אחת לארבעה חודשים מקבל שוק ההון האמריקאי הזדמנות נדירה להציץ לתיקי ההשקעות של חלק מהמשקיעים הגדולים בעולם. לא בזמן אמת, ולא באופן מושלם, אבל מספיק כדי לראות לאן זז הכסף הגדול.
החלון הזה נקרא Form 13F.
קודם כל: מהו בכלל 13F?
מנהלי השקעות מוסדיים שמפעילים שיקול דעת השקעה לגבי לפחות 100 מיליון דולר בניירות ערך הנכללים בסעיף 13(f) נדרשים לדווח ל־SEC על החזקותיהם. הרשימה כוללת בעיקר מניות הנסחרות בבורסות האמריקאיות, לצד ETF, קרנות סגורות וחלק מהאופציות וניירות הערך ההמירים. הדוח מציג בין היתר את שם החברה, סוג נייר הערך, מספר המניות ושווי השוק שלהן בסוף הרבעון.
הדוח אינו מושלם. הוא מתפרסם עד 45 יום לאחר סוף הרבעון, ולכן הוא למעשה צילום של מצב התיק בנקודת זמן שכבר חלפה. הוא גם אינו מציג פוזיציות שורט, אינו מספר לנו באיזה מחיר בדיוק נקנו המניות או באיזה יום בוצעה העסקה, ואינו מכיל בהכרח את כל נכסי מנהל ההשקעות. מניות הנסחרות רק מחוץ לארה"ב, למשל, אינן נכללות.
לרבעון השני של 2026 חל מועד הדיווח ב־14 באוגוסט, וברקשייר הגישה את הדוח שלה באותו יום.
ובמקרה של ברקשייר האת'וויי, הדוח הנוכחי מעניין במיוחד, משום שהוא מגיע בדיוק כאשר החברה הגדולה שבנה וורן באפט במשך עשרות שנים עוברת את שינוי ההנהגה המשמעותי ביותר בתולדותיה.
באפט מכיסא הטייס למגדל הפיקוח
ב־1 בינואר 2026 הסתיים עידן: גרג אייבל החליף את וורן באפט בתפקיד מנכ"ל ונשיא Berkshire Hathaway. באפט לא עזב את החברה – הוא נשאר יו"ר הדירקטוריון. ההחלטה על המינוי התקבלה פה אחד על ידי הדירקטוריון כבר במאי 2025.
אפשר לתאר זאת כך: באפט ירד מכיסא הטייס, אבל הוא עדיין יושב במגדל הפיקוח.
וזו אינה רק מטאפורה.
במכתב השנתי הראשון שכתב אייבל לבעלי המניות כמנכ"ל, בפברואר השנה, הוא סיפר שבאפט ממשיך להגיע למשרד חמישה ימים בשבוע וזמין להתייעצות בנושאי ביטוח, פעילות החברות והקצאת הון – לרבות השקעות במניות. אייבל גם כתב שהאחריות הסופית על תיק המניות נמצאת כיום אצלו כמנכ"ל, בעוד טד וושלר מנהל כ־6% מההשקעות.
זו אולי הדרך הטובה ביותר להבין את ברקשייר של 2026: אייבל מחזיק בהגה, אבל באפט עדיין נמצא בחדר.
והדבר מקבל משמעות מיוחדת כאשר מסתכלים על מה שברקשייר עשתה ברבעון האחרון.

קרדיט: אילוסטרציה – AI
הדוח הרבעוני: ברקשייר מתחילה להזיז את ערימת המזומנים
הדוח לרבעון השני, שפורסם ב־8 באוגוסט, היה חזק.
הכנסות ברקשייר הסתכמו בכ־101.8 מיליארד דולר, לעומת כ־92.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל – עלייה של כ־10%. הרווח התפעולי, הנתון שבו ברקשייר מעדיפה שהמשקיעים יתמקדו, עלה ל־12.98 מיליארד דולר, לעומת 11.16 מיליארד דולר – עלייה של כ־16%.
בשורה התחתונה רשמה ברקשייר רווח נקי של 25.67 מיליארד דולר, יותר מכפול מ־12.37 מיליארד דולר ברבעון המקביל. אבל כאן חשוב להיזהר: חלק גדול מהזינוק נבע מעליות בשווי תיק המניות. ברקשייר עצמה ממשיכה להזהיר כי רווחי או הפסדי השקעות רבעוניים יכולים ליצור תמונה מטעה לגבי הפעילות העסקית האמיתית שלה.
בתוך הפעילות עצמה התמונה הייתה מעורבת אך ברובה חיובית: הרווח מחיתום ביטוח ירד ל־1.73 מיליארד דולר, והרווח מהכנסות השקעה של חברות הביטוח ירד ל־3.06 מיליארד דולר. מנגד, BNSF הגדילה את הרווח ל־1.56 מיליארד דולר, Berkshire Hathaway Energy ל־891 מיליון דולר ופעילות הייצור, השירותים והקמעונאות ל־4.47 מיליארד דולר.
אבל עבור המשקיעים, הסיפור המעניין ביותר נמצא דווקא בצד הקצאת ההון.
ברקשייר רכשה ברבעון מניות בהיקף של כ־23.5 מיליארד דולר, ומכרה מניות בכ־3.7 מיליארד דולר. כלומר – כמעט 20 מיליארד דולר של רכישות נטו. בכך הסתיימה תקופה של 14 רבעונים רצופים שבהם ברקשייר מכרה יותר מניות מכפי שרכשה.
בנוסף, ברקשייר רכשה בחזרה מניות של עצמה בכ־4.5 מיליארד דולר במהלך הרבעון.
ובמקביל היא ממשיכה לבצע עסקאות ענק גם מחוץ לבורסה. בינואר הושלמה רכישת OxyChem, כאשר התמורה הסופית עמדה על כ־9.4 מיליארד דולר לאחר התאמות. ביולי, לאחר סיום הרבעון, השלימה ברקשייר גם את רכישת Taylor Morrison, אחת מחברות הבנייה למגורים הגדולות בארה"ב.
כלומר, ברקשייר של אייבל אינה יושבת לחלוטין על הידיים.
אבל הדוח הכספי עדיין לא סיפר לנו אילו מניות קיבלו את מרבית הכסף.
בשביל זה היינו צריכים לחכות ל־13F.
ואז הגיע ה־13F – ו־Alphabet הפכה לסיפור המרכזי
דוח ה־13F החדש של ברקשייר כולל ניירות ערך בשווי כולל של 299.25 מיליארד דולר, נכון ל־30 ביוני 2026.
והשינוי הבולט ביותר נמצא בשם אחד:
Alphabet.
ברקשייר הגדילה במהלך הרבעון את ההחזקה בחברת האם של Google ו־YouTube בכ־83%: מכ־57.8 מיליון מניות לכמעט 106 מיליון מניות.
שווי הפוזיציה בסוף יוני הגיע לכ־37.8 מיליארד דולר – מה שהפך את Alphabet להחזקה השלישית בגודלה בדוח ה־13F של ברקשייר.
רק Apple ו־American Express גדולות ממנה.

הנתונים מבוססים על דוח ה־13F של ברקשייר ל־30 ביוני 2026, לאחר איחוד שורות של חברות־בנות וסוגי מניות רלוונטיים.
והפעם אנחנו יודעים: Alphabet הייתה רעיון של באפט
וכאן הסיפור מקבל תפנית מעניינת.
אפשר היה להניח שההשקעה הגדולה בחברת טכנולוגיה ו־AI היא סימן מובהק לעידן החדש של גרג אייבל. אלא שבאפט עצמו סגר את הוויכוח.
בראיון ל־CNBC בחודש יולי הוא נשאל על ההשקעה ב־Alphabet ואמר בפשטות:
“I initiated.”
כלומר: אני יזמתי אותה.
באפט הוסיף כי הוא ואייבל אינם מקבלים החלטות מהותיות בלי שהאחר מסכים להן.
וזה אולי הפרט החשוב ביותר להבנת ברקשייר החדשה: חילופי המנכ"ל אינם קו שמפריד בחדות בין "תקופת באפט" ל"תקופת אייבל". לפחות כרגע קיימת ביניהם חפיפה משמעותית.
באפט גם הודה שהטעות שלו הייתה דווקא שלא קנה את Alphabet קודם.
“I made a mistake… I think they're more likely to be a winner based on their record.”
עבור מי שעקב במשך שנים אחר הרתיעה של באפט מחברות טכנולוגיה, זה משפט כמעט היסטורי.
באפט, גוגל ומהפכת ה־AI
ההשקעה ב־Alphabet מעניינת במיוחד מפני שהיא מגיעה בשעה שחברות הטכנולוגיה הגדולות מוציאות סכומי עתק על תשתיות AI – מרכזי נתונים, שבבים, חשמל ורשתות.
באפט עצמו התייחס בראיון ללחץ שבו נמצאות ענקיות הטכנולוגיה להמשיך ולהשקיע סכומים עצומים, אך הבהיר שהוא רואה ב־Alphabet מועמדת חזקה במיוחד לצאת מנצחת מהתהליך.
זו אינה בהכרח הפיכתו של באפט למשקיע טכנולוגיה.
אפשר להסתכל על Alphabet בדרך הרבה יותר "באפטית": חברה בעלת מותגים חזקים במיוחד, עסק פרסום גלובלי, YouTube, מנוע חיפוש עם יתרון תחרותי עצום, תזרים מזומנים גדול ומאזן המאפשר לה לממן בעצמה את מרוץ ה־AI.
במילים אחרות, ייתכן שבאפט אינו קונה "AI". הוא קונה עסק שהוא מאמין שיוכל להיות אחד המנצחים הגדולים של עידן ה־AI.
Apple נשארת במקום – Bank of America ממשיכה להצטמצם
גם מה שלא קרה חשוב.
ברקשייר לא מכרה מניות Apple במהלך הרבעון. ההחזקה נותרה על כ־227.9 מיליון מניות, בשווי של כ־66 מיליארד דולר בסוף יוני – והיא עדיין ההחזקה הגדולה ביותר בדוח ה־13F.
לעומת זאת, צמצום Bank of America נמשך. ברקשייר מכרה עוד כ־30.2 מיליון מניות, ירידה של כ־5.9%, ונשארה עם כ־483.4 מיליון מניות.
במילים אחרות, במקביל לכך ש־Alphabet עולה במהירות בצמרת התיק, חשיפתה של ברקשייר לבנק הגדול ממשיכה לרדת.
חזרה מפתיעה גם לתעופה – Delta גדלה ב־44%
מהלך נוסף שקשה להתעלם ממנו הוא Delta Air Lines.
ברקשייר הגדילה את ההחזקה בכ־44%, לכ־57.3 מיליון מניות בשווי של כמעט 5.4 מיליארד דולר בסוף הרבעון.
המהלך מעניין במיוחד על רקע ההיסטוריה של באפט עם חברות התעופה. לאחר שהחזיק בעבר מניות של חברות התעופה האמריקאיות הגדולות, הוא חיסל את הפוזיציות בתקופת הקורונה.
כעת Delta שוב הופכת לפוזיציה משמעותית בברקשייר.
ומה ברקשייר מכרה?
בצד השני של הספר נרשמו כמה מהלכים ברורים.
ברקשייר צמצמה את Capital One בכ־58%, את Nucor ביותר מ־52%, את Kroger בכ־22%, וכן הקטינה את Ally Financial ואת DaVita.
היא גם יצאה לחלוטין מ־Constellation Brands.
לעומת זאת, נרשמו הגדלות ב־Macy's, Lennar וב־New York Times, לצד פוזיציה חדשה אך זעירה מאוד ב־D.R. Horton – בשווי של כ־580 אלף דולר בלבד בסוף יוני.
החיבור בין הגדלת Lennar, הפוזיציה הזעירה ב־D.R. Horton ורכישת Taylor Morrison שבוצעה ביולי בהחלט מעורר עניין סביב החשיפה של ברקשייר לענף הדיור האמריקאי. עם זאת, מוקדם מדי לקבוע שכל המהלכים הם חלק מאסטרטגיה אחת – ה־13F אינו מספר לנו מי בדיוק בתוך ברקשייר קיבל כל החלטה.
ברקשייר החדשה – אבל עדיין עם וורן בחדר
אם מסתכלים רק על הכותרות, אפשר לחשוב ש־2026 היא שנת המעבר מוורן באפט לגרג אייבל.
אבל ה־13F החדש מספר סיפור יותר מורכב – ואולי גם יותר מעניין.
אייבל הוא המנכ"ל. האחריות הרשמית על הקצאת ההון נמצאת אצלו. ברקשייר חוזרת לרכוש מניות בהיקפים גדולים, מבצעת רכישות עצמיות ומשלימה עסקאות של מיליארדי דולרים.
אבל ההשקעה שמסמלת יותר מכל את השינוי בתיק – Alphabet – נולדה דווקא אצל וורן באפט.
האורקל מאומהה אולי כבר אינו יושב בכיסא הטייס, אבל הוא בהחלט לא פרש מהשדה.
הוא עבר למגדל הפיקוח.
ומשם, לפחות בינתיים, הוא עדיין עוזר לבחור את הכיוון.

באפט עבר מכיסא הטייס למגדל הפיקוח / קרדיט: אילוסטרציה – AI


