איטליה ויוון הן בין המרוויחות הבולטות מהשינויים במפת ניידות ההון באירופה, בעוד בריטניה, גרמניה וצרפת מתמודדות עם שחיקה בכושר התחרות.
ארצות הברית ממשיכה לייצר את מספר בעלי ההון הגדול בעולם, אך במקביל יותר ויותר אמריקאים אמידים מחפשים תושבות או אזרחות נוספת.
שינויים במדיניות המס, לצד אי ודאות רגולטורית, פוגעים בכושר התחרות של בריטניה במרוץ על בעלי ההון.
איחוד האמירויות ממשיכה למשוך בעלי הון, אך יותר ויותר בעלי הון, מחפשים במקביל תושבות או אזרחות נוספת, כחלק מהיערכות לתרחישי חירום.
סינגפור, איטליה, שווייץ, יוון, הונג קונג וניו זילנד, הן המדינות האטרקטיביות ביותר בעולם עבור בעלי הון ב-2026, זאת לפי דו"ח הגירת העושר הפרטי, שמפרסמת מדי שנה פירמת הנלי ושות' (Henley & Partners). פירמת הנלי ושות' היא הגדולה בעולם לייעוץ בהשקעות למטרות תושבות ואזרחות, היא מנהלת 2 סניפים בישראל, בתל אביב וירושלים.
לעומתן, בריטניה, גרמניה, צרפת, נורווגיה ודרום קוריאה מתמודדות עם לחצים הולכים וגוברים על כושר התחרות שלהן, כאשר רפורמות מס, אי ודאות פיסקלית ושינויי מדיניות גורמים לאנשים אמידים ולמשפחות בעלות הון לבחון מחדש את האפשרויות העומדות בפניהם.
איטליה, היא אחד מסיפורי ההצלחה הבולטים באירופה ב-2026, מבחינת משיכת בעלי הון, בזכות משטר המס לתושבים חדשים, מסגרת מס הירושה הנוחה והגישה לשוק האירופי. במקביל, יוון היא אחת הנהנות המרכזיות מהשינויים בשוק תוכניות ההשקעה באירופה, לאחר סגירת תוכנית הוויזה המוזהבת בספרד והפסקת מסלול ההשקעה בנדל"ן בפורטוגל. לפי הנלי ושות', כאשר מדינה סוגרת מסלול למשיכת הון בינלאומי, הביקוש אינו נעלם אלא עובר למדינות אחרות.
במקביל, שתי נקודות בתחום ניידות ההון צפויות לעצב מחדש השנה את מפת ההון העולמית: הראשונה היא ארה"ב - שוק ההון הפרטי הגדול בעולם והמנוע המרכזי ליצירת עושר חדש, אשר מייצר גם ביקוש חסר תקדים לאפשרויות של תושבות ואזרחות נוספות, נוכח לגלות שיותר ויותר אמריקאים אמידים מבקשים להגדיל ולגוון את נוכחותם הבינלאומית במספרים חסרי תקדים.
השנייה היא אזור המפרץ - שבו העימות המתמשך מעמיד במבחן את חוסנם של מוקדי העושר המתפתחים, במיוחד של איחוד האמירויות, שהייתה יעד ההגירה המוביל של מיליונרים בשנתיים האחרונות, ומובילים לשלב חדש של היערכות לתרחישי חירום בקרב תושביה הבינלאומיים.
הדו"ח המצביע על מעבר הולך וגובר מתכנון רילוקיישן מסורתי, כאשר האנשים העשירים בעולם בונים יותר ויותר "פורטפוליו ריבוני" הכולל זכויות תושבות, אזרחויות, השקעות ואינטרסים עסקיים במספר מדינות במקביל.
בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2026 בלבד קיבלה Henley & Partners בקשות מ־86 אזרחויות שונות במסגרת 47 תוכניות הגירה באמצעות השקעה.יותר מ־28% מהמבקשים מתגוררים כיום מחוץ למדינת האזרחות שלהם, נתון המדגיש מאפיין מרכזי של עולם העושר כיום: אנשים בעלי הון גבוה ובני משפחותיהם בונים את חייהם יותר ויותר על פני מספר מדינות, במקום להישאר קשורים למדינה אחת בלבד.
"במשך רוב המאה האחרונה יכלו ממשלות להתייחס לתושביהן העשירים ביותר כנכס יציב יחסית, המעוגן בעסקים, בקשרים משפחתיים ובניידות בינלאומית מוגבלת. ההנחה הזו הופכת במהירות לפחות ופחות נכונה", אומר דניאל שמיילין, מנהל הנציגות הישראלית של Henley & Partners. "כתוצאה מכך, מדינות מתחרות כיום לא רק על הון, אלא גם על יזמים, משקיעים, בעלי עסקים ואנשים בעלי כישורים המניעים צמיחה כלכלית, חדשנות, תעסוקה ושגשוג."
"בעלי הון רוצים להגן על עצמם מפני הזעזועים הגיאופוליטיים"
בעוד שהדוחות הקודמים שפרסמה הנלי ושות' התמקדו בעיקר באומדני הגירת מיליונרים ובכיווני זרימת ההון, השנה מציג הדוח את Global Wealth Mobility Framework, מודל אנליטי חדש שפיתחה החברה לצורך הערכת כושר התחרות המבני של מדינות במשיכת הון בינלאומי, בשימורו ובתמיכה בו.
המסגרת בוחנת מדינות על בסיס מגוון רחב של גורמים, ובהם מיסוי, מסלולי הגירה למשקיעים, איכות החיים, שלטון החוק, שילוב משפחות, יציבות גיאופוליטית וניידות הון, ומעניקה לכל מדינה ציון תחרותיות בתחום ניידות ההון. בנוסף, הדוח כולל סדרת סקירות מדיניות הבוחנות כיצד גורמים אלה מעצבים מחדש את דפוסי ההגירה של הון פרטי ברחבי העולם.
"ההון הנייד ביותר בעולם מקבל כיום החלטות בין מדינות באותו האופן שבו קרנות עושר ריבוניות בונות את תיקי ההשקעות שלהן, באמצעות פיזור בין אזורי אקלים, שיטות ממשל ואזורים גיאופוליטיים שונים, כדי להגן מפני זעזועים שאיש מאיתנו אינו מסוגל לחזות במלואם", אומר ד"ר פראג קאנה, מייסד ומנכ"ל AlphaGeo.
המדינות המובילות בתחום ניידות ההון והשווקים הנמצאים תחת לחץ
הדוח מזהה קבוצת מדינות המציגות בשנת 2026 יתרון מבני משמעותי במשיכת הון בינלאומי, בשימורו ובתמיכה בו.
בין המדינות הבולטות נמצאות סינגפור, שקיבלה ציון תחרותיות בתחום ניידות ההון של 79.5 מתוך 100, וניו זילנד עם ציון של 75.8. קבוצת המדינות הבולטות השנייה כוללת את איי קיימן (74.3), קפריסין (73.5), הולנד (72.8), פורטוגל (72.5), איטליה (72.3) וברמודה (72.0). בנוסף מדגיש הדוח את אורוגוואי (71.8), לטביה (71.7), פנמה (71.5), הונג קונג (71.2), שווייץ (70.8), יוון (70.5), קוסטה ריקה (70.2) ומונקו (70.0) כמדינות בעלות תחרותיות גבוהה בתחום ניידות ההון.
בין המדינות שהוגדרו כ"מדינות תחרותיות הנמצאות תחת לחץ" נכללות גרמניה (69.7), נורווגיה (69.0), בריטניה (68.3), דרום קוריאה (66.2) וצרפת (65.7).
"הגירת בעלי הון היא הקנרית במכרה הפחם של המדיניות הכלכלית", אומר דאגלס מקוויליאמס, מייסד Centre for Economics and Business Research בבריטניה. "אם אנשים עשירים עוזבים מדינה בהמוניהם, ניתן להיות בטוחים במידה רבה שהמדיניות הכלכלית של אותה מדינה אינה פועלת כראוי".
הדוח מצביע גם על קבוצת מדינות המתמודדות עם אתגרים מבניים מתמשכים בתחום ניידות ההון, ובהן ברזיל (64.2), סין (60.5), רוסיה (58.7), הודו (56.5), איראן (45.8), לבנון (45.5) וניגריה (43.0).
הפרדוקסים של ארצות הברית ואיחוד האמירויות
עם ציון תחרותיות בתחום ניידות ההון של 62.3 בלבד, ארצות הברית תופסת מקום ייחודי במסגרת הדוח. היא ממשיכה להיות מנוע יצירת העושר, היזמות ויצירת ההון הגדול בעולם, אך במקביל היא גם שוק המקור הגדול ביותר של Henley & Partners. מספר הבקשות שהוגשו על ידי אזרחי ארצות הברית הוכפל בשנת 2025 לעומת השנה הקודמת, והמגמה נמשכת גם בשנת 2026. רק 7% מהבקשות של אזרחי ארצות הברית מגיעות מאמריקאים המתגוררים מחוץ למדינה, נתון הממחיש כי הביקוש מונע כמעט כולו על ידי תושבי ארצות הברית עצמם ולא על ידי גולים אמריקאים. כמעט מחצית מהבקשות שמגישים אזרחי ארצות הברית מופנות לתוכניות באירופה, בעוד שלמעלה מרבע מהן מופנות לתוכניות באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים.
למרות המתיחות האזורית האחרונה, איחוד האמירויות השיג ציון תחרותיות מרשים של 85.3 בתחום ניידות ההון, אחד הציונים הגבוהים ביותר במסגרת המדד, המשקף את יתרונותיו בתחומי התחרותיות במיסוי, הנגישות למשקיעים, שילוב משפחות, ביטחון אישי, קישוריות בינלאומית ומסלולי תושבות ארוכי טווח.
עם זאת, Henley & Partners רשמה עלייה של 41% במספר הפניות מצד תושבי איחוד האמירויות בין הרבעון הרביעי של 2025 לרבעון הראשון של 2026, בעוד שמספר הבקשות לקבלת תושבות או אזרחות חלופית עלה ב־29% באותה תקופה.

דניאל שמיילין, מנהל הנציגות הישראלית של פירמת הנלי ושות׳, צילום: Henley & Partners


