ניתוח של כלל נתוני החשבון השוטף בישראל מצביע על תמונה חזקה, ממה שניתן היה לכאורה לחשוב בהסתמך על המספר הסופי, כשהחולשה בנתון הכולל הושפעה מרכיב חשבונאי.
הירידה החדה בחשבון השוטף (ומעבר לגירעון ב-Q1 2026) הושפעה מרישום חשבונאי במהותו: העלייה החדה בהכנסות ההון של זרים בהשקעה ישירה בישראל (בעיקר עלייה ברווחים שלא חולקו), ולא מאירוע תזרימי במאזן סחורות ושירותים.
עניין זה מזכיר את התופעה שהתרחשה ברבעון השני של 2025 שגם אז נבעה ממניעים דומים.
מאידך, מאזן חשבון הסחורות והשירותים ברבעון הראשון של 2026 עמד על עודף של 5.4 מיליארד דולר (בניכוי עונתיות), הנתון השני בחוזקו מבחינה היסטורית.
כמו כן מאזן השירותים העסקיים עמד על 11.9 מיליארד דולר ברבעון הראשון- רמת שיא (במונחים שוטפים) לרבעון ראשון של שנה בנתון זה, עניין המעיד על חוזקה מבנית של יצוא ההייטק הישראלי.
וקצת יותר בהרחבה:
בנתון הכולל של החשבון השוטף נרשמה ירידה חדה ברבעון הראשון של 2026 מעודף של 3.8 מיליארד דולר ב- Q4-25 לגירעון של כ- 107 מיליון דולר (בניכוי עונתיות), מצב חריג יחסית.
יחד עם זאת הנתון הכולל "מעוות" את המציאות, כשהמעבר לגירעון התרחש בשל חשבון ההכנסות הראשוניות שהמאזן בו ירד בכ-4 מיליארד דולר (בניכוי עונתיות). בניתוח פנימה של סעיף זה עולה כי מאזן ההכנסות מהשקעה ישירה (תקבול נכנס פחות יוצא) ירד ב-3.5 מיליארד דולר (בניכוי עונתיות).
למעשה ההכנסות של תושבי חוץ מהון מוחזק בישראל (בעיקר רווח שלא חולק- לא אירוע תזרימי) עלו באופן חד על רקע הרווחים של תושבי חוץ על אחזקות אלו וזו הסיבה למעבר לגירעון בחשבון השוטף.
מאידך במאזן הכולל של סחורות ושירותים נרשם עודף חד (בניכוי עונתיות) של 5.4 מיליארד דולר. מדובר ברמה מתונה במעט מרבעון קודם (5.96), אך עדיין עודף גבוה משמעותית מהממוצע על פני השנתיים האחרונות בניכוי עונתיות (3.3 מיליארד דולר) ולמעשה מדובר בנתון השני בחוזקו בשנים האחרונות.
יתר על כן מאזן השירותים העסקיים המושפע בעיקר מיצוא הייטק עמד על עודף של 11.89 מיליארד דולר (נתון שוטף), רמת שיא לרבעון ראשון של כל שנה.
כמו כן, ההשקעות הישירות נטו בישראל עמדו על 25.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון (נתון שוטף), נתון שעקף בחדות את השיא הקודם של כ-10 מיליארד דולר.
בשורה התחתונה, המספר הסופי של הגירעון הושפע מאוד מהגידול ברווחיות החדה של אחזקות הזרים בחברות בישראל נתון חיובי לכשעצמו, אך הוא מעוות את נתון הגירעון הכולל.
בשורה התחתונה, תמונת המצב הכוללת מצביעה על תמונה חזקה מאוד של המשך כניסה נטו של תזרימי מט"ח בחשבון הסחורות והשירותים, ובפרט על רקע יצוא חזק של שירותי הייטק שהגיע לרמות שיא ברבעון הראשון במונחים שוטפים.
דיסקליימר: האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

שמואל קצביאן, צילום: עזרא לוי


