הין היפני שוב מתקרב לשפל של שנות ה-80

מאחורי הירידה החדה עומדים כמה גורמים שפועלים יחד: פערי הריבית הגדולים בין יפן לארצות הברית, החששות מהמצב הפיסקלי של יפן, העלייה במחירי הנפט בעקבות המתיחות במזרח התיכון וההערכה שהפד לא ימהר להוריד את הריבית. כל אלה הופכים את הדולר לאטרקטיבי יותר בעיני המשקיעים ואת הין לפחות מבוקש.
 

USD/JPY גרף שנתי מאת TradingView

פערי הריבית ממשיכים להכביד

הסיבה המרכזית לחולשה של הין היא פער הריביות בין יפן לארצות הברית. במשך שנים ארוכות ניהל הבנק המרכזי של יפן מדיניות מוניטרית מאד מרחיבה, שכללה ריבית אפסית ולעיתים אף שלילית, במטרה לעודד צמיחה ולהילחם בדפלציה. לעומת זאת, בארצות הברית הריבית נותרה ברמה גבוהה יחסית, לאחר סדרת העלאות שביצע הפדרל ריזרב במאבק שלו באינפלציה.

גם לאחר שבחודש יוני כזכור, הבנק המרכזי של יפן העלה את הריבית לרמה הגבוהה ביותר שלה זה 31 שנים, היא עדיין נמוכה משמעותית בהשוואה לרוב המדינות המפותחות. לכן משקיעים רבים ממשיכים ללוות כסף ביפן בעלות נמוכה ולהשקיע אותו בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר מעבר לים, אסטרטגיה המוכרת בשם Carry Trade.

במילים פשוטות, כל עוד העסקאות הללו נמשכות, נוצר ביקוש גבוה למטבעות אחרים ומכירות של ין, מה שממשיך להחליש את המטבע היפני.

נטל החוב של יפן מעורר חששות

גם מצבה הכלכלי של ממשלת יפן לא עושה חיים קלים לין. ליפן יש את יחס החוב לתוצר הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות, עפ"י הנתונים, יותר מפי שניים מגודל הכלכלה שלה. במשך שנים הממשלה מממנת את הגירעונות באמצעות גיוס חוב, ולכן יותר ויותר משקיעים תוהים אם אפשר להמשיך כך לאורך זמן. כשהחששות האלה גוברים, הם עלולים לפגוע באמון בכלכלה היפנית ולהוסיף לחץ גם על המטבע.

כשמשקיעים חוששים מהיכולת של מדינה להתמודד עם עומס חוב כה גדול, האמון שלהם בנכסים הפיננסיים עלול להיפגע. במקרים כאלה גם המטבע המקומי עלול להיחלש, משום שפחות משקיעים מעוניינים להחזיק בו. בינתיים, שוק האג"ח היפני פשוט נשען על רכישות של הבנק המרכזי ושל משקיעים מקומיים, אך ככל שהחששות מהחוב יתגברו, הלחץ על הין כנראה ימשך.

הנפט היקר פוגע בכלכלה היפנית

גם הזירה הגיאופוליטית לא מספקת ליפן חדשות טובות. המלחמה בין ארצות הברית, ישראל ואיראן דחפה את מחירי הנפט כלפי מעלה. מבחינת יפן מדובר בבעיה משמעותית, כי היא מייבאת כמעט את כל הנפט שהיא צורכת, ורובו מגיע ממדינות המזרח התיכון.

וכשמחירי האנרגיה עולים, חברות וממשלת יפן נדרשות לרכוש יותר דולרים כדי לשלם עבור יבוא הנפט. זה אומר שנוצר ביקוש מוגבר לדולר על חשבון הין, מה שגם מוסיף עוד לחץ על המטבע היפני.

בנוסף, מחירי אנרגיה גבוהים מעלים את יוקר המחיה, מקשים על פעילות החברות ופוגעים בכוח הקנייה של הצרכנים, כך שההשפעה שלהם היא לא רק על בשוק המט"ח.

הפד משנה את הציפיות של המשקיעים

העלייה במחירי האנרגיה משפיעה גם על ארצות הברית ועל מדיניות הריבית של הפד. כלומר, כשיש אינפלציה עקשנית יותר זה גורם למשקיעים להאמין שהפד לא ימהר להפחית את הריבית, ובחלק מהמקרים אפילו מתמחרים סיכוי להעלאות ריבית נוספות אם לחצי המחירים יתגברו מחדש. וכשהריבית בארצות הברית צפויה להישאר גבוהה לאורך זמן, אג"ח ממשלת ארה"ב ונכסים דולריים אחרים מציעים תשואה גבוהה יותר. כתוצאה מכך, משקיעים רבים מעדיפים להחזיק דולרים במקום ין, מה שמחזק את המטבע האמריקאי ומחליש עוד יותר את המטבע היפני.

האם ממשלת יפן תתערב שוב בשוק המט"ח כדי לבלום את הירידות?

בשנים האחרונות ביצעה יפן מספר התערבויות באמצעות מכירת דולרים ורכישת ין, במטרה לייצב את המטבע ולהאט את קצב ההיחלשות שלו. צעדים כאלה יכולים להשפיע בטווח הקצר, אך בדרך כלל הם לא מצליחים לשנות את המגמה כל עוד הגורמים הכלכליים הבסיסיים כגון פערי הריבית, נשארים כפי שהם.

לכן, כל עוד הריבית בארצות הברית נשארת גבוהה יחסית, מחירי האנרגיה ממשיכים ללחוץ על הכלכלה היפנית והמשקיעים ממשיכים לחפש תשואות גבוהות יותר מחוץ ליפן, הין עשוי להמשיך להיסחר קרוב לשפל של כמעט ארבעה עשורים.

איך זה יכול להשפיע על משקיעים בעולם וישראל?

גם אם רוב הישראלים לא עוקבים אחרי שער הין מדי יום, השינויים במטבע היפני יכולים להשפיע בעקיפין גם כאן. בחודשים האחרונים השקל היה מהמטבעות החזקים בעולם מול הדולר. אם הדולר ממשיך להתחזק בעולם, הוא עשוי להתחזק גם מול השקל.

מבחינת המשקיעים באופן כללי, היחלשות הין היא תזכורת לכך שאירועים שמתרחשים בצד השני של העולם יכולים להשפיע גם על שוקי ההון בישראל, דרך שינויים בשערי המטבעות, בריביות ובמצב הכלכלה העולמית. גם עבור המשקיעים ברחבי העולם, החולשה של הין היא הרבה יותר מסיפור מקומי. היא משקפת את ההשפעה שיש לפערי ריביות, מחירי האנרגיה והמתיחות הגיאופוליטית על שוקי המט"ח, וממחישה כיצד החלטות של בנקים מרכזיים ואירועים בינלאומיים יכולים להשפיע במהירות על אחד המטבעות החשובים בעולם.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]