטחים" מסורתי ולשמור על חוסנו מול רוב מטבעות העולם. זה קרה בשעה שמחיר הזהב – עוד חוף מבטחים מסורתי – דווקא צנח בכ-17% במהלך המלחמה.

יפן: ניקיי 18% +

דרום קוריאה: קוספי 37% +

שוקי המניות של טוקיו וסיאול הם אולי המנצחים המפתיעים של החודשים האחרונים. יפן ודרום קוריאה נשענות בכבדות על יבוא של נפט וגז ממדינות המפרץ הפרסי. סגירת מצרי הורמוז גרמה לשיבוש דרמטי מבחינתן. יפן אף נאלצה לפנות למאגרים האסטרטגיים שלה ולמשוך משם נפט על מנת שלא ליצור מחסור שהיה משתק את התעשיה והכלכלה כולה. במקביל היא הגדילה מאוד את רכישת הנפט מארה"ב.

מה שסייע לשוקי ההון שלהן להתגבר הינה הגיאות חסרת התקדים בענף השבבים העולמי. שוק המניות של סיאול נשען בכבדות על שתי חברות שמתמחות בשבבי זיכרון מתקדמים שנחוצים לתשתיות בינה מלאכותית: סמסונג ו-SK הייניקס. השתיים הללו זינקו בשנה וחצי האחרונות במאות אחוזים. המלחמה במפרץ אמנם גרמה לשני השווקים הללו "לשהק" מעט. מדד קוספי למשל איבד במהלך חודש מארס כ-20% מערכו.

אבל ההתאוששות שהגיעה בחודשיים הבאים – יחד עם גיאות אדירה שחווה ענף השבבים העולמי כולו - הניפה את קוספי לשיאים חדשים. התוצאה: מאז תחילת השנה השלים מדד קוספי זינוק של כמעט 100%. מדד ניקיי היפני, שכולל בתוכו חברות מובילות בתחום ציוד הייצור לשבבים, זינק מתחילת השנה בכ-34%.

המפסידים:

בריטניה:  פוטסי-100 4% -

סין: האנג סנג 7% -

זהב 17% -

לצד שוקי המניות שזינקו, ישנם כמה שלקחו צעד או שניים לאחור. אחד מהם הוא מדד פוטסי 100 הלונדוני שירד במהלך המלחמה בכ-4%. גם המדדים של פאריס ופרנקפורט ירדו בתקופה הזו. 

ככלל, מדינות אירופה שרובן יבואניות גדולות של אנרגיה (נפט וגז) מהמפרץ הפרסי, סבלו במידה הרבה ביותר מהאובדן של כ-20% מתצרוכת הנפט העולמית עקב סגירת מצר הורמוז. מחירי האנרגיה ביבשת טיפסו, לחצי המחירים גברו, והבנק המרכזי האירופי (ECB) אף נאלץ להעלות באחרונה את הריבית ברבע אחוז. כלכלת גוש היורו שנראתה חלשה עוד לפני המלחמה, רשמה ברבעון הראשון התכווצות מפתיעה של 0.2% בתמ"ג.

סיום המלחמה מוצא את מדינות מערב אירופה במצב לא פשוט עם קרע אפשרי ביחסים עם ארה"ב. נשיא ארה"ב כעס מאוד על שותפיו לברית שלא נרתמו לסייע לו. כעת מגיעה עת התשלום:  העיתון ניור יורק טיימס פרסם הבוקר שארה"ב מתכננת להחזיר אליה כשליש ממטוסי הקרב שלה המוצבים על אדמת אירופה. עוד קודם לכן הודיעה ארה"ב שהיא מחזירה הביתה כ-5,000 חיילים שלה שמוצבים על אדמת גרמניה (מתוך כ-36 אלף).  

כתוצאה מצעדים אלו ייאלצו כעת מדינות אירופה להגדיל עוד יותר את השקעותיהן בהצטיידות צבאית. וזאת בשעה שתקציביהן של רבות מהממשלות באירופה מתוחים עד הקצה.

גם מדד האנג סנג של בורסת הונג קונג רשם ירידה משמעותית של כ-7% במהלך חודשי המלחמה. הצמיחה של כלכלת סין האטה זה מכבר, והזעזוע בשוק האנרגיה לא הועיל לה. ההסכם שנחתם עם איראן אמור להסיר את הסנקציות על נפט איראני, דבר שעלול לייקר מעט את הנפט שקונה ממנה סין. עם זאת, סין עדיין תמשיך לקנות נפט בהנחה גדולה מרוסיה.

הנפילה בשעור של כ-17% שנרשמה במחיר הזהב במהלך המלחמה נראית במבט ראשון מפתיעה. אבל לא באמת. בין ינואר 25' לסוף פברואר 26' זינק מחיר הזהב בכ-150% עד לשיא של כ-5,250 דולר לאונקיה ב-27 בפברואר.  זה היה 'ראלי' מסוג של "קנה בשמועה ומכור בידיעה". המחיר טיפס כה גבוה בציפייה למלחמה הזו – עד שלא נותר לו אלא לרדת כשזו החלה.

על הגדר:

ישראל: ת"א 125  4% +

איראן: 1 דולר = 1.7 מיליון ריאל  

סיום המלחמה באופן שבו זה נעשה, משאיר ישראלים רבים בתחושת חמיצות. מדיבורים על מזרח תיכון חדש, נפילת המשטר בטהרן וחיסול פרוייקט הגרעין האיראני, נותרנו עם הסכם מחורר ו-450 קילו של אורניום מועשר שגורלם טרם נקבע. ולא פחות חמור מכך: מעמדה המדיני של ישראל הורע משמעותית, כאשר אפילו ה'חבר' היחיד שנותר לה בבית הלבן מאיים על נתניהו "אתה תישאר לבד בסוף". איפה זה ואיפה ה-Don't המפורסם של הנשיא הקודם, ג'ו ביידן.

ההצלחות של ישראל במלחמה היו בעיקר טקטיות וצבאיות. הן עשויות לסייע לעיסקיהן של חברות בטחוניות בעתיד.

בכל הקשור לפרמטרים כלכליים, המלחמה לא הזיקה לישראל בטווח הקצר. מדדי הבורסה טיפסו, השקל התחזק משמעותית מול הדולר והיורו, האינפלציה נותרה בשליטה, והריבית עשתה עוד צעד כלפי מטה.

באשר לאיראן וכלכלתה, הרבה שאלות נותרו פתוחות. המצב הכלכלי בתוך איראן הורע משמעותית. מדיווחים שונים עולה שעבור איראנים רבים החיים הפכו לקשים מנשוא. האינפלציה משתוללת, המטבע צונח, וקילו בשר עוף עולה קרוב לעשירית מהמשכורת החודשית.

ההסכם עם ארה"ב, אם אכן ייושם, עשוי לחלץ את משטר האייטוללות ממצור כלכלי חריף, ואולי יספק לה כמה מקורות הכנסה חדשים. טראמפ הבטיח שאיראן לא תקבל הקלה ושחרור כספים אלא בהתאם לעמידה באבני דרך שונות שחלקן טרם נקבע.

יש כאן לפנינו עוד הרבה סימני שאלה ומעט מאוד תשובות. כמעט כמו אלו שעמדו בפנינו ב-27  בפברואר.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]