שינוי אסטרטגי ברכש הגומלין: משרדי הכלכלה והאוצר משיקים מודל תמריצים חדש

המודל החדש, שגובש ברשות לשיתוף פעולה תעשייה (הרשפ"ת) יחד עם אגף החשבת הכללית במשרד האוצר, מהווה קפיצת מדרגה ומציע מעבר מתפיסה כמותית-טכנית לתפיסה איכותית-אסטרטגית, דהיינו, משיכת השקעות "חכמות", בדמות העברת ידע מקצועי, הכשרות, השקעות אסטרטגיות ולא השקעות סטנדרטיות כמו רכש מוצרים.

רכש גומלין הנו כלי ממשלתי המחייב, מכח חוק, ספקים זרים הזוכים במכרזים ממשלתיים או של חברות ממשלתיות להשקיע חלק מערך ההתקשרות במשק הישראלי באמצעות פעילות עסקית מוכרת. בדרך זו הופך הרכש הציבורי הבינלאומי למנוף כלכלי ישיר, עבור התעשיות והחברות הישראליות. היקף ההתחייבויות החדשות לרכש גומלין נע מדי שנה בין 600 מיליון למיליארד דולר, בהתאם להיקף המכרזים וההתקשרויות של גופי הרכש הממשלתיים. בפועל, משקיעות החברות מעבר למחויבות והיקף מימושי החברות הזרות נאמד בכ-3-5 מיליארד דולר בשנה, המהווים מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי ומקדמים את החדשנות והתחרותיות של חברות ישראליות בזירה הבינלאומית.

התמרוץ החדש לחברות מבוסס על מנגנון הפחתות מדורג, זאת בהתאם לתרומה הכלכלית המוכחת. המנגנון מבוסס על עקרונות מוכחים ופרקטיקות בינלאומיות, הכוללים מנגנונים גמישים ושקופים המעניקים הקלות במחויבויות לביצוע שת"פ תעשייתי, וזאת בתנאי שהן כוללות השקעות טכנולוגיות וחדשניות העונות על יעדים ממשלתיים בתחומים חיוניים למשק. ככל שהספק יישם מגוון רחב יותר של פעולות בעלות ערך מוסף, כגון: הכשרות מקצועיות, פתיחת שווקים, העברת טכנולוגיה ועוד – כך יזכה להפחתה משמעותית יותר במחויבותו. ההפחתה מחושבת באופן יחסי ופרופורציונלי לסכום ההשקעה שבוצע בפועל ביחס לכלל המחויבות.

המודל יאפשר לרשפ"ת לכוון את הספקים הזרים להשקיע בארבעה צירים מרכזיים המהווים את ליבת החדשנות והצמיחה של ישראל:

העברה או הטמעה של טכנולוגיות ומחקר ופיתוח (מו"פ): קידום טכנולוגיות ייחודיות וחדשניות בעלות חשיבות מיוחדת לכלכלה הישראלית. הדגש מושם על העברת ידע המביאה לשיפור ישיר בכושר הייצור, לגידול בפריון, ולסיוע לחברות ישראליות בהטמעת תקינה והסמכה בין-לאומית.

השקעות בקרנות הון סיכון (VC) ופרייבט אקוויטי: (PE) מתוך הבנה כי שוק ההון הוא מנוע קריטי להייטק, המודל מאפשר לספקים להשקיע בקרנות ישראליות הממוקדות בחברות הזנק ובחברות יצרניות. המודל מעודד השקעה בקרנות התומכות בתחומי עדיפות לאומית, תעשייה וצמיחה של עסקים קטנים.

השקעות זרות ישירות (FDI) והקמת פעילות בישראל: המודל מעניק עדיפות להשקעות ריאליות הכוללות הזרמת הון ונכסים לפעילות עסקית, כגון הקמת מפעלים, רכישת מכונות וציוד מתקדם, ויצירת מקומות תעסוקה חדשים. המטרה, לייצר תרומה כלכלית ממשית ומתמשכת לחברות המקומיות ולמשק כולו.

רכש מקומי אסטרטגי ופתיחת שווקים: לצד ההשקעות, המודל ממשיך לתמרץ רכש של מוצרים ושירותים מחברות ישראליות, תוך מתן עדיפות לרכש המשלב עסקים מקומיים בשרשראות ערך עולמיות ופותח בפניהם שווקי יצוא חדשים.

ח"כ ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "המודל שאנו משיקים היום משנה את כללי המשחק. במקום לראות ברכש הגומלין חובה פורמלית בלבד, אנחנו ממנפים את החובה החוקית למנוע צמיחה אמיתי למשק הישראלי. זהו כלי שמכוון השקעות חכמות לחדשנות, לפריפריה, לעסקים קטנים ולתעשיות העתיד. מדובר במדיניות כלכלית חכמה שמחזקת את ישראל גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך".

נורית צור רבינו, ראש מערך תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה: "רכש גומלין הוא אחד הכלים המשמעותיים של הממשלה לחיבור בין חברות בינלאומיות מובילות לבין התעשייה הישראלית. החיבור הזה מביא לישראל ידע, חדשנות וסטנדרטים בינלאומיים, ומעניק לחברות המקומיות הזדמנות לעבוד עם השחקנים הגדולים בעולם. המודל החדש יוצר ודאות לספקים מצד אחד וגמישות למדינה מצד שני – ומאפשר לנו למקד השקעות בתחומים שמחזקים את הפריון, היצוא והחוסן התעשייתי של ישראל".

יזיד שיך יוסף, מנהל הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי: "המודל ילווה בפרסום נהלים וקריטריונים ברורים, וכן במחשבון ייעודי שפותח ברשפ"ת, המשמש ככלי עזר והמחשה להצגת הקשר בין היקף ההשקעה לבין שיעור ההפחתה האפשרי, ובכך מעניק לספקים ודאות עסקית כבר משלב המכרז".

אורי שאשא, סגן החשבת הכללית, מנהל חטיבת משרדים כלכליים ורכש: "המעבר למודל תמריצים החדש יביא להגדלת הפיריון במשק באמצעות עידוד השקעות איכותיות ובד בבד ייצר וודאות עסקית הכרחית. המנגנון החדש מסיר חסמים ומעניק כלים פרקטיים שיסייעו לספקים לממש את התחייבויותיהם באופן מלא ויעיל תוך הבטחת ערך כלכלי אמיתי למדינת ישראל".