בקשה לתביעה ייצוגית בהיקף 1 מיליארד שקל נגד מזרחי־טפחות

בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של כמיליארד שקל הוגשה נגד בנק מזרחי-טפחות, בטענה כי הבנק כשל במשך שנים בפיקוח, ניטור ובקרה על חשבונות נאמנות וחשבונות פיקדונות שנוהלו באמצעות עורכי דין ונאמנים. לטענת המבקשים, הכשלים אפשרו ביצוע מעילות, זיופים והעברות כספים בלתי תקינות בהיקפים משמעותיים, תוך פגיעה בלקוחות שהפקידו את כספם בחשבונות אלה.

הבקשה הוגשה על ידי בני משפחה שהיו מעורבים בפרויקט רכישת ופיתוח קרקעות ביישוב צופים בשומרון. לטענתם, עורך הדין ששימש נאמן לפרויקט ניהל את כספי הרוכשים באמצעות חשבון נאמנות ייעודי וחשבון פיקדונות נוסף שנוהלו בבנק מזרחי-טפחות. במהלך השנים, כך נטען, בוצעו באמצעות החשבונות פעולות של גניבה, הונאה וזיוף, אשר הובילו להיעלמותם של עשרות מיליוני שקלים מכספי הפרויקט.

התובעים מעריכים את סכום הנזק האישי הנתבע במסגרת ההליך ב-30 מיליון שקל. התובעים מעריכים כאמור את הנזק הקבוצתי הכולל בכ-1 מיליארד שקל. את המבקשים מייצגים עו"ד אריה סוכובולסקי ממשרד א. סוכובולסקי ושות' ועו"ד אורית יוסף-אביב ממשרד יוסף ושות'.

רשלנות מערכתית מתמשכת

במרכז התביעה עומדת הטענה כי הבנק לא הסתפק בכשל נקודתי, אלא הפגין רשלנות מערכתית ומתמשכת. לפי כתב התביעה, הנאמן ביצע לאורך שנים מאות ואף אלפי פעולות חריגות, ובהן העברת כספים בין חשבונות שונים, הפקדת כספי נאמנות בחשבון פיקדונות שאינו מיועד לכך, משיכות כספים לצדדים שלישיים ולבני משפחתו, וכן הפקדת המחאות שעליהן, לפי הנטען, הופיעו חתימות היסב מזויפות. לטענת המבקשים, פעולות אלה היו אמורות להדליק "נורות אזהרה" במערכות הבקרה של הבנק ולהוביל לבדיקה מיידית.

עוד נטען כי הבנק לא יישם כראוי את חובות "הכר את הלקוח", לא בחן את מטרת החשבונות שנפתחו, לא הפעיל מנגנוני ניהול סיכונים מספקים ולא דיווח על פעולות חריגות כנדרש לפי הוראות איסור הלבנת הון. המבקשים טוענים כי אילו היו מיושמים מנגנוני הבקרה המקובלים במערכת הבנקאית, ניתן היה לזהות את הפעילות החריגה כבר בשלב מוקדם ולמנוע חלק ניכר מהנזק.

התביעה נשענת גם על פסק דין שניתן בספטמבר 2025 בהליך אזרחי קודם שנוהל נגד הנאמן עצמו. לפי כתב התביעה, באותו הליך קבע בית המשפט כי אכן בוצעו מעילות וגניבות בהיקף של מיליוני שקלים מתוך כספי הפרויקט. המבקשים מדגישים כי אין מחלוקת לגבי עצם קיומן של המעילות, וכי השאלה המרכזית בהליך הנוכחי היא אחריותו של הבנק לאי-מניעתן ולאי-זיהויין בזמן אמת.

התופעה עלולה להשפיע על עשרות אלפי לקוחות, נהנים ומוטבים

מעבר לנזק שנגרם להם אישית, מבקשים התובעים להרחיב את הדיון לכלל לקוחות הבנק שניהלו כספים באמצעות חשבונות נאמנות ופיקדונות. לטענתם, מדובר בתופעה רחבה העלולה להשפיע על עשרות אלפי נהנים, מוטבים ובעלי זכויות בכספים שנוהלו באמצעות עורכי דין, רואי חשבון וטוענים רבניים. הקבוצה שבשמה מבוקש לנהל את ההליך כוללת את כל מי שניהלו עבורם כספים בחשבונות מסוג זה בשבע השנים האחרונות ואשר נגרם להם, לטענת התובעים, נזק כתוצאה ממחדלי פיקוח, בקרה ודיווח של הבנק.

המבקשים טוענים להפרת חובות אמון וזהירות, הפרת הוראות איסור הלבנת הון, הפרת הוראות ניהול בנקאי תקין ורשלנות מערכתית בניהול חשבונות נאמנות. הקבוצה שבשמה מבוקש לנהל את ההליך כוללת, לפי הנטען, עשרות אלפי נהנים ומוטבים שנוהלו עבורם כספים בחשבונות נאמנות ופיקדונות בבנק במהלך שבע השנים האחרונות.

ממזרחי טפחות נמסר בתגובה, כי יגיבו בבית המשפט.