רשות שוק ההון, בראשות עמית גל, יוצאת לבדיקה רחבת היקף של אופן הצבעתם של הגופים המוסדיים באסיפות הכלליות של החברות הציבוריות. הרשות פנתה לכל הגופים המוסדיים שבפיקוחה בדרישה להעביר תיעוד מפורט של ההצבעות שביצעו בשלוש השנים האחרונות, מאוגוסט 2023 ועד סוף יולי 2026.
ההערכות מדברות על מאות הצבעות לכל גוף מוסדי. ברשות ביקשו לקבל, בין היתר, את מועד האסיפה, שם החברה הציבורית, נושא ההצבעה, הגורם שיזם אותה, הרוב הנדרש והאם בעל השליטה היה מנוע מלהצביע. בנוסף נדרשו המוסדיים לדווח על שיעור ההחזקה שלהם בחברה, סוג הגוף המוסדי שהחזיק במניות, זהות חברת הייעוץ שהמליצה כיצד להצביע, קיומו של ניגוד עניינים ותוצאות ההצבעה – לרבות שיעורי התמיכה, ההתנגדות וההימנעות.
אחת השאלות המרכזיות שמבקשת הרשות לבחון היא האם המוסדיים פעלו באופן אקטיבי מול החברות שבהן הם מחזיקים, ובאיזו מידה. הרשות מבקשת לדעת גם האם היו אסיפות שבהן גוף מוסדי לא הצביע, אף שהיה מחויב לעשות זאת. היעדר הצבעה במקרים שבהם קיימת חובת השתתפות עשוי להעלות שאלות בנוגע לעמידה בחובות הממשל התאגידי ובחובת הנאמנות כלפי החוסכים.
חריגה מהמקובל במסגרת אקטיביזם מוסדי?
הדרישה לאחר שבשבוע שעבר, הרשות פנתה לבית ההשקעות מור לקבלת מסמכים והבהרות בנוגע למעורבותו בחברת אוריון, שפוצלה מג'י סיטי. מור, יחד עם הפמילי אופיס "הביתה ליווינג", מקדם מהלך למינוי ארבעה דירקטורים מתוך תשעה בדירקטוריון החברה. ברשות בוחנים האם פעילות זו חורגת מהמקובל במסגרת "האקטיביזם המוסדי" ומהכללים החלים על גופים מוסדיים. אקטיביזם מוסדי הוא מצב שבו גוף מוסדי - חברת ביטוח, קרן פנסיה או בית השקעות -לא מסתפקים בהחזקת מניות של חברה ציבורית, אלא משתמשים בכוח שלהם כבעלי מניות כדי להשפיע על האופן שבו החברה מתנהלת.
המהלך מעורר תרעומת בחלק מהגופים המוסדיים, שחוששים כי בדיקה רחבה של פעילותם עלולה להרתיע אותם מנקיטת צעדים אקטיביים מול החברות שבהן הם משקיעים. מנגד, לרשות סמכות ואף אחריות לפקח על הגופים המנהלים את כספי הציבור, המנהלים כיום כ־3.5 טריליון שקל.
המוסדיים נדרשו להעביר את המידע לרשות עד 2 בספטמבר. הבדיקה עשויה לסמן הידוק משמעותי של הפיקוח על אחד התפקידים המרכזיים של הגופים המוסדיים בשוק ההון.

עמית גל בודק הצבעות המוסדיים באסיפות חברות ציבוריות מוחזקות / קרדיט: אילוסטרציה – AI


