שירות התעסוקה: שוק העבודה ממשיך להתאושש

שוק העבודה הישראלי ממשיך בתהליך חזרה לשגרה לאחר מבצע "שאגת הארי": מספר דורשי העבודה ירד בסוף חודש יוני לכ־169 אלף, ירידה של כ־227 אלף איש (כ־57%) ביחס לשיא שנרשם במהלך המבצע, שעמד על כ־396 אלף דורשי עבודה.

עם זאת, למרות מגמת ההתאוששות הברורה, נתוני שירות התעסוקה מצביעים כי שוק העבודה עדיין לא שב לחלוטין לרמות שאפיינו את התקופה שקדמה למלחמה. מספר דורשי העבודה ביוני השנה גבוה בכ־8% לעומת יוני 2023 (לפני פרוץ המלחמה).

בניכוי עונתיות נרשמה בחודש יוני יציבות יחסית במספר דורשי העבודה:

כ-179 אלף לעומת כ-177 אלף בחודש מאי. בהשוואה ליוני 2023, מדובר בפער של כ-15%, המשקף כי לצד החזרה ההדרגתית לשגרה עדיין רחוקים מההיקפים שנרשמו קודם למלחמה.

מכל מקום, התאוששות השוק ניכרת בצורה משמעותית יותר בקרב הקבוצות שתעסוקתן נפגעה יותר בשאגת הארי:

הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה כמעט בכל הקבוצות וההתפלגויות – גיל, מגדר, מגזר, מעמד חברתי־כלכלי, משלחי יד וערים – אך בעוצמות שונות. ככל שהקבוצה הושפעה יותר ממגבלות הפעילות במהלך המבצע, כך נרשמה בה ירידה משמעותית יותר עם החזרה לשגרה.

א) ירידה במספר דורשי העבודה ביוני נרשמה הן בקרב תובעי האבטלה והן בקרב תובעי הבטחת הכנסה, אך בפער משמעותי:

מספר תובעי האבטלה ירד בכ־8% לעומת ירידה של כ־2% בלבד בקרב תובעי הבטחת ההכנסה.

מספר תובעי האבטלה עמד ביוני על כ־127 אלף – ירידה של כ־63% לעומת השיא שנרשם במהלך שאגת הארי (כ־342.5 אלף). מספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד על כ־35.8 אלף בלבד, מהנתונים הנמוכים ביותר שנרשמו אי פעם.

ב) הירידה במספר דורשי העבודה הייתה משמעותית במיוחד בקרב צעירים עד גיל 34:

ירידה של כ־10% בחודש יוני לעומת ירידה של כ־6% בקרב בני 35–54 ושל כ־3% בקרב בני 55 ומעלה.

מאז אפריל, תחילת החזרה לשגרה לאחר שאגת הארי, ירד מספר דורשי העבודה הצעירים בכ־57%, לעומת ירידה של כ־43% בקבוצת הביניים וכ־32% בקרב המבוגרים.

הפערים מוסברים בכך שצעירים רבים עובדים במקצועות שנפגעו יותר בתקופות חירום – בהם מקצועות המבוססים על נוכחות פיזית, שירותים, מסחר ועבודת חוץ – ולכן גם חזרתם לשוק העבודה הייתה מהירה יותר עם הסרת המגבלות.

ג) הנתונים מצביעים על כך שמשברי חירום אינם משפיעים באופן אחיד על כלל שוק העבודה: מקצועות המבוססים על פעילות פיזית ונוכחות במקום העבודה נפגעים יותר, אך גם מתאוששים במהירות עם החזרה לשגרה.

הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו במקצועות שהושפעו באופן ישיר ממגבלות פעילות וממדיניות ההתגוננות:

גננים ומגדלי גידולים – ירידה של כ־80%.

מלצרים ומוזגי משקאות – ירידה של כ־78%.

מטפלים בילדים וסייעים למורים – ירידה של כ־77%.

עובדי ספורט וכושר – ירידה של כ־64%.

לעומת זאת, במקצועות המאפשרים עבודה מרחוק, ובפרט במקצועות טכנולוגיים, נרשמו ירידות מתונות יותר:

מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים – ירידה של כ־4%.

בעלי מקצוע בתחום מסדי נתונים ורשתות – ירידה של כ־6%.

ד) שינוי בהרכב דורשי העבודה: עלייה בשיעור הקבוצות החזקות מכלל דורשי העבודה.

לצד הירידה במספר דורשי העבודה, חל שינוי בהרכבם. שיעור דורשי העבודה מהאשכולות החברתיים־כלכליים הגבוהים (8–10) עלה ל־20.6%, גבוה ב־3.4 נקודות האחוז לעומת יוני 2023.

מנגד, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים (1–3) ירד ל־36.8%, ירידה של 3.2 נקודות האחוז לעומת יוני 2023.

בשירות התעסוקה מציינים כי מדובר בהמשך למגמה שהחלה בשנים האחרונות, ולפיה שיעורם של דורשי עבודה בעלי מאפיינים חזקים יותר עולה – מגמה שכונתה בשירות התעסוקה "היחלשות החזקים, התחזקות החלשים".

---

עיקרי הנתונים:

התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הירידה במספר דורשי העבודה שנרשמה ביוני ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה והן בקרב תובעי האבטלה, אך בעצימות שונה באופן משמעותי- ירידה של כ-8% בקרב תובעי אבטלה לעומת כ-2% בלבד בקרב תובעי הבטחת ההכנסה. מספר תובעי האבטלה עמד החודש על כ-127 אלף, ובכך הושלמה ירידה של כ-63% בהשוואה למספר השיא שנרשם במהלך שאגת הארי (342.5 אלף); מספר תובעי הבטחת ההכנסה, לעומת זאת, רשם אמנם ירידה קלה בהשוואה למאי, אך מספרם החודש עמד על 35.8 אלף בלבד- מהנמוכים ביותר אי פעם.

התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: אף ששיעור הנשים מכלל דורשי העבודה החודש גובה משיעורן ביוני 2023, קודם לפרוץ המלחמה- 54.1% לעומת 52.9%- בכל זאת, מאז היציאה משאגת הארי שיעורן מצוי בירידה ומתכנס, גם אם באיטיות, לשיעורן במצבי שגרה. יודגש, כי תעסוקתן של נשים חשופה יותר להשפעת מצבי משבר ושיעורן מכלל דורשי העבודה עולה במהלך אירועים משבריים, אך יורד ביציאה מהם. עם זאת, בשירות התעסוקה מדגישים כי שיעור הנשים צפוי לעלות במהלך יולי-אוגוסט, המאופיינים בתופעת פיטורי הקיץ שבדרך כלל פוגעת יותר בתעסוקתן של נשים. 

התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים (עד 34) היא הייתה משמעותית בהרבה – ירידה של כ-10% בקרב דורשי העבודה הצעירים בהשוואה לחודש שקדם לעומת ירידה של כ-6% בקרב קבוצת הביניים (35-54) ושל כ-3% בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55). פערים אלו צפויים, בהינתן שהקבוצה שהייתה חשופה יותר להשפעת שאגת הארי הייתה הצעירים, העובדים בשיעורים גבוהים יותר במשלחי יד הכרוכים בהתקהלות ובעבודת חוץ וכן שיעורם בקרב קבוצת ההורים לילדים תלויים (מתחת ל-18) גבוה יותר. לפיכך, כשם שמספר דורשי העבודה הצעירים עלה יותר בזמן שאגת הארי מאשר קבוצות אחרות, כך מספרם ירד בהיקפים גדולים יותר בחזרה לשגרה. ככלל, מאז אפריל נרשמה ירידה כוללת של כ-57% במספר דורשי העבודה הצעירים, לעומת כ-43% בקבוצת הביניים וכ-32% בקבוצת המבוגרים. מכל מקום, שיעור הצעירים עמד החודש על 27.1%, שיעור קבוצת הביניים על 43.8% ואילו שיעור המבוגרים על 29.1% - התפלגות כמעט זהה לזו שנרשמה ביוני 2024.

התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות נרשמו ירידות במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה- בעוד ומספר דורשי העבודה הערבים ירד ב-8.5%, הרי שבקרב דורשי העבודה החרדים נרשמה ירידה של 6.5% ואילו בקרב היהודים שאינם חרדים נרשמה ירידה של כ-5% בלבד. כתוצאה, השתנה התמהיל המגזרי של דורשי העבודה- שיעור הערבים ירד ב-0.6 נקודות האחוז ועמד החודש על 28.2%, שיעור היהודים שאינם חרדים עלה ב-0.6 נקודות האחוז ועמד על 64.7% ואילו שיעור החרדים לא השתנה ועמד על 7.1%. נתונים אלו דומים מאוד לאלו שנרשמו ביוני 2024, ומשקפים גם הם את חזרתו של שוק העבודה לשגרה.

התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: גם כאן, הירידה המספרית ניכרה בשלוש קבוצות האשכולות אך בעצימות שונה וכתוצאה השתנתה במידת מה ההתפלגות המעמדית של דורשי העבודה- שיעור האשכולות הגבוהים (8-10) עלה ב-0.7 נקודות האחוז ועמד החודש על 20.6%, גבוה ב-3.4 נקודות האחוז משיעורם ביוני 2023; כשלעומת זאת, שיעור אשכולות הביניים (4-7) עמד החודש על 42.6%, כמעט זהה לשיעורם בחודש שקדם ולשיעורם ביוני 2023; מנגד, שיעור האשכולות הנמוכים (1-3) ירד החודש ב-0.6 נקודות האחוז ועמד על 36.8%, נמוך ב-3.2 נקודות האחוז בהשוואה לשיעורם ביוני 2023. עם החזרה לשגרה לאחר היציאה משאגת הארי חזרה גם המגמה שאפיינה את השנים האחרונות ולפיה עלה שיעור דורשי עבודה בעלי מאפיינים סוציו אקונומיים גבוהים יותר- מגמה שכונתה בשירות התעסוקה 'היחלשות החזקים, התחזקות החלשים.

התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: בחינה משווה בין מספר דורשי העבודה בחלוקה לפי משלחי יד (רמה 3 בהגדרות הלמ"ס) שנרשמו בכל משלח יד שנבחן (N=52, משלחי יד בהם היו רשומים יותר מ-1,000 דורשי עבודה) מלמדת כי פרט לאחד, בכל אחד ממשלחי היד נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה. למעשה, משלחי היד שבהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר בין אפריל (החודש בו החלה החזרה לשגרה לאחר שאגת הארי) לבין יוני היו כאלה הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ, נוכחות פיזית, פעילות מוסדות, מסחר, שירותים מקומיים ותפעול שוטף. משלחי יד שכאלה הושפעו יותר ממדיניות פיקוד העורף וכתוצאה נרשמו בהם עליות משמעותיות יותר במהלך המבצע ולפיכך גם ירידות משמעותיות ביותר ביציאה ממנו ובתהליך החזרה לשגרה. כביטוי, משלחי היד בהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר בין אפריל ליוני היו גננים ומגדלי גידולים (ירידה של כ-80%); מלצרים ומוזגי משקאות (כ-78%-); מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-77%-); ועובדי ספורט וכושר (כ-64%-). מנגד, הירידות הפחות משמעותיות נרשמו במשלחי יד בעלי פריון גבוה ובנוסף כאלה המאפשרים, לפחות טכנית, עבודה מרחוק- מקצועות הייטק כבעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (כ-6%) ומפתחי תכנה ומנתחי יישומים (כ-4%). דיפרנציאציה זו בהיקף הירידה במספר דורשי העבודה מלמדת כי כלל משלחי היד הושפעו משאגת הארי, אך משלחי יד שפעילותם מושפעת ממדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף הושפעו הרבה יותר ואילו משלחי יד המאפשרים עבודה מרחוק הושפעו פחות. לפיכך, נרשמו פערים בהיקף הירידה כפועל יוצא של היקף ההשפעה של המבצע.

שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה החודש בכל אחת מהערים, פרט לשתיים, ולמעשה נרשמה ירידה ממוצעת של כ-6% במספרי דורשי העבודה- נמוכה דרמטית בהשוואה לזו שנרשמה במאי (כ-43%-). עם זאת, הירידות לא היו אחידות ובשפרעם, אילת, עכו, נצרת, אלעד ובני ברק נרשמו ירידות שנעו בטווח שבין כ-18% ל-12%. מכל מקום, גם החודש בראש טבלת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר ניצבו ערים ערביות, מעורבות וערים יהודיות מהפריפריה הצפונית והדרומית. כאשר גם החודש, הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט עם שיעורי דורשי עבודה של 5.7% ו-5.6%, בהתאמה.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש: "הנתונים מצביעים על המשך החזרה לשגרה בשוק העבודה, אך גם מלמדים כי השגרה הנוכחית אינה זהה לזו שקדמה למלחמה. לצד הירידה המשמעותית במספר דורשי העבודה, אנו מזהים שינוי בהרכב האוכלוסייה שנשארת מחוץ לשוק העבודה. שירות התעסוקה ממשיך להעניק מענה מותאם אישית לכל דורש עבודה, תוך דגש על חיזוק מיומנויות שיאפשרו השתלבות מיטבית בשוק העבודה המשתנה, ובהן מיומנויות AI".

---

הבוקר (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש יוני. מהדוח עולה כי מגמת הירידה במספר דורשי העבודה נמשכה גם החודש, כאשר היקף הירידה עמד על כ-6% בהשוואה לחודש שקדם- כ-169 אלף החודש לעומת כ-180 אלף במאי. אולם בהשוואה ליוני 2023, החודש המקביל קודם לפרוץ המלחמה, עולה כי מספר דורשי העבודה ביוני השנה גבוה בכ-8% ממספרם ביוני 2023. מעבר לכך, כאשר מנכים את ההשפעות העונתיות על מספר דורשי העבודה עולה כי מספרם החודש שומר על יציבות ביחס לחודש שקדם ואף עלה במקצת- כ-179 אלף החודש לעומת כ-177 אלף במאי; אולם, בהשוואה למספר המנוכה עונתיות של דורשי העבודה ביוני 2023 עולה שהוא גבוה השנה בכ-15%.

מכל מקום, בהשוואה למספר השיא של דורשי העבודה (שאינו מנוכה עונתיות) שנרשם במהלך שאגת הארי בסוף מרץ (כ-396 אלף) הירידה שנרשמה החודש משלימה ירידה כוללת של כ-227 אלף שהם כ-57%. כך, שגם אם שוק העבודה הישראלי טרם חזר לשגרה שאפיינה אותו קודם לפרוץ המלחמה, בכל זאת מגמת ההתאוששות מהשפעת המערכה הצבאית האחרונה נמשכה גם החודש. עם זאת, בשירות התעסוקה מדגישים כי מספר דורשי העבודה צפוי לעלות זמנית ביולי-אוגוסט, לנוכח התופעה המחזורית של פיטורי הקיץ.

מכל מקום, בשירות התעסוקה מדגישים כי לנוכח העובדה שהתאפשר גם ביוני רישום רטרואקטיבי של כאלה שהוצאו דה פקטו לחל"ת במהלך שאגת הארי. כך, שבסבירות גבוהה מאוד חלק מהרשומים כדורשי עבודה ביוני הם כאלה שכבר עבדו ביוני אלא שנרשמו רטרואקטיבית כדורשי עבודה לצורך מימוש זכאותם לדמי חל"ת על ימי מבצע שאגת הארי.  הנתונים נמצאים בבדיקה, אך אפשר לומר שמספר דורשי העבודה ביוני היה לכל היותר כ-169 אלף, אך ייתכן מאוד שהוא נמוך יותר.
 

א. התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הירידה במספר דורשי העבודה שנרשמה ביוני ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה והן בקרב תובעי האבטלה, אך בעצימות שונה באופן משמעותי- ירידה של כ-8% בקרב תובעי אבטלה לעומת כ-2% בלבד בקרב תובעי הבטחת ההכנסה. מספר תובעי האבטלה עמד החודש על כ-127 אלף, ובכך הושלמה ירידה של כ-63% בהשוואה למספר השיא שנרשם במהלך שאגת הארי (342.5 אלף); מספר תובעי הבטחת ההכנסה, לעומת זאת, רשם אמנם ירידה קלה בהשוואה למאי, אך מספרם החודש עמד על 35.8 אלף בלבד- מהנמוכים ביותר אי פעם

הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה הן בקרב תובעי האבטלה והן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה, אך בקרב תובעי האבטלה היא הייתה משמעותית בהרבה- מכ-138 אלף במאי לכ-127 אלף ביוני, ובכך הושלמה ירידה של כ-63% לעומת מספר השיא שנרשם במהלך שאגת הארי במרץ האחרון שעמד אז על 342.5 אלף. לעומת זאת, במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמה ירידה יחסית קלה של 0.7 אלף בלבד, אך מספרם החודש עמד על 35.8 אלף בלבד, מהנמוכים אי פעם.
 

מבט רחב יותר שנקודת הייחוס שלו היא ינואר 2023  (ינואר 2023=100%) מלמד כי גם מספר תובעי הבטחת ההכנסה מושפע מאירועי הלחימה שנרשמו בשנים האחרונות- חרבות ברזל, עם כלביא ושאגת הארי- גם אם בעצימות נמוכה יותר. מכל מקום, בדומה לשני האירועים הקודמים גם בשאגת הארי, כנשקף מהתרשים, נצפתה ירידה ביציאה מאירועי החירום בשתי הסדרות.
 

ב. התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: אף ששיעור הנשים מכלל דורשי העבודה החודש גובה משיעורן ביוני 2023, קודם לפרוץ המלחמה- 54.1% לעומת 52.9%- בכל זאת, מאז היציאה משאגת הארי שיעורן מצוי בירידה ומתכנס, גם אם באיטיות, לשיעורן במצבי שגרה. יודגש, כי תעסוקתן של נשים חשופה יותר להשפעת מצבי משבר ושיעורן מכלל דורשי העבודה עולה במהלך אירועים משבריים, אך יורד ביציאה מהם. עם זאת, בשירות התעסוקה מדגישים כי שיעור הנשים צפוי לעלות במהלך יולי-אוגוסט, המאופיינים בתופעת פיטורי הקיץ שבדרך כלל פוגעת יותר בתעסוקתן של נשים 

בהשוואה לחודש שקדם, נרשם במהלך יוני שינוי קל בהתפלגות המגדרית- שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה ירד החודש ב-0.3 נקודות האחוז ועמד על 54.1% ואילו שיעור הגברים עלה ב-0.3 נקודות האחוז ועמד 45.9%. אף ששיעור הנשים החודש גבוה משיעורן ביוני 2023, קודם לפרוץ המלחמה, ב-1.2 נקודות האחוז (54.1% החודש לעומת 52.9% ביוני 2023) שיעור הנשים יורד כמעט בעקביות מאז היציאה משאגת הארי ומתכנס לשיעורן במצבי שגרה. אם כי, מדגישים בשירות התעסוקה, ביולי-אוגוסט שיעור הנשים צפוי לעלות וזאת לנוכח תופעת פיטורי הקיץ הפוגעים מידי שנה בעיקר בנשים. כך או כך, הן פיטורי הקיץ והן התנודות בשיעור הנשים מכלל דורשי העבודה מעידים על רגישות תעסוקתן של נשים במצבי משבר- וזאת בהינתן שעובדות בשיעורים גבוהים יותר בענפים ומשלחי יד שתעסוקתם נפגעת יותר במצבי משבר ובחודשי הקיץ.
 

ג. התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים (עד 34) היא הייתה משמעותית בהרבה – ירידה של כ-10% בקרב דורשי העבודה הצעירים בהשוואה לחודש שקדם לעומת ירידה של כ-6% בקרב קבוצת הביניים (35-54) ושל כ-3% בקרב קבוצת המבוגרים (מעל 55). פערים אלו צפויים, בהינתן שהקבוצה שהייתה חשופה יותר להשפעת שאגת הארי הייתה הצעירים, העובדים בשיעורים גבוהים יותר במשלחי יד הכרוכים בהתקהלות ובעבודת חוץ וכן שיעורם בקרב קבוצת ההורים לילדים תלויים (מתחת ל-18) גבוה יותר. לפיכך, כשם שמספר דורשי העבודה הצעירים עלה יותר בזמן שאגת הארי מאשר קבוצות אחרות, כך מספרם ירד בהיקפים גדולים יותר בחזרה לשגרה. ככלל, מאז אפריל נרשמה ירידה כוללת של כ-57% במספר דורשי העבודה הצעירים, לעומת כ-43% בקבוצת הביניים וכ-32% בקבוצת המבוגרים. מכל מקום, שיעור הצעירים עמד החודש על 27.1%, שיעור קבוצת הביניים על 43.8% ואילו שיעור המבוגרים על 29.1% - התפלגות כמעט זהה לזו שנרשמה ביוני 2024

בדומה לאירועי משבר קודמים, גם בשאגת הארי צעירים (עד 34) נפגעו יותר מצמצום הפעילות המשקית. זאת, לנוכח העובדה שהם עובדים בשיעורים גבוהים יותר במשלחי יד ובענפים הכרוכים בהתקהלות או בפעילות חיצונית, שצומצמו דרמטית לנוכח הנחיות פיקוד העורף; כמו כן, שיעור הצעירים בקרב קבוצת ההורים לילדים תלויים (מתחת ל-18), הקבוצה שהושפעה מאוד מצמצום הפעילות המשקית, גבוה מאוד. לפיכך, ובדומה לקבוצות אחרות שתעסוקתן חשופה יותר להשפעת מצבי משבר, הירידה במספר דורשי העבודה הצעירים לאחר היציאה משאגת הארי משמעותית יותר מאשר בקבוצות הגיל האחרות.

תופעה זו התממשה לכל אורך החודשים האחרונים, כאשר מספר דורשי העבודה הצעירים השלים החודש ירידה כוללת של כ-57% מאז אפריל, כאשר בחודש האחרון נרשמה ירידה של כ-10% במספרם של דורשי העבודה הצעירים שהיוו בסך הכל כ-27% מסך דורשי העבודה, בדומה לשיעורם ביוני 2024. לעומת זאת, גם במספר דורשי העבודה מקבוצות הגיל האחרות נרשמה ירידה, אך זו הייתה נמוכה יותר מאשר במספר קבוצת הצעירים. כתוצאה, השתנה תמהילם הגילי של דורשי העבודה- בעוד ושיעור הצעירים ירד החודש ב-1.2 נקודות האחוז, הרי ששיעור קבוצת הביניים (35-54) עלה ב-0.3 נקודות האחוז ועמד על 43.8% ואילו שיעור המבוגרים (מעל 55) עלה ב-0.9 נקודות האחוז ועמד על 29.1%.
 

ד. התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות נרשמו ירידות במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה- בעוד ומספר דורשי העבודה הערבים ירד ב-8.5%, הרי שבקרב דורשי העבודה החרדים נרשמה ירידה של 6.5% ואילו בקרב היהודים שאינם חרדים נרשמה ירידה של כ-5% בלבד. כתוצאה, השתנה התמהיל המגזרי של דורשי העבודה- שיעור הערבים ירד ב-0.6 נקודות האחוז ועמד החודש על 28.2%, שיעור היהודים שאינם חרדים עלה ב-0.6 נקודות האחוז ועמד על 64.7% ואילו שיעור החרדים לא השתנה ועמד על 7.1%. נתונים אלו דומים מאוד לאלו שנרשמו ביוני 2024, ומשקפים גם הם את חזרתו של שוק העבודה לשגרה 

גם כאן הירידה במספר דורשי העבודה שאפיינה את חודש יוני נרשמה בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות- יהודים שאינם חרדים, ערבים וחרדים- אך בעצימות משתנה. בעוד ובקרב הערבים נרשמה ירידה של 8.5% הרי שבקרב החרדים של 6.5% ואילו בקרב היהודים שאינם חרדים נרשמה ירידה של כ-5%. כתוצאה, השתנה התמהיל הקבוצתי של דורשי העבודה- שיעור הערבים ירד החודש ב-0.6 נקודות האחוז ועמד על 28.2%, שיעור החרדים נותר 7.1% ואילו שיעור יהודים שאינם חרדים עלה החודש ב-0.6 נקודות האחוז ועמד על 64.7%. התפלגות זו דומה מאוד לזו שנרשמה ביוני 2024, ומשקפת גם היא את החזרה העקבית של שוק העבודה לשגרה.
 

ה. התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: גם כאן, הירידה המספרית ניכרה בשלוש קבוצות האשכולות אך בעצימות שונה וכתוצאה השתנתה במידת מה ההתפלגות המעמדית של דורשי העבודה- שיעור האשכולות הגבוהים (8-10) עלה ב-0.7 נקודות האחוז ועמד החודש על 20.6%, גבוה ב-3.4 נקודות האחוז משיעורם ביוני 2023; כשלעומת זאת, שיעור אשכולות הביניים (4-7) עמד החודש על 42.6%, כמעט זהה לשיעורם בחודש שקדם ולשיעורם ביוני 2023; מנגד, שיעור האשכולות הנמוכים (1-3) ירד החודש ב-0.6 נקודות האחוז ועמד על 36.8%, נמוך ב-3.2 נקודות האחוז בהשוואה לשיעורם ביוני 2023. עם החזרה לשגרה לאחר היציאה משאגת הארי חזרה גם המגמה שאפיינה את השנים האחרונות ולפיה עלה שיעור דורשי עבודה בעלי מאפיינים סוציו אקונומיים גבוהים יותר- מגמה שכונתה בשירות התעסוקה 'היחלשות החזקים, התחזקות החלשים
 

ו. התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: בחינה משווה בין מספר דורשי העבודה בחלוקה לפי משלחי יד (רמה 3 בהגדרות הלמ"ס) שנרשמו בכל משלח יד שנבחן (N=52, משלחי יד בהם היו רשומים יותר מ-1,000 דורשי עבודה) מלמדת כי פרט לאחד, בכל אחד ממשלחי היד נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, אך בעצימות שונה. למעשה, משלחי היד שבהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר בין אפריל (החודש בו החלה החזרה לשגרה לאחר שאגת הארי) לבין יוני היו כאלה הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ, נוכחות פיזית, פעילות מוסדות, מסחר, שירותים מקומיים ותפעול שוטף. משלחי יד שכאלה הושפעו יותר ממדיניות פיקוד העורף וכתוצאה נרשמו בהם עליות משמעותיות יותר במהלך המבצע ולפיכך גם ירידות משמעותיות ביותר ביציאה ממנו ובתהליך החזרה לשגרה. כביטוי, משלחי היד בהם נרשמו הירידות המשמעותיות ביותר בין אפריל ליוני היו גננים ומגדלי גידולים (ירידה של כ-80%); מלצרים ומוזגי משקאות (כ-78%-); מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-77%-); ועובדי ספורט וכושר (כ-64%-). מנגד, הירידות הפחות משמעותיות נרשמו במשלחי יד בעלי פריון גבוה ובנוסף כאלה המאפשרים, לפחות טכנית, עבודה מרחוק- מקצועות הייטק כבעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (כ-6%) ומפתחי תכנה ומנתחי יישומים (כ-4%). דיפרנציאציה זו בהיקף הירידה במספר דורשי העבודה מלמדת כי כלל משלחי היד הושפעו משאגת הארי, אך משלחי יד שפעילותם מושפעת ממדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף הושפעו הרבה יותר ואילו משלחי יד המאפשרים עבודה מרחוק ו\או פריוניים יותר הושפעו פחות. לפיכך, נרשמו פערים בהיקף הירידה כפועל יוצא של היקף ההשפעה של המבצע

בחינת משווה של התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (רמה 3 על פי הגדרות הלמ"ס) בין אפריל 2026- חודש היציאה הראשון משאגת הארי- ליוני 2026 מספקת אינדיקציה משמעותית באשר להתאוששותו העקבית של שוק העבודה מהשפעת המבצע. כפי שניתן לראות בתרשים 8, בכל משלחי היד ברמה 3 (הגדרות הלמ"ס) שנבחנו (N=52; כאלה שהיו בהם מעלה 1,000 דורשי עבודה) מספר דורשי העבודה ביוני נמוך יותר ממספרם באפריל, כאשר הפער הממוצע בין אפריל ליוני הוא של כ-41%-.

אולם, וכפי שניתן לראות בתרשים, הירידה אינה אחידה וניכרה בצורה משמעותית יותר במשלחי יד המושפעים יותר מצמצום הפעילות המשקית לנוכח הנסיבות המלחמתיות ומדיניות פיקוד העורף- דהיינו משלחי יד הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ, נוכחות פיזית, פעילות מוסדות, מסחר, שירותים מקומיים ותפעול שוטף. הירידה המשמעותית ביותר, ובפער גדול, נרשמה בקרב גננים ומגדלי גידולים (ירידה של כ-80%); כאשר אחריה נרשמה ירידה משמעותית גם בקרב מלצרים ומוזגי משקאות (כ-78%-); מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-77%-); עובדי ספורט וכושר (כ-65%-); מנהלי בתי מלון ומסעדות (כ-64%-); ובעלי משלח יד נלווה בתחומי האומנות, התרבות והקולינריה (כ-64%-).

מנגד, הירידות הכי פחות משמעותיות נרשמו בקרב משלחי יד המאופיינים בפריון גבוה והשכלה אקדמית כמפתח תכנה ומנתחי יישומים (3.8%-) ובעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (6.4%-), כאשר בקרב רופאים אפילו נרשמה עלייה של 2.4%.  דיפרנציאציה זו בירידה מלמדת שכלל משלחי היד והענפים הושפעו מהמצב המלחמתי אליו נכנסה ישראל במרץ, אשר בכולם נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה בזמן המלחמה וירידה לאחר היציאה ממנה עם חזרת המשק לפעילות. עם זאת, עיקר ההשפעה ניכרה במשלחי יד הכרוכים בהתקהלות, עבודת חוץ וכן הלאה, כאמור, ולכן בהם נרשמו עליות גדולות יותר במהלך המלחמה וממילא ירידות גדולות יותר עם חזרת המשק לפעילות. מנגד, משלחי יד בעלי פריון גבוה או כאלה המתאפשרים בעבודה מרחוק הושפעו פחות- ומשכך, גם התנועות של העלייה במהלך המלחמה והירידה לאחריה היו מתונות יותר. ממצא זה עולה בקנה אחד עם האפשרות שמשלחי יד התלויים בנוכחות פיזית הושפעו יותר מהגבלות הפעילות.

תרשים 8: התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (ורמה  3) – יוני 2026 לעומת אפריל 2026

ז. שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה החודש בכל אחת מהערים, פרט לשתיים, ולמעשה נרשמה ירידה ממוצעת של כ-6% במספרי דורשי העבודה- נמוכה דרמטית בהשוואה לזו שנרשמה במאי (כ-43%-). עם זאת, הירידות לא היו אחידות ובשפרעם, אילת, עכו, נצרת, אלעד ובני ברק נרשמו ירידות שנעו בטווח שבין כ-18% ל-12%. מכל מקום, גם החודש בראש טבלת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר ניצבו ערים ערביות, מעורבות וערים יהודיות מהפריפריה הצפונית והדרומית. כאשר גם החודש, הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט עם שיעורי דורשי עבודה של 5.7% ו-5.6%, בהתאמה 

פרט לשתי ערים (הוד השרון וגבעתיים), בכל הערים בהן למעלה מ-40 אלף תושבים נרשמה ירידה במספר ובשיעור דורשי העבודה, אך בעצימות פחותה מזו שנרשמה במאי- הירידה הממוצעת עמדה החודש על כ-6% ואילו במאי על כ-43%. מכל מקום, גם החודש בראש טבלת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר עמדו אום אל פחם (5.7%) ורהט (5.6%), כאשר בראש הטבלה עמדו גם החודש ערים ערביות, ערים מעורבות וערי פריפריה יהודיות מהצפון והדרום. מנגד, גם החודש שיעורי דורשי העבודה הנמוכים ביותר נרשמו בערי מרכז חזקות כרמת השרון, כפר סבא ורעננה בהן נרשמו שיעורים שנעו בטווח של 2-2.4%, אך עם זאת גם החודש בלטה בני ברק עם שיעור דורשי עבודה נמוך במיוחד של 2% בלבד.

בהשוואה לחודש שקדם,  נרשמה- כאמור- ירידה במספר דורשי העבודה בכל אחת מהערים בעלות למעלה מ-40 אלף תושבים, פרט לגבעתיים והוד השרון בהן נרשמו עליות קלות (ראו תרשים 10). הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו בשפרעם (17.8%-), אילת (14.8%-), עכו (13.6%-), נצרת (12.8%-), אלעד (12.4%-) ובני ברק (12%-).