לקראת הסדרת שוק המטבעות הדיגיטליים בישראל

משרד האוצר מבקש להסדיר לראשונה את אחד התחומים הצומחים בעולם הפיננסי - המטבעות הדיגיטליים היציבים (Stablecoins). תזכיר חוק חדש שפרסם המשרד מציע להטיל משטר רישוי ופיקוח על גופים שינפיקו מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל, במטרה להגן על הציבור, למנוע ניצול לרעה של המערכת הפיננסית וליצור ודאות רגולטורית שתאפשר לענף להתפתח.

הרקע להצעת החוק הוא החלטת הממשלה משנת 2023 לקדם אסדרה כוללת של תחום הנכסים הדיגיטליים, בעקבות המלצות הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. בהמשך, קבע שר האוצר כי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון תהיה הגוף שירכז את הרישוי והפיקוח על מנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים.

מהו מטבע דיגיטלי יציב?

בניגוד למטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום, שערכם עשוי להשתנות בעשרות אחוזים בתוך זמן קצר, מטבע דיגיטלי יציב נועד לשמור על ערך קבוע באמצעות הצמדה לנכס בסיס,   בדרך כלל דולר אמריקאי, מטבע אחר או סל נכסים פיננסיים. בעולם הפכו מטבעות אלה לאמצעי מרכזי להעברת כספים, למסחר בנכסים דיגיטליים ואף לתשלומים בין-לאומיים.

לפי נתוני משרד האוצר, ברחבי העולם מונפקים כיום יותר מ־200 מטבעות דיגיטליים יציבים, והיקף הפעילות בהם מתקרב לכשני טריליון דולר בחודש.

רישיון חובה למנפיקים

תזכיר החוק קובע, כי כל גוף שיבקש להנפיק מטבע דיגיטלי יציב יחויב ברישיון ייעודי מהממונה על שוק ההון. לצורך קבלת הרישיון יידרשו המנפיקים להוכיח יציבות פיננסית, עמידה בדרישות יושר ומהימנות, יכולות טכנולוגיות מתקדמות ותשתיות סייבר מתאימות.

התזכיר אף מאפשר למנפיקים זרים לפעול בישראל, כל עוד הם מפוקחים במדינת המקור ופועלים במסגרת רגולטורית המעניקה הגנה מספקת למחזיקים.

גיבוי מלא לכספי הציבור

אחד הסעיפים המרכזיים בהצעה נועד להתמודד עם החשש המרכזי של מחזיקי מטבעות יציבים - האם מאחורי כל מטבע שהונפק אכן קיים נכס אמיתי.

לשם כך קובע התזכיר כי כל מטבע שיונפק יהיה מגובה במלואו (100%) בנכסי רזרבה נזילים ובעלי סיכון נמוך, כגון מזומנים או איגרות חוב ממשלתיות קצרות מועד. בנוסף, נכסי הגיבוי יוחזקו בנאמנות נפרדת מנכסי החברה, כך שגם אם החברה תיקלע לחדלות פירעון, הנכסים יישארו מיועדים למחזיקי המטבע בלבד.

זכות פדיון ושקיפות מלאה

התזכיר מעגן גם את זכותו של כל מחזיק לדרוש את פדיון המטבע בערכו המלא, ללא גביית עמלה מצד המנפיק.

בנוסף מחויב כל מנפיק לפרסם מסמך גילוי מפורט בעברית לפחות 30 יום לפני ההנפקה, שיכלול את אופן פעילות המטבע, מנגנון ההצמדה, אופן הפדיון והסיכונים הכרוכים בשימוש בו. המטרה היא להבטיח שהציבור יקבל מידע מלא לפני קבלת החלטת השקעה או שימוש במטבע.

דרישות לממשל תאגידי מכל מנפיק

החוק המוצע אינו מסתפק בפיקוח פיננסי בלבד. הוא מחייב כל מנפיק להקים מערך ממשל תאגידי הכולל דירקטוריון, מנכ"ל, רואה חשבון מבקר וממונה ציות עצמאי, שיהיה אחראי על עמידת החברה בדרישות החוק והרגולציה.

באוצר מדגישים כי מטרת החוק אינה לבלום את תחום הנכסים הדיגיטליים אלא דווקא לאפשר את התפתחותו בישראל תחת כללים ברורים. לצד הרצון לעודד חדשנות, מבקשת המדינה להתמודד עם הסיכונים שמלווים את התחום, ובהם הונאות, גניבות, הלבנת הון, העלמות מס ופגיעה בצרכנים.

אם תאושר ההצעה, ישראל תצטרף למגמה עולמית של אסדרת שוק הסטייבלקוינס, לאחר שבשנים האחרונות גיבשו גם האיחוד האירופי, ארצות הברית ומדינות נוספות מסגרות רגולטוריות ייעודיות לתחום.

עבור חברות פינטק, בנקים, בתי השקעות וחברות תשלומים, מדובר בהתפתחות משמעותית שעשויה לפתוח את הדלת לפיתוח שירותים פיננסיים חדשים המבוססים על מטבעות דיגיטליים. מצד שני, החברות שיבקשו לפעול בתחום יידרשו לעמוד לראשונה בדרישות הון, ממשל תאגידי, שקיפות ופיקוח הדומות לאלו הנהוגות בגופים פיננסיים מפוקחים.