בנק ישראל בדרך להפחתת ריבית נוספת? האינפלציה בירידה והשקל החזק משנים את התמונה

נכון ל־17.8.2026, לאחר מדד יולי, התמונה נוטה באופן די ברור לכיוון הפחתת ריבית נוספת של 0.25% ב־1 בספטמבר, מ־3.5% ל־3.25% . בשקלול האינפלציה, השקל, שוק העבודה, השכר, הדיור, הפעילות, הפיסקלי, הגיאופוליטיקה ובעיקר ההתבטאויות של הנגיד, אני מעריך כרגע את ההסתברות להפחתה בכ־70%–80%, עם אומדן מרכזי של כ־ .75% זו הערכה שלי, לא הסתברות רשמית מהשוק.

הגורם החזק ביותר בעד הורדה הוא האינפלציה. מדד יולי עלה ב־0.3%, אבל האינפלציה השנתית ירדה מ־1.6% ל־ 1.5%, הרמה הנמוכה ביותר זה כחמש שנים ורק חצי נקודת אחוז מתחת למרכז יעד האינפלציה 2%. זה משמעותי במיוחד משום שבנק ישראל עצמו העריך רק ביולי אינפלציה של 1.8% בארבעת הרבעונים הקרובים; בפועל, הנתונים האחרונים כבר רכים יותר מהסביבה שעל בסיסה נבנתה התחזית. תחזית הבנק עצמה מניחה ריבית ממוצעת של  3.0% ברבעון השני של 2027, כלומר עוד שתי הפחתות של רבע אחוז לעומת הריבית הנוכחית. 

גם שער החליפין נותן לבנק מרחב פעולה גדול. סל המטבעות נמצא ברמה 60.97 והדולר /שקל נסחר סביב 2.95. מאז סוף יולי לבדו השקל התחזק בכ־3.6% מול הסל, ועל בסיס השילוב של ייסוף השקל והתמתנות האינפלציה הם עברו לצפות במפורש להפחתה ב־1 בספטמבר. מבחינת בנק ישראל, שקל חזק מוריד את מחירי היבוא ואת הסיכון לאינפלציה עתידית ולכן הוא שקול, במידה מסוימת, להידוק מוניטרי נוסף.
 

יש לשים לב, לדברי הנגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון. כבר בתחילת יוני הוא אמר שככל שהציפיות לאינפלציה יורדות, ובמיוחד אם הן מתקרבות לגבול התחתון של היעד, הדבר מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ו"קצב מהיר יותר" של הורדות. לאחר הפחתת יולי אמר שהתרחיש הבסיסי של חטיבת המחקר הוא שהריבית תרד לכ־ 3% בתוך שנה, כל עוד סביבת האינפלציה אינה משתנה לרעה.

בנוסף, ב־15 ביולי הוא חזר ואמר שכל עוד אין חזרה למלחמה והאינפלציה נשארת יציבה, הריבית צפויה להמשיך לרדת. מבחינתי זה אחד הטיעונים החזקים ביותר בעד ספטמבר: מאז הדברים האלה האינפלציה לא עלתה, היא ירדה ל־1.5% והשקל התחזק.

מה בכל זאת יכול לגרום לבנק לעצור?

הבעיה המרכזית היא שוק העבודה והשכר. בהחלטת יולי בנק ישראל הדגיש ששוק העבודה עדיין "הדוק", ושקצב עליית השכר במרץ–מאי הגיע ל־ 6.8% שנתי. זו עליית שכר גבוהה מאוד ביחס לאינפלציה של 1.5%, והיא עלולה להתגלגל למחירי שירותים, שכירות וצריכה. 

נתוני שוק העבודה של יולי פורסמו; הנתון מראה שמספר דורשי העבודה עלה מכ- 169 אלף ביוני לכ- 173.5 אלף ביולי, תוספת של כ– 4600 איש. שרות התעסוקה מייחס חלק העלייה לגורמים עונתיים.

גם הדיור והשכירות הם נקודת האזהרה המשמעותית ביותר במדד. כבר בהחלטת יולי ציין הבנק שסעיף הדיור במדד עלה בקצב שנתי של כ־4%, ושבחוזים שבהם התחלף שוכר נרשמה עלייה של  6.8%. הנגיד עצמו הדגיש באמצע יולי שהשכר ושכר הדירה הם בדיוק הסיבות לכך שהבנק צריך להישאר זהיר למרות הירידה באינפלציה. 

לכן 1.5% בכותרת הוא נתון מצוין להפחתה, אבל הוועדה תסתכל עמוק לתוך האינפלציה המקומית הלא־סחירה ולא רק על המדד הכולל.

גם הפעילות הכלכלית אינה מצביעה על מיתון שמכריח את הבנק לפעול. בנק ישראל מדווח שהמדד החודשי לפעילות המשק עלה ביוני ב־2.5%, והתחזית שלו היא לצמיחה של 4% ב־2026 ו־5.5% ב־2027. כלומר, בניגוד לבנק מרכזי שמוריד ריבית בגלל אבטלה מזנקת או קריסה בביקושים, בנק ישראל יכול להרשות לעצמו להיות הדרגתי.

הסיכון השני הוא פיסקלי וגיאופוליטי. בנק ישראל מעריך גירעון של כ־4.9% תוצר ב־2026 וחוב של כ־69% תוצר, בהנחה שתקציב הביטחון לא יחרוג מהרזרבות שנקבעו. הוא מזהיר במפורש שהגדלה נוספת בתקציב הביטחון עלולה להעלות גם את הגירעון וגם את האינפלציה.  הנגיד אף הגדיר את המדיניות הפיסקלית כאתגר המרכזי, על רקע הוצאות ביטחון שהתנפחו לכ־8% מהתוצר. בנוסף, מחירי הנפט שוב הפכו תנודתיים כלפי מעלה ולכן הבנק לא ירצה להתעלם מסיכון של אינפלציית אנרגיה מחודשת. 
 

המסקנה שלי: תרחיש הבסיס כיום הוא 3.25% ב־1 בספטמבר. 

הייתי מחלק את התרחישים בצורה הבאה:

75% הפחתה של 25-נ"ב - 3.25%.

24% ללא שינוי ב־3.5%, וכ־1% בלבד להפחתה חריגה של 50 נ"ב -3%.

בנק ישראל אינו נמצא כרגע במצב שמצריך הורדה של חצי אחוז; ההתבטאויות של ירון מצביעות על המשך הקלה, אבל עדיין בסגנון מדוד וזהיר.

הנקודה המעניינת היא שבעיניי מדד יולי העביר את נטל ההוכחה: לפניו היה צריך לשכנע למה הבנק צריך להוריד ריבית בפעם השלישית ברציפות. אחרי נתון אינפלציה של 1.5% ושקל סביב 2.95 לדולר, הוועדה תצטרך סיבה די טובה לא להוריד הריבית - זינוק בנפט/הסלמה ביטחונית, פיחות חד בשקל או התפתחות פיסקלית חריגה לפני ההחלטה.
                                                             

מרווחים שוקי הון בע"מ.

קובי אליסוף - מנכ"ל.

יאיר מור – כלכלן ואנליסט .

מקורות – מחלקת מחקר א.ב. מרווחים שוקי הון, בנק ישראל , הלמ"ס

חלק מהנתונים נלקחו באמצעות כלי AI 

מסמך זה הוכן על ידי  חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ, יתכן כי מטבע הדברים יאפשר והפרטים יהיו חסרים או בלתי מעודכנים. אשר על כן מופנה מסמך זה למגופים מוסדיים מקצועיים כחומר מסייע ואין לקבל על סמך המסמך החלטות השקעה. אין במסמך זה ובכל הכלול בו והקשור בו שום יעוץ או הזמנה לרכוש( או למכור) את ני"ע המוזכרים בו .ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים או בצרכים המיוחדים של כל אדם. חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ כל מי מטעמה לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם , אם יגרם, למאן דהוא כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ מחזיקה עבור לקוחותיה ועבור עצמה, את ני"ע המוזכרים במסמך זה, כולם או חלקם, והיא עשויה למכור הן במגמת קניה והן במגמת מכירה, בכל אחד מניירות הערך הנ"ל.