הוקם מרכז פיתוח וחדשנות בתחום הטיפול בפסולת בפארק המיחזור חירייה

את הדברים אמר ראובן לדיאנסקי, יו"ר פארק המיחזור חירייה, איגוד ערים דן לתברואה וסגן ראש עיריית תל אביב-יפו, בסדנה מקצועית לאפיון ומיפוי אתגרים, צרכים והזדמנויות לקראת הקמתו של מרכז מו"פ וחדשנות בתחום הפסולת שייפתח בפארק המיחזור חירייה.

רותם טריביצקי, מנכ"לית PLANETech, קהילת חדשנות לקידום טכנולוגיות אקלים וסביבה: "פארק המיחזור חירייה יכול לתת הערכת ערך למוצרים, לסייע בפיתוחם ולשמש כפיבוט משמעותי בתחום".

הוקם מרכז פיתוח וחדשנות בתחום הטיפול בפסולת בפארק המיחזור חירייה. איגוד ערים דן לתברואה המציין בימים אלו 60 שנה להיווסדו בשיתוף עם PLANETech, קהילת חדשנות ללא מטרות רווח ומיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות וקבוצת ההשקעות קונצנזוס שפועלת לקידום טכנולוגיות אקלים בישראל ובעולם, קיים סדנה מקצועית לאפיון ומיפוי אתגרים, צרכים והזדמנויות. בסדנה השתתפו צוותי חשיבה, אנשי מקצוע, נציגי חדשנות וגורמים מהאקו-סיסטם, שעסקו בהגדרת יעדי המרכז, סדרי העדיפויות, מודל הפעילות, דרכי ההתקשרות עם חוקרים ויזמים ואיתור שותפים ומשקיעים.

החזון ברור: להפוך את פארק המיחזור חירייה למוקד ארצי לידע, מחקר, פיתוח ויישום של פתרונות מתקדמים לטיפול בפסולת עירונית. המרכז יעסוק בין היתר בהפחתת פסולת במקור, מניעת מפגעים, הפחתת פליטות קידום כלכלה מעגלית, ופיתוח טכנולוגיות חדשניות שיאפשרו טיפול יעיל, חכם ובר-קיימא יותר בפסולת.

לדברי ראובן לדיאנסקי, יו"ר פארק המיחזור חירייה - איגוד ערים דן לתברואה וסגן ראש עיריית תל אביב-יפו: "הפיכת איגוד ערים דן לתברואה לשחקן משמעותי בעולמות החדשנות ויצירת שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ הם מיעדיו המרכזיים של האיגוד. זה יביא לשיפור המערך התפעולי, לתועלת סביבתית ולשיפור השירות שניתן לרשויות המקומיות שלנו ודרך זה גם לציבור. בעולם הפסולת יש הזדמנויות רבות והמרכז ייתן דחיפה לקשר שבין האיגוד, המהווה מעבדה מגוונת בעולם הפסולת, לבין חברות הייטק, חוקרים ואקדמיה". 

מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה, גיל ליבנה, הציג את תפקידו המסתמן של הפארק כ-BETA Site ייחודי בישראל: אתר שבו זמינים זרמי פסולת מגוונים, מפעלים פעילים, תשתיות תפעוליות, ובסיס נתונים עשיר, המאפשרים לחברות טכנולוגיות לבחון, לפתח וליישם פתרונות בתנאי שטח אמיתיים.

מנכ"לית PLANETech, רותם טריביצקי, דיברה על מיפוי הטכנולוגיות הקיימות ורמת הבשלות שלהן ומנתה כ-45 חברות סטארט-אפ ישראליות שרלוונטיות לתחום ונמצאות ברמות בשלות שונות, ועל התמרוצים והמנגנונים שהשוק יכול להציע עבור פיתוח והטמעה של טכנולוגיות: "פסולת נהייתה חלק ענק מהחיים שלנו, והרצון הוא לייצר את הטכנולוגיות כדי לעמוד בביקוש בעולמות הפסולת ולעשות את העבודה הטובה ביותר. בבסיס הנושא ניצבת ההבנה שהתהליך הזה ולהיות חלק ממנו זה דבר שחשוב למדינה, וחשוב לכולנו כצרכנים. המטרה היא לייצר את הנקסוס-מערכת הקשרים שבין הטכנולוגיה לבין השוק, כך שנהפוך את הטכנולוגיה למוצרים טובים ורלוונטיים עבור השוק. היופי בפסולת הוא שזה נושא דחוף. אנשים כבר מבינים שיש לעסוק בזה ולפתור את זה, וזה משמח. יש המון בעיות בעולם הפסולת. אנחנו יודעים לעזור בטכנולוגיה ולחבר לחברות סטארט-אפ קיימות, מתוך מטרה לספק פתרונות לבעיות, לצד קידום החברות והטכנולוגיות שלהן".

בנוסף, הציג גיל ליבנה את אתגרי העל הקיימים בתחום הפסולת בישראל, והמרכז המו"פ יצטרך לסייע ביישום פתרונות טכנולוגיים עבורם: הפחתת כמויות הפסולת שנוצרות כאשר כיום אזרחי ישראלי מייצר בממוצע כ-1.8 ק"ג פסולת ביום, יצירת חלופות להטמנת פסולת בקרקע - פתרון הקצה הנפוץ כיום בישראל עבור כ-76% מהפסולת לעומת כ-35% בלבד במדינות אירופה, טיפול במפגעי ריחות ופליטות גזי חממה ומעבר מכלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית במשק הפסולת בישראל.

לאחר מכן נערך אפיון לאתגרים במושב מקצועי שהובילה מנהלת הפיתוח העסקי במכון הישראלי לחדשנות, טל בירן בן גל. דן בקולה, מנהל קהילה ב-PLANETech, ערך מיפוי ההזדמנויות הקיימות באקו-סיסטם.
 

פארק המיחזור חירייה, צילום: אלבטרוס