לומברד אודייר: מהגדלת ההשקעות ועד גיוס ההון המקומי - המהלכים שאירופה צריכה לנקוט כדי לצמצם את הפער מארה"ב וסין

השינויים הכלכליים והגיאופוליטיים מגבירים את הלחץ על אירופה לחזק את מעמדה האסטרטגי. מדיניות המכסים של ארה"ב וחוסר הוודאות סביב מחויבותה הביטחונית, התחרות הגוברת מצד סין והעימותים במזרח התיכון מחדדים את האתגרים הניצבים בפניה. בעשורים האחרונים אירופה מפגרת יותר ויותר אחרי ארה"ב וכלכלות אסיה בצמיחה ובהשקעות, ונדרשת לחזק את התשתיות והתעשייה שלה ואת מעמדה בתחום הבינה המלאכותית.

עדיין לא מאוחר לשנות כיוון. בדוח שפרסם ב-2024 העריך נשיא הבנק המרכזי האירופי לשעבר, מריו דראגי, כי כדי לצמצם את הפער מול ארה"ב וסין, האיחוד האירופי יצטרך להגדיל את ההשקעות ב-750-800 מיליארד אירו בשנה עד 2030, כ-4.5% מהתמ"ג.

אלא שלאירופה לא חסר הון. למשקי הבית ביבשת חסכונות בהיקף של כ-33 טריליון אירו, אך כשליש מהם מוחזקים בחשבונות עו"ש וחלק גדול מושקע בחו"ל, בעיקר בארה"ב. בזמן שהון אירופי זורם החוצה, חברות מקומיות מתקשות להשיג את המימון הדרוש להן. האתגר הוא להפנות יותר מהחסכונות האלה להשקעות באירופה, בין היתר באמצעות תמריצים למשקי בית ולמשקיעים מוסדיים ופיתוח שוקי ההון.

גם לממשלות יש תפקיד בעידוד השקעות פרטיות ובהפחתת הסיכון למשקיעים. קרן התשתיות והאקלים של גרמניה, בהיקף של 500 מיליארד אירו, היא צעד בכיוון זה, והמבחן יהיה ביכולתה למשוך הון פרטי. לאחר התחלה איטית, ההשקעות מתקדמות בתחומי התחבורה, הדיגיטציה והבריאות.

הצורך בשינוי גובר גם על רקע הסיכונים הפוליטיים באירופה, בהם הקואליציה השברירית בגרמניה והבחירות לנשיאות צרפת בשנה הבאה. יכולתה של אירופה למשוך השקעות תלויה ביכולתה לקדם השקעות לטווח ארוך ולשלב בין הון פרטי לציבורי.

אירופה יכולה להמשיך להחזיק בהון רב שאינו מגיע להשקעות הנדרשות, או להשלים את הרפורמות שיאפשרו להפנות את החסכונות לחדשנות, לפריון ולחיזוק מעמדה האסטרטגי. למרות ההתקדמות האיטית, עדיין יש לה הזדמנות לשמור על מקומה בתחרות העולמית.