ענת לוין, מנכ״לית BlackRock ישראל, צילום: עמי ארליך
אודי אלוני, עורך ראשי מגזין FUNDER
09/08/2026
ענת לוין, מנכ"לית BlackRock
ישראל, סבורה שעולם ההשקעות נמצא בנקודת פיתול המחייבת את המשקיעים לשנות את הדרך שבה הם מנתחים את השווקים ובונים את תיק ההשקעות. לדבריה, לא ניתן עוד להסתפק בחלוקה המסורתית בין מניות לאג"ח, או בהתלבטות בין השוק הישראלי למדד S&P500. בעולם שהופך למורכב יותר, המשקיע נדרש להסתכל על עשרות שווקים, על נכסים ציבוריים ופרטיים ועל חמש מגמות־על שמשנות את הכלכלה העולמית. לוין משמשת מאז 2019 כמנכ"לית BlackRock בישראל. את דרכה בשוק ההון החלה ב־1989 כמנהלת תיקים (בחברה־בת של בנק לאומי). ב־2002 מונתה לחברת הנהלה במגדל ומנהלת השקעות ואשראי ראשית. ב־2010 מונתה למשנה למנכ"ל בנק הפועלים ולראש חטיבת גלובל טרז'רי בבנק. ב־2013 הפכה למנכ"לית קבוצת מגדל, וב־2015 – למשנה למנכ"ל כלל.
מה הדרך שעברת עד לתפקיד מנכ"לית BlackRock ישראל, ומה בעצם עושה BlackRock?
"התחלתי את העבודה בשוק ההון לפני 37 שנים, ב־ 7 השנים האחרונות אני משמשת כמנכ"לית BlackRock ישראל. BlackRock היא מנהלת נכסים, ולמעשה אחת ממנהלות הנכסים הגדולות בעולם. נכון לדוחות הכספיים האחרונים שפרסמנו, BlackRock מנהלת נכסים בהיקף של כ־13.9 טריליון דולר. תחשוב על היקף הכספים הזה: מדובר בנכסים המנוהלים בכל העולם ובכל סוגי המוצרים – מניות, קרנות סל, אג"ח ומוצרי הכנסה קבועה, נכסים פרטיים ומגוון רחב של פתרונות השקעה.
"המשמעות היא שאנחנו עוזרים ללקוחות להשיג את היעדים הפיננסיים שלהם לאורך זמן. הלקוחות כוללים גופים מוסדיים, קרנות פנסיה, חברות, יועצים פיננסיים וגם משקיעים פרטיים.
"בסופו של דבר יש לנו מחויבות אחת בלבד: לפעול בנאמנות עבור הלקוחות שלנו ולעזור ליותר ויותר אנשים להגיע לרווחה הפיננסית שהם מבקשים לעצמם. זה נכון בין שמדובר בחוסכים לפנסיה ובין שמדובר באנשים שרוצים להבטיח לעצמם עתיד פיננסי בטוח יותר".
BlackRock מוכרת כמנהלת נכסים, אבל למעשה את מתארת גם חברת טכנולוגיה. מה עומד בבסיס הפעילות שלה?
"בבסיס של כל מה שאנחנו עושים ב BlackRock נמצאים המידע, הטכנולוגיה והשקיפות של מוצרי ההשקעה. במובן מסוים, זה דומה לאופן שבו FUNDER
עוקבת אחרי הרכבי הקרנות.
"כשאתה מסתכל על תיק השקעות שלם, יכול להיות שתבחר שלוש קרנות שהן הטובות ביותר בקטגוריה שלהן, אבל אם תשים אותן יחד באותו תיק, אתה עלול לקבל תיק שאינו יעיל. ייתכן שקיימת חפיפה גדולה בהרכבים, או שתקבל חשיפת יתר לענף מסוים, מעבר למה שהתכוונת.
"יכול להיות שתחליט שאתה רוצה את חשיפת היתר הזאת, וזה בסדר, אבל אתה צריך לדעת שהיא קיימת. לכן, כאשר BlackRock
הוקמה לפני כ־39 שנה, היא הוקמה סביב הרעיון הזה. לארי פינק, מנכ"ל, מייסד־שותף ויו"ר BlackRock אמר, שכל מה שנכנס לתיקי ההשקעות ולקרנות צריך להיות שקוף לאורך כל הדרך.
"המשמעות היא שאנחנו עוזרים ללקוחות להשיג את היעדים הפיננסיים שלהם לאורך זמן. הלקוחות כוללים גופים מוסדיים, קרנות פנסיה, חברות, יועצים פיננסיים וגם משקיעים פרטיים. בסופו של דבר יש לנו מחויבות אחת בלבד: לפעול בנאמנות עבור הלקוחות שלנו ולעזור ליותר ויותר אנשים להגיע לרווחה הפיננסית שהם מבקשים לעצמם. זה נכון בין שמדובר בחוסכים לפנסיה ובין שמדובר באנשים שרוצים להבטיח לעצמם עתיד פיננסי בטוח יותר"
"כל מה שעשינו במשך השנים מתכנס למערכת אחת שנקראת אלאדין. השם אינו קשור לסרט, אלא הוא ראשי תיבות של Asset, Liability, Debt and Derivative Investment Network.
"מהרגע שבו הסוחר מקליד את הפקודה, גם בקרת הציות וכל יתר התהליכים עוברים דרך מערכת אחת. אנחנו מסוגלים לנתח קרנות שונות בעולם על אותו בסיס, לפרק אותן ולהבין במה הן משקיעות. הסיבה היא שאנחנו לא מסתכלים רק על המוצר הבודד, אלא על תיק ההשקעות של הלקוח".
כיצד הפכה אלאדין ממערכת פנימית לפלטפורמה שמחברת את כל עולם ההשקעות?
"BlackRock החלה כחברה שניהלה קרנות אג"ח אקטיביות, אחר כך התרחבה לקרנות מניות אקטיביות, ובהמשך רכשה את iShares, שמבוססת בעיקר על קרנות סל ומוצרים פסיביים.
"מהרגע שיש לנו גם קרנות אקטיביות וגם מדדים, אנחנו צריכים לדעת להרכיב ללקוח תיק שמשלב ביניהם. צריך לשאול מה יעיל יותר, מה זול יותר ומהי היעילות שמתקבלת ביחס לתשואה ולסיכון.
"לפני מספר שנים הבנו שהשווקים הפרטיים מתחילים לתפוס תאוצה. אני לא אוהבת את המונח 'השקעות אלטרנטיביות'. נכון יותר לדבר על שווקים ציבוריים ושווקים פרטיים.
"אתה יכול לקנות נדל"ן דרך חברה ציבורית, ואתה יכול לקנות נדל"ן פרטי. אתה יכול לתת הלוואה באמצעות איגרת חוב סחירה, ואתה יכול לתת הלוואה בשוק הפרטי. אבל בשני המקרים הנכסים מושפעים מאותם גורמים: אותה ריבית, אותה צמיחה ואותו שוק ריאלי.
"BlackRock הבינה שזה אלמנט חשוב מאוד. רכשה את eFront, מערכת שיודעת לנהל את העולם הפרטי, ובהמשך רכשה את Preqin, שהיא אחת מחברות הדאטה המוכרות בעולם השווקים הפרטיים. כעת אלאדין מחברת את הכול.
"אני חושבת שאנחנו היחידים בעולם שיודעים לחבר את העולם הציבורי עם העולם הפרטי בפלטפורמת מידע אחת. תחשוב על העוצמה של היכולת הזאת".
למעשה אתם מפרקים את המוצרים לרכיבים, במקום להסתכל רק על האריזה?
"בדיוק. הרבה מאוד חברות מתמקדות באריזה, אבל האריזה היא בסופו של דבר רק הדרך שבה קנית את הנכס.
"אתה יכול לקנות חשיפה באמצעות מדד או קרן iShares, באמצעות קרן אקטיבית, באמצעות מוצר חצי־נזיל או באמצעות קרן פרטית. היום יש גם קרנות סל אקטיביות. הגבולות בין האריזות מתחילים להיטשטש.
"אבל מתחת לאריזה נמצא העולם הריאלי. השאלה החשובה היא כיצד אתה קונה את העולם הריאלי וכיצד אתה מנהל את התזרים שלו. בזה אני חושבת שאנחנו נבדלים, וזו אחת הסיבות לכך שאנחנו מנהלי הנכסים הגדולים בעולם – משום שאנחנו יודעים לשלב.
"העולם הוא עולם של ביג דאטה. השאלה היא מי יודע לעבד כמויות גדולות מאוד של מידע. כבר לפני כ־20 שנה התחלנו לאפשר גם למתחרים שלנו להשתמש בטכנולוגיה שלנו. לכן BlackRock היא בהחלט גם חברת פינטק עצומה. רכיב ההכנסות שלה מטכנולוגיה הולך וגדל, משום שאי אפשר לנהל נכסים בהיקפים גדולים בלי טכנולוגיה.
"בעבר דיברו בעיקר על הכישרון של מנהל ההשקעות, וזה עדיין נכון. תמיד נחפש את היכולת למצוא ערך מוסף – את אותה אלפא קסומה וחמקמקה שכולם מחפשים.
"אבל כשמסתכלים על תיק, יש קודם כול את השוק ואת המגמה שאליה נחשפים, ורק לאחר מכן את הערך המוסף שהמנהל מסוגל להוסיף. בעולם של דאטה, ובוודאי בעולם של AI, קשה יותר להבין את הקשרים והחפיפות בתיק בלי אמצעים טכנולוגיים שיודעים לזהות במהירות קורלציות וחשיפות.
"הסיפור של BlackRock תמיד היה ותמיד יהיה שאנחנו לא מסתכלים על מוצר. אנחנו מסתכלים על תיק".
ענת לוין, מנכ״לית BlackRock ישראל, צילום: עמי ארליך
כיצד נראית הפעילות של BlackRock בישראל, ומה היקף הקשר של החברה עם המשק הישראלי?
"BlackRock היא מנהלת השקעות גלובלית. אנחנו פועלים כדי שמשקיעים בכל העולם יוכלו להתחבר למוצרים, לטכנולוגיה ולפתרונות שלנו – וגם בישראל.
"פתחנו את המשרד בישראל בשנת 2016, אבל עבדנו עם המשקיעים המוסדיים בישראל עוד קודם לכן. אנחנו מחויבים לשוק הישראלי כבר יותר מ־15 שנה.
"כאשר עבר 'תיקון 23' שאפשר גם למשקיעים פרטיים להיחשף בשקל למוצרים שלנו. BlackRock היתה אחת החברות הזרות הראשונות שנכנסו לכאן כדי לפרוץ את הדרך. צריך להבין כמה מאמץ נדרש מחברה גלובלית כדי להיכנס לשוק שאינו גדול במונחים בינלאומיים.
"מצד שני, ישראל היא אמנם מדינה קטנה, אבל האזרחים בה צוברים הון משמעותי, גם בזכות ענף ההייטק וגם בעקבות חובת ההפרשות לפנסיה.
"המשקיעים המוסדיים בישראל הכירו את BlackRock עוד לפני שפתחנו כאן משרד. הרעיון בהקמת המשרד היה להביא את הידע והיכולות שלנו גם ללקוח המקומי והפרטי, ובעברית. רצינו להיות מסוגלים להקשיב ללקוחות, להבין את הצרכים שלהם ולהמחיש את המחויבות שלנו לשוק".
מהו היקף הנכסים שאתם מנהלים עבור ישראלים, ומהו היקף ההשקעות של BlackRock בישראל?
"נכון ליוני 2026, BlackRock מנהלת עבור לקוחות ישראלים נכסים בהיקף של כ־51 מיליארד דולר. המשמעות היא שלקוחות ישראלים נעזרים בנו לצורך השקעות ברחבי העולם בהיקף של יותר מ־150 מיליארד שקל.
"רק חלק קטן יחסית מהסכום הזה, אולי כ־10% ואף פחות, נמצא במוצרים שנרשמו למסחר בישראל. סל המוצרים שלנו בארץ עדיין מצומצם מאוד.
"במקביל, BlackRock מנהלת עבור לקוחותיה השקעות בהיקף של כ־41–42 מיליארד דולר בכלכלה הישראלית – בחברות ישראליות, במוצרי השקעה ובנכסים בישראל. זה אינו סכום קטן.
"חשוב להדגיש שלא מדובר בנוסטרו של BlackRock. אנחנו לא מנהלים תיק השקעות עצמי. אנחנו מנהלים כסף בנאמנות עבור לקוחות. כאשר אנחנו משקיעים בחברות או בנכסים בישראל, ההשקעה נעשית משום שסברנו שהיא מתאימה ללקוחות ולתיקים שאנחנו מנהלים עבורם.
"אין דבר חזק יותר לכלכלה מהגישה הזאת, ועצם הנוכחות שלנו בישראל מחזקת את הקשר בין המשקיעים הגלובליים לבין הכלכלה הישראלית".
אילו מוצרים של BlackRock פוגשים כיום את המשקיע הישראלי?
"ל־BlackRock יש בישראל סט מצומצם של קרנות סל וקרנות רגילות. אלה למעשה מוצרי היסוד, או אבני הבניין, מתוך מגוון המוצרים שאנחנו מציעים בעולם.
"יש מוצרים אקטיביים ומוצרים נוספים שמשקיע ישראלי אינו יכול כיום לקנות בשקלים. היינו שמחים לראות את סל המוצרים גדל, משום שהדבר היה מאפשר לצרכן הישראלי מגוון רחב יותר של אפשרויות השקעה.
"חלק גדול מהפעילות שלנו בישראל הוא גם חינוך של השוק. אנחנו משווקים מגוון רחב מאוד של מוצרים ברחבי העולם, אבל כדי להביא אותם לישראל צריך להתמודד עם אתגרי יבוא ורגולציה.
"יבוא נכון של מוצרי השקעה ותחרות רחבה יותר יכולים לתרום לחינוך הפיננסי, ליעילות של תיקי ההשקעות וגם להפחתת יוקר המחיה הפיננסי במדינת ישראל.
"כחברה, אנחנו מייצרים את כל סוגי המוצרים: קרנות אקטיביות, קרנות סל, מוצרי הכנסה קבועה, מדדים ומוצרים פרטיים. לכן אני לא מדברת מפוזיציה של ניסיון למכור מוצר מסוים. נקודת המוצא צריכה להיות הצורך של הלקוח והתיק הכולל".
בשנים האחרונות עברו ישראלים רבים למסלולים עוקבי S&P500. כיצד אתם מסתכלים על הטרנד הזה?
"אתה מדבר איתי למעשה על הטיה מקומית, Home Bias, ועל התלבטות בין שני שווקים בלבד – ישראל או S&P500 .
"אני לא חושבת שמישהו בניהול השקעות ב־BlackRock מסתכל על העולם רק דרך ישראל ו־S&P500 זו חברה גלובלית, שרואה כ־40 שווקים, מגוון רחב של מדינות, נושאים וענפים.
"אם אני מדברת עם לקוח ישראלי, השאלה היא מדוע הוא מסתכל רק על שני שווקים. יש עולם שלם. בשביל זה אנחנו נמצאים כאן – כדי להביא מהידע הגלובלי שלנו לשוק המקומי.
"זה אינו אומר שאסור לבחור בישראל או ב־S&P500 המשקיע יכול לבחור להיות חשוף מאוד לשוק מסוים, אבל עליו לדעת שזו החלטה של ריכוז סיכון ולא בהכרח פיזור גלובלי.
"ה־S&P500 עצמו הפך למדד ריכוזי יותר, ו־BlackRock השיקה בעולם גם מוצרים שנועדו להפחית או לתקן חלק מהריכוזיות הזאת.
"מה שטוב למשקיע באירופה או בארצות הברית יכול להיות רלוונטי גם למשקיע הפרטי הישראלי. יבוא של מוצרים נוספים יכול לסייע לכך שהשאלה לא תהיה רק 'S&P או ישראל', אלא כיצד לבנות תיק גלובלי, מגוון ויעיל יותר".
מניות עולות ויורדות, וכותרת רודפת כותרת. כיצד צריך המשקיע להתמודד עם עולם ההשקעות הנוכחי?
"ביסוד האתגרים נמצאת אי־הוודאות לגבי השפעות ה־AI. אחת המסקנות החזקות שאנחנו צריכים לקחת מהשנתיים האחרונות היא שאין תיק אחד שמתאים לכולם.
"יש את העולם הסחיר, כלומר השווקים הציבוריים, ויש את העולם הלא־סחיר, כלומר השווקים הפרטיים. זו נקודת עיוורון אצל משקיעים רבים, שיש להם מומחיות בשוק הפרטי או בשוק הציבורי, אבל לא תמיד מסתכלים על שניהם יחד.
"אנחנו מגיעים עם תפיסה הוליסטית שמסתכלת על כלל התיק. הרבה אנשים חושבים שהשקעות הן רק נדל"ן, רק קריפטו או רק מדדים, אבל אין דבר כזה פתרון אחד שהוא תמיד נכון. אין קיצורי דרך.
"משקיעים צריכים להבין מהי רמת הסיכון שהם מוכנים לקחת, כיצד הנכסים השונים מתנהגים יחד וכיצד לפזר את התיק בין תרחישים שונים.
"העולם הולך ונעשה מורכב יותר, ולמורכבות הזאת יש לעיתים יתרון לגופים גדולים. אפשר לראות זאת אפילו בקרנות גידור. בעבר הייתה תפיסה שלפיה הקרנות הקטנות הן זריזות ושובבות יותר. בשנים האחרונות רואים לא פעם שהקרנות הבינוניות והגדולות מצליחות יותר, משום שיש להן יותר מידע על יותר נושאים, ביותר שווקים וביותר מוצרים.
"עולם ההשקעות משתנה במהירות. אנחנו נמצאים ממש בנקודת פיתול. התחלנו לזהות אותה כבר בשנים 2022 ו־2023, ואנחנו ממשיכים לנוע באותו מסלול".
מהן מגמות־העל שצריך להביא בחשבון בבניית תיק השקעות?
"הפסקנו לדבר על העולם רק בדרך שבה דיברנו עליו בעבר. אנחנו מתחילים מחמש מגמות שצריך לשים לב אליהן, ורק אחר כך יורדים באופן מפורט יותר למדינות, לתחומים ולנכסים.
"המגמה הראשונה היא ה־AI. המגמה השנייה היא הדמוגרפיה העולמית, ובעיקר הפער בין העולם המערבי המזדקן לבין העולם המתפתח, שבו האוכלוסייה בחלק מהמקומות צעירה יותר.
"המגמה השלישית היא הגיאופוליטיקה. עברנו מעולם פתוח יחסית, שבו חברות ייצרו במקום הזול והיעיל ביותר, לעולם של גושי סחר, פרוטקציוניזם, עצמאות אנרגטית והסכמים בין מדינות ידידותיות.
"המגמה הרביעית היא האנרגיה, משום שהאנרגיה נמצאת בבסיס כל דבר. צריכת האנרגיה עולה גם בעקבות הקמת תשתיות AI ודאטה סנטרים, שזקוקים לכמויות גדולות של חשמל, מים, קירור ונחושת.
"המגמה החמישית היא עתיד העולם הפיננסי – Future of Finance. כאן אנחנו מדברים על החיבור בין העולם הציבורי לעולם הפרטי, על טוקניזציה ועל השינוי הצפוי בעולם ההפצה, התיווך וההחזקה של נכסים פיננסיים.
"כשבונים תיק צריך לשאול כיצד הוא מתכתב עם כל אחת מחמש המגמות האלה, משום שלכולן יש השפעה כלכלית. חלקן אומרות משהו גם על האינפלציה ועל הריבית.
"לכן אנחנו אומרים שגם אם הריבית תרד בטווח הקצר, אנחנו נמצאים בסביבה שבה היא עשויה להישאר גבוהה יותר לתקופה ארוכה יותר. יש יותר תחרות על הון זמין, ובמקביל קיימים לחצים אינפלציוניים שמגיעים מהגיאופוליטיקה, מהאנרגיה, משינוי שרשראות האספקה ואפילו מה־AI".
ענת לוין, מנכ״לית BlackRock ישראל, צילום: עמי ארליך
את מתארת עולם של מחסור. מה פירוש הדבר מבחינת המשקיעים?
"אנחנו חיים פתאום בעולם של מחסור. המחסור ניכר במגבלות על משאבים, באינפלציה עיקשת, בלחץ כלפי מעלה על שיעורי הריבית ובתחרות גדולה יותר על הון זמין.
"מה שאנשים כינו בשנת 2021 הלם זמני או שוק שנוצר בעקבות הקורונה, הפך במידה רבה למציאות ארוכת טווח.
"המציאות הזאת מחייבת משקיעים לקבל הכרעות בשאלות מאקרו־כלכליות, כאשר לכל הכרעה יש כמה נרטיבים מתחרים. ההכרעות גם קשורות זו בזו באופן הדוק. בכל תיק השקעות יש למעשה סדרה של הכרעות, גם כאשר המשקיע אינו מגדיר אותן כך במפורש.
"אם בעבר חשבנו על איזון או על גיוון בעיקר בין מניות לאג"ח, זה כבר לא כל הסיפור. בזמן שהשווקים הציבוריים מציעים נזילות, נכסים כמו אשראי פרטי יכולים להציע הכנסה הקשורה לנכסים חיוניים, כגון תשתיות אנרגיה, רשתות חשמל, תשתיות תחבורה ותשתיות ציבוריות אחרות.
"ברמה הגלובלית אנחנו מזהים גם הזדמנויות באג"ח ממשלתיות קצרות ובינוניות, משום שהן מציעות תשואה גבוהה יחסית לתנודתיות שלהן ויכולות לספק למשקיעים הכנסה יציבה. אנחנו מתעדפים גם חוב מקומי בשווקים מתפתחים ואג"ח קצרות של גוש האירו".
ה־AI מאפיל כיום כמעט על כל מגמה אחרת. מהי השאלה המרכזית שתקבע אם ההשקעות בתחום יצדיקו את עצמן?
"ה־AI מאפיל כרגע על הכול. אבל עדיין קיימת שאלה בסיסית: האם הוא רק ייצור מחסור ולחץ על השווקים, בגלל הדאטה סנטרים, מחיר האנרגיה, הקירור וכל התשתיות הנדרשות, או שבטווח הארוך הוא יצליח להפוך את המחסור לשפע.
"בדקנו את מגמת הצמיחה העולמית לאורך כ־150 שנה. בתקופה הזאת היו כמה מהפכות חשובות מאוד – המהפכה התעשייתית, מהפכת התקשורת, מהפכת האינטרנט ומהפכות טכנולוגיות נוספות. למרות כל אלה, העולם לא הצליח לפרוץ באופן קבוע את קו המגמה של כ־1.9% עד 2% צמיחה.
"זו השאלה הגדולה לגבי ה־AI: האם הוא יוכל לפרוץ את קו המגמה הזה ולהעלות את הצמיחה העולמית, למשל לכיוון 3.5%.
"אם הצמיחה תגיע לשם, העולם יוכל להחזיר לעצמו את ההשקעות האגרסיביות בתחום. ההשקעות הקשורות ל־AI מוערכות בטריליוני דולרים, ובחלק מההערכות מדובר על 6 עד 8 טריליון דולר בשנה.
"אם ה־AI אכן יפרוץ את קו המגמה של 150 השנים האחרונות, נגיע לאותו שפע וההשקעות יוכלו להניב את התשואה על ההון שהמשקיעים מחפשים. אם הוא לא יצליח, יהיו מנצחים גדולים, אבל גם מפסידים גדולים. הרבה מאוד כסף שהושקע לא יצליח להחזיר את עצמו.
"אין לנו תשובה ודאית, אבל אנחנו יודעים שצריך להסתכל על השאלה הנכונה. אף אחד לא מחזיק בכדור בדולח, והדברים מתקדמים במהירות אדירה.
"גם בנושא התמחור אפשר לראות שתי תמונות שונות. מצד אחד, אפשר לקרוא שמדדים כמו מכפיל שילר הגיעו לרמות מפחידות. מצד שני, כאשר מכניסים לחישוב את הרווחים העתידיים שהחברות עשויות לייצר, מכפיל שנראה כיום כמו 40 עשוי לרדת לכיוון 20.
"לכן לא מספיק להסתכל רק על המחיר או על העלייה שהייתה במניה. צריך לבדוק אם הרווחיות והצמיחה העתידיות יצדיקו את התמחור".
כאשר אי אפשר לדעת מי יהיו המנצחים הסופיים ב־AI כיצד יכול המשקיע להשתתף במהפכה?
"התשובה ההשקעתית בטווח הקרוב היא להתמקד בצווארי הבקבוק של התעשייה. אני לא חייבת לדעת עכשיו כיצד ייראה סוף התהליך. אני יכולה לדעת מה קשה להשיג היום.
"בהתחלה צוואר הבקבוק היה בדאטה סנטרים, אחר כך בנחושת, וכעת ניתן לזהות מחסור גם באחסון, בזיכרון, בחשמל, בקירור ובתשתיות פיזיות אחרות.
"לפעמים זו יכולה להיות חברה שמעסיקה חשמלאים או קבלנים שמקימים את התשתית שעליה יושבים המחשבים. זה לא דבר שצריך לצחוק עליו. צריך לבדוק היכן נמצאים צווארי הבקבוק.
"במקומות שבהם קיים צוואר בקבוק, המשקיע עשוי ליהנות מהצמיחה ולהיות חשוף פחות לשאלה מי תהיה החברה שתנצח בסופו של התהליך.
"גם שוק העבודה מציג תמונה מורכבת. מצד אחד אומרים שה־AI יחסוך עובדים. מצד שני, בארצות הברית חלק גדול מהחשמלאים, הקבלנים והמפקחים המקצועיים הם בני יותר מ־55, ומספרם נמצא בירידה. פשוט אין מספיק אנשים שיעשו את העבודה הנדרשת.
"עדיין לא הגענו באופן מלא ל־AI הפיזי, כלומר לרובוטים שיכולים לבצע חלק גדול מהעבודה בעולם האמיתי. כרגע יש מחסור באנשים, בטכנולוגיות, בחומרים ובתשתיות.
"לכן בשלב הנוכחי של המהפכה אנחנו מעדיפים להתמקד בכלכלת המחסור ובמי שיכול לספק את המשאבים והתשתיות שכל התעשייה זקוקה להם".
כיצד מתחברות מהפכת ה־AI, הגיאופוליטיקה ושוק האנרגיה?
"האנרגיה היא הביטוי הבולט ביותר להשקעה באספקה בטוחה ובחוסן גיאופוליטי. אנחנו עוברים לעידן חדש, שבו מדינות מנהיגות יותר ויותר מדיניות של פרוטקציוניזם ומפתחות יחסי סחר מסוג חדש.
"העולם חווה בתוך כמה שנים זעזועים גיאופוליטיים שהשפיעו דרמטית על שוק האנרגיה העולמי, ובהם המלחמה באוקראינה והמלחמה באיראן. לכך מצטרף הביקוש המואץ לחשמל כתוצאה מהקמת תשתיות AI.
"כל הגורמים האלה מעצבים מחדש את מערכות האנרגיה. התוצאה היא עלויות גבוהות יותר, פיזור רחב יותר בין ביצועי הנכסים וסיכוני השקעה והזדמנויות שונים יותר בין אזורים, מגזרים וסוגי אנרגיה.
"דאטה סנטרים זקוקים להמון אנרגיה, מים, קירור ונחושת. חברות שיידעו לנהל נכון את האנרגיה ואת שרשרת האספקה שלהן יוכלו ליהנות מירידה בהוצאות התפעוליות ולהיות תלויות פחות בספק אחד או באזור גיאוגרפי אחד.
"שוק האנרגיה כבר אינו רק שאלה של מחיר חבית נפט, אלא של זמינות, תשתיות, הולכה, רשתות חשמל, אחסון ופיזור מקורות האספקה".
מהו עתיד העולם הפיננסי, וכיצד הוא ישפיע על החוסך והמשקיע הפרטי?
"עתיד העולם הפיננסי מתחיל בחיבור בין השוק הציבורי לשוק הפרטי. כדי לבנות תיק אופטימלי יהיה צורך להסתכל על שני העולמות יחד.
"עד היום השוק הפרטי היה נגיש בעיקר ללקוחות מוסדיים ולמשקיעים מתוחכמים. בישראל הציבור נחשף אליו בעקיפין דרך קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, אבל לא באופן ישיר דרך קרנות נאמנות או קרנות סל סחירות.
"אני מעריכה שבעוד חמש שנים נראה גם קרנות סל או מוצרים דומים שיספקו חשיפה לשוק הפרטי. האריזה הפיננסית מתנתקת בהדרגה מהנכס שבתוכה, והגבולות בין המוצרים נעשים מטושטשים יותר.
"חשוב שהאדם הפרטי יקבל גישה לעולם הזה גם משום שמערכת החיסכון בנויה ממספר רבדים. יש את הרובד של הביטוח הלאומי, יש את הרובד הפנסיוני שנהנה מהטבות מס, ומעליהם נמצא החיסכון הפרטי.
"אנחנו יודעים ששני הרבדים הראשונים לא תמיד מספיקים כדי לחיות בכבוד בפרישה. לכן צריך לבנות גם את הרובד השלישי ולוודא שהוא עובד נכון עם הרבדים שמתחתיו.
"במקביל, העושר שנצבר בשוק הפרטי הפך לדבר שאי אפשר להתעלם ממנו. בעבר חברה שגדלה עד לרף מסוים הייתה מגיעה במהירות יחסית לשוק הציבורי. כיום חברות נשארות פרטיות זמן רב יותר, ולעיתים מגיעות לשוק הציבורי רק בשווי גבוה מאוד.
"המרכיב הנוסף בעתיד הפיננסים הוא טוקניזציה. כבר היום אפשר למצוא סטייבלקוינס במערכות בנקאיות ולהחזיק בארנקים דיגיטליים לא רק מטבעות קריפטוגרפיים, אלא גם כסף.
"בעתיד אפשר יהיה להחזיק בארנק הדיגיטלי גם קרנות ונכסים פיננסיים אחרים. ייתכן שמשקיע יוכל לקנות קרן בצורתה הישירה והמסורתית או בצורה של נכס שעבר טוקניזציה. העולם של העברות הכספים, ההפצה והמתווכים צפוי להשתנות.
"ה־AI ישנה תחומים רבים, אבל שני עולמות שבהם ייתכנו שינויים מהירים במיוחד הם פיננסים ורפואה. בבנקים באירופה, למשל, יישום AI יכול לשפר מאוד את היעילות התפעולית והתהליכית. לפי ההערכות שאנחנו בוחנים, הדבר יכול לתמוך בעלייה של כ־20% בתשואות הדיבידנד בחמש השנים הקרובות.
"כל השינויים האלה מחזירים אותנו לאותה מסקנה: המשקיע אינו יכול עוד לבחון כל מוצר בנפרד. הוא צריך לבנות תיק שלם שמדבר עם חמש מגמות־העל, משלב בין נכסים ציבוריים ופרטיים ומותאם לרמת הסיכון, למטרות ולתקופת ההשקעה שלו".
ענת לוין, מנכ״לית BlackRock ישראל, צילום: עמי ארליך
ויקיפדיה
BlackRock היא מנהלת נכסים גלובלית וחברת טכנולוגיה. BlackRock עוזרת למיליוני אנשים להשקיע ולחסוך באופן שישרת אותם לאורך חייהם. נכון ליולי 2026 BlackRock
מנהלת נכסים AUM בהיקף של 15.3 טריליון דולר. ל-BlackRock מעל 100 משרדים בעולם ביותר מ ־40 מדינות. מנכ"ל, מייסד-שותף ויו"ר BlackRock הוא לארי פינק נשיא ומייסד-שותף: רוב קפיטו, מטה החברה ממוקדם בניו יורק.
