עו"ד חיים קליר
15/01/2012
שנת 2011 היתה שנת התפכחות גם בתחום הביטוח והפנסיה, ההתפכחות לוותה באכזבה כואבת ממערכת המשפט. דווקא מתוך אמון במערכת היו לנו ציפיות שתגן עלינו מפני תאוות הבצע נעדרת החמלה של הטייקונים.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, הציעה פתרון בדמות "חוק יסוד זכויות חברתיות". עם כל הכבוד, אנו סבורים שחוקים יש לנו די והותר. צריך רק לעשות בהם שימוש מושכל.
הציבור בישראל נחשף לעובדה המזעזעת כי מספר קטן של "חזירים" בלשונו של אורוול בספרו "חוות החיות", השתלט, באמצעות קשרי הון ושלטון, על כספי הפנסיה שלנו והנהיג מדיניות תביעות אכזרית בתחום הביטוח.
מאז ומתמיד סמכנו על השופטים, כי יהיו הראשונים שיראו את העוול מבעד לחלון. השופטים, למרבה הצער, לא זיהו את העוול ההולך ומתהווה. את האכזבה, ניסו הפוליטיקאים לנצל, כדי להחליש את מערכת המשפט.
אולם הפוליטיקאים טועים. מערכת המשפט אכזבה, אולם אמון הציבור במערכת שריר וקיים. האכזבה באה דווקא ממקום טוב. בבחינת "את אשר יאהב יוכיח". הא ראיה: מהפוליטיקאים לא התאכזבנו. מעולם לא האמנו שהם רוצים את טובתנו. ממערכת המשפט לעומת זאת, יש לנו ציפיות דווקא משום שאנו מאמינים בה. בלעדי מערכת משפט חזקה אנו אבודים. רק השופטים יכולים להגן עלינו מפני תאוות הבצע נעדרת החמלה של הטייקונים.
בכנס על "המהפכה החוקתית", הציעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, לפתור את הפגיעה בצדק החברתי באמצעות חוק חדש: חוק יסוד זכויות חברתיות.
זו הצעה שנונה כי היא מרחיקה לכאורה את האחריות למצבו העגום של האדם בישראל מן השופטים. אולם היא לא תפתור דבר. הבעיה לא טמונה במחסור בחוקים. הפתרון מצוי גם כיום, בהישג ידם של השופטים. שורה ארוכה של חוקים מקנה לשופטים בישראל גם כיום את הסמכות להגן על הציבור מפני גזל זכויותיו. ולא רק חוקים, גם סמכויות טבועות, כמו פיצויים עונשיים.
דוגמא לפסיקה שמתעלמת מן החוקים הקיימים: מבוטחת בקרן הפנסיה מנורה מבטחים חלתה. קרן הפנסיה, שניהולה הועבר על ידי המערכת הפוליטית לטייקון מנחם גורביץ', דחתה את תביעתה. המבוטחת פנתה לעזרת בית הדין לעבודה. מנורה הסתמכה על האותיות הקטנות בסעיף בתקנון קרן הפנסיה הקובע כי תקופת ההתיישנות למימוש זכויות הביטוח בקרן הפנסיה היא 45 יום. שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, הדס יהלום, יישמה את הסעיף הדרקוני כלשונו והחליטה לדחות את המבוטחת על הסף.
השופטת יהלום לא הבחינה, למרבה הצער, בעוול. אנשים קשי יום, אינם מתהלכים עם ייעוץ משפטי צמוד ואינם מסוגלים לקרוא תקנונים עם מאות סעיפים. התיישנות כל כך קצרה היא בלתי נתפסת ואיש אינו מודע לה. איש גם אינו מסוגל להתארגן תוך 45 יום כדי להגיש תביעה מסודרת, עם חוות דעת מומחה רפואי כנדרש. החלטה שכזו, חורצת את דינם של עשרות אלפי מבוטחים לשבט, על לא עוול בכפם.
האם כדי לתקן את העוול בסעיף שבתקנון היה חסר לשופטת חוק יסוד זכויות חברתיות? בוודאי שלא. בספר החוקים הישראלי קיימים די חוקים שהפעלתם הייתה מביאה לביטול סעיף דרקוני זה. חוק חוזה הביטוח, אוסר לקבוע תקופות התיישנות קצרות משלוש שנים. חוק ההתיישנות, אוסר על תקופות התיישנות קצרות מששה חודשים. ועדיין לא הגענו לחוק החוזים האחידים ולחוק יסוד כבוד האדם המסמיכים שופטים לבטל תנאים מקפחים, במיוחד כאלה הפוגעים בזכויות קניין וחוסמים את הגישה לבתי המשפט. חוקים ישנם. השופטים צריכים רק לזהות את העוול ולבטלו באמצעות החוקים הקיימים.
לעומת השופטת הדס יהלום, נביא את השופטת אריקה פריאל מבית משפט השלום בחיפה, העושה שימוש מושכל בחוקים הקיימים כדי למנוע עוול. דוגמא מפסיקותיה. מבוטח של חברת הביטוח הפניקס, בשליטת הטייקון תשובה, עבר תאונה והגיש תביעה נגד הפניקס 8 שנים לאחר התאונה. הפניקס טענה כי התביעה התיישנה, לאור סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח הקובע כי תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח הינה 3 שנים. השופטת פריאל לא הסכימה לדחות את התביעה, למרות ההתיישנות הברורה. העובדה שבין הפניקס למבוטח נוהל משא ומתן שימשה לשופטת בסיס לקבוע כי הפניקס הודתה למעשה בזכותו המהותית של המבוטח ולכן חל סעיף 9 לחוק התיישנות הקובע כי הודאה בזכות מאריכה את ההתיישנות.
הנה כי כן, חוקים המגנים עלינו מפני התנכרות תאגידי הביטוח לזכויותינו ישנם למכביר. אם כל השופטים יעשו שימוש בחוקים הקיימים, שנת 2012 וגם השנים שיבואו לאחריה, תהיינה טובות יותר.
פורסם לראשונה באתר עדיף
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
