בעקבות מות דוד דודאי על דוכן העדים - משפטנים מייעצים כיצד להתמודד עם חקירות מס

בניגוד למיתוס, מדיניות בתי המשפט בישראל כלפי עבירות כלכליות ועבירות מס היא מהמחמירות ביותר, ומערבת ענישה כספית כבדה לצד עונשי מאסר, תוך הוקעה ציבורית של הנאשמים, מיצוי הדין עימם והפעלת הרתעה כלפי מעלימי מס נוספים.

אך עבירות המס שייכות לעולם סבוך ומפולפל, אינן תמיד ברורות, וניתנות לפרשנות רבה.
בשל הקושי הרב להוכיחן, הותיר החוק בידי רשויות המס כוח רב, דרקוני לפעמים, אשר עלול לפגוע בצורה לא מידתית, במי שכלל לא העלים מסים, או העלים, אך בהיקפים קטנים בהרבה מהנטען.
לדברי עו"ד ניר יסלוביץ' העוסק רבות בהגנה על אזרחים המואשמים בהעלמות מס - כאשר רשויות המס משתכנעות כי דיווחיו של הנישום אינם דיווחי אמת, הן עלולות להטיל עליו מס "לפי מיטב השפיטה".

הביטוי הזה נשמע אולי מיטיב מהצד, אך למעשה מדובר בצרה צרורה, ובמתן רשות לחוקרי המס להעריך בעצמם את מחזור העסקאות והכספים שהועלמו. לפי הערכתן זו עלולות הרשויות להגדיל את השומה מהנישום בצורה דראסטית.

לדברי עו"ד יסלוביץ' הערכה זו איננה נעשית בחלל ריק, ומשמשת את החוקרים על מנת לאיים על החשוד ורואה החשבון שלו כדי שיסכימו להודות בהעלמות שלעיתים כלל לא בוצעו, ולשאת במחיר הכואב של הפשרה.

עו"ד ניר יסלוביץ' מעיד כי סייע לא פעם לבעלי חברות ועצמאים שהיו נתונים במהלכה של חקירה דורסנית של רשויות המס, ושבמהלכה ניצבו מול האשמות כבדות וחסרות שחר.

"פעמים רבות התברר כי השומה האימתנית שהונחה לפתחם של אותם אנשי עסקים נבעה מטעויות קשות בחקירה, אי דיוקים, הסברים קלושים ואף שקרים, אותם סיפקו הנחקרים לרשויות המס, ולמעשה כרו לעצמם בור" אומר עו"ד יסלוביץ'.

לדבריו, אם היו דבקים אותם נחקרים באמת, לא מנסים להסביר עובדות שנשכחו מליבם, פונים לליווי משפטי בזמן, ופועלים נכון מול הרשויות -  סביר להניח כי ההאשמות נגדם היו מצטמקות.
אילו שגיאות אסור לעשות בחקירת מס? מדוע רואה החשבון שלכם עלול להתגלות כאויב הגדול ביותר שלכם בחקירת מס? ומתי כדאי לערב עורך הדין? כל זאת בכתבה הבאה.

לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', בתהליך איסוף הראיות של רשויות המס מקיימת לרוב רשות המיסים חקירה סמויה, לפני תחילתה של החקירה הגלויה,  ובמסגרתה נעשים מאמצים להשיג מידע וראיות מפלילות נגד מעלים המס, באמצעות ביצוע תצפיות ומעקבים, הפעלת לקוח סמוי, האזנות סתר לטלפון, הפעלת סוכנים ומודיעים, חקירת אנשים, בדיקה בבנק, וכו'.

ניתן להסתבך בפלילים גם בשל תגובה שגויה לחקירה

לדברי עו"ד יסלוביץ' לרוב ניתן לגלות את קיום החקירה הסמויה בקלות יתרה, זאת מפני שבמהלכה מתושאלים לקוחות, ספקים, וכן רואה החשבון של החברה. הסימן האחרון והמובהק לקראת הבשלה של חקירה כזו, הינו הגעתה של בקשה מרשות המיסים לקבלת חומרים שונים מבעל העסק.

ראוי להדגיש, כי כאשר נודע לבעל עסק שמתנהלת כנגדו חקירה סמויה, הוא עלול לסבך את עצמו בעבירה של שיבוש הליכים. לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', כל ניסיון ליצור קשר עם נחקרים פוטנציאליים, תיאום עדויות ו"רענון זיכרונם" עלול להיחשב כהטרדת עדים ושיבוש הליכי חקירה – המהווים כשלעצמן עבירות פליליות.

על כן, כשעולה החשד, ואף הקל שבקלים, שמתבצעת כנגדכם חקירה סמויה, מוטב שתמהרו ותיוועצו בעו"ד הבקי בתחום עבירות צווארון לבן ועבירות מס, זאת עוד בטרם חוקרי רשות המיסים יתדפקו על דלתות העסק. מדוע?

מפני שחקירת מס היא חקירה כוללנית. חקירה המשלבת זירות רבות, מצריכה הסברים למאות ולעיתים אלפי פעולות שביצעתם בעבר, ועל כן היא מצריכה הכנה מוקדמת של הסיפור שלכם. לדברי עו"ד ניר יסלוביץ, לא מדובר בהמצאת סיפור, אלא בגיבושו. לדבריו, ניתן להסביר מארג אחד של ראיות על ידי יותר מסיפור קוהרנטי אחד. חוקרי המס, שבקיעים בעשרות טכניקות להעלמת מיסים שנחשפו לעיניהם במהלך השנים האחרונות, עלולים "להסביר" ולייחס הרבה פעולות תמימות של הנישום, לתכנונים אגרסיביים ולהעלמות מס – שלמעשה הנישום עצמו לא רק שלא תכנן לבצע אותם – אלא כלל לא מכיר ומבין את מורכבותם.

על מנת שלא להפוך לקורבן ההסברים של חוקרי המס – מוטב לברר ולגבש היטב את ההסבר של בעל העסק לפעולותיו הרבות בחברה.

יש לזכור כי בעלי העסקים אולי מצויים היטב בתחום עיסוקם, אך מעטים מהם מכירים את סמטאות חוקי המס העקלקלות, ועל כן, לעיתים קרובות, מתגלות  חריגות מהחוק אותן הם ביצעו בשגגה ומבורות. מבורות זו לא חפים גם רואי החשבון של החברה, שייתכן ואף הם לא מודעים לחוקים הנוקשים המחייבים תאגידים וחברות, ולכן יש לשקול כיצד להציג את העבירות שהתגלו בחקירה עצמה, במה להודות, ובמה לא להודות.

מדוע רואה החשבון שלכם עלול לפגוע בכם?

לדברי עו"ד יסלוביץ' ברגע שאתם חושדים כי נפתחה נגדכם חקירת מס, יש להימנע מלמסור מידע לכל אדם, קשור או לא קשור לפעילות החברה, פרט לעו"ד, זאת מכיוון שלעולם אין לדעת מי יזומן לחקירה, ואיזו פרשנות ייתן אותו אדם לדברים שנאמרו לו.

כאשר נישום הנמצא כבר במהלך חקירה סמויה חושש כי מעשיו מהווים עבירה, ותוהה האם ניתן לתקן את הרושם העולה ממנה, הוא יטה להיוועץ ברואה החשבון שלו. מה שרבים אינם יודעים הוא שרואה החשבון כלל אינו מחויב בסודיות, וחמור מכך, בחקירת המשטרה עלול למצוא את עצמו רואה החשבון נאשם בעצמו, ומפני שלא עומדת לו הגנת הסודיות, וכמו כן גם לא זכות השתיקה, הוא עלול לחשוף בחקירתו את כל המידע בו שיתפתם אותו כמי שנושא במשרת אמון מולכם.

"על פי חוק על רואה החשבון למנוע ביצוע עבירה, ולסרב לשמש חותמת גומי להעלמות מסים" אומר עו"ד יסלוביץ'. לדבריו, היות ורואי חשבון תלויים בפרנסתם ברישיון ראיית החשבון שניתן להם, הם ודאי יתכחשו לעבירות שנעשו תחת אחריותם לכשיוצגו בפניהם על ידי החוקרים. "סביר להניח כי רואה החשבון יאמר בחקירתו כי הדברים לא נעשו בידיעתו" אומר עו"ד יסלוביץ'.

לדבריו, חרדתו של רואה חשבון בחקירת מס מובנת ומוצדקת. אם חס וחלילה ייקשר שמו לעבירות הוא עלול למצוא את עצמו נענש לא רק בקנסות ועונשי מאסר, אלא גם לאבד את מטה לחמו, ולכן רואי חשבון עלולים להימצא בעמדה בעייתית ובניגוד אינטרסים חריף מול הלקוח שלהם, כאשר כל עבירה אותה הכשירו כביכול, עלולה לשמש נגדם בחקירתם.

על כן, ממליץ עו"ד יסלוביץ' שלא לשתף את רואה החשבון בלבטים בצל החקירה, ולחבור במהירות לעורך דין המצוי בתחום המיסוי ונהנה מחיסיון עורך דין לקוח – איתו יוכל הלקוח להתייעץ ולהציף את דאגותיו בלי חשש.

שלב החקירה הגלויה

לאחר שהוחלט ברשות המיסים, כי המידע שנחשף מצדיק את פתיחתה של חקירה גלויה נגד החשוד, נערכים החוקרים למבצע מאורגן ומתוזמן, שמטרתו לבקר בו זמנית, בכל המקומות בהם נמצאות ראיות כביכול לביצוע העבירות.

לדברי עו"ד ניר יסלביץ', נוהגים על פי רוב חוקרי רשות המיסים להגיע ל"ביקור" בשעות הבוקר המוקדמות, וזאת לכל המקומות אשר בהם מנהל החשוד את עסקיו, או שבהם עשויים להימצא פנקסי החשבונות המעידים על פעילותו העסקית - בעת ובעונה אחת.

לא חייבים לאפשר גישה למחשב הביתי

גם לבית מגוריו של החשוד עלולים החוקרים להיכנס – אך זאת ניתן רק על פי צו של שופט הניתן בהתבסס על הראיות המפלילות שנתפסו בשלב החקירה הסמויה. צו השופט יכלול הוראות מה ניתן לקחת מבית החשוד, כך שלמשל, אם לא צוין במפורש בצו החיפוש כי לחוקרים מותר לקחת חומר מחשב והפקת פלט – אזי החשוד יכול לסרב לספק להם זאת.

מה האינטרס של חשוד להכשיל כך את רצונם של החוקרים? לדברי עו"ד יסלוביץ', עלול החשוד לסבור כי על המחשב קיימים חומרים פרטיים, שלו או של בני משפחתו, אשר עלולים להעמיד אותו או אחרים במבוכה, או להפליל את בני משפחתו בעבירות שבמקור הוא כלל איננו חשוד בהן – ועל כן, אם על צו החיפוש לא צוין שלחוקרים מותר לפשפש במחשבי הבית – לא חייבים לתת להם גישה שכזו.

כמו כן, מדגיש עו"ד יסלוביץ', החיפוש בבית החשוד חייב להתבצע בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים. אם אין בנמצא עדים שכאלה, החיפוש לא ייחשב חוקי. משמעות הדבר היא שכל הראיות שייתפסו במהלך אותו חיפוש עלולות  להיחשב כראיות פסולות, ולהפוך לבעלות משקל אפסי בהרשעתו של הנאשם.

"היזהרו משיחות אוף דה רקורד"

עו"ד יסלוביץ' מזכיר כי לכל עצור עומדת הזכות היסודית להיפגש עם עורך דין בטרם תחילת החקירה. על חוקרי רשות המיסים מוטלת החובה ליידע את העצור על קיומה של זכות זו. אך ייתכן והחקירה תתחיל בצורה שתיראה לא פורמאלית. לדברי עו"ד יסלוביץ', פעמים רבות החוקרים מאפשרים לנחקר להתקשר לעורך דין, כחלק מזכות ההיוועצות, אך מתחילים לדבר איתו כביכול "אוף דה רקורד", כלומר מחוץ לפרוטוקול. לדבריו, למען הסר ספק: אין שיחות אוף דה רקורד - כל השיחות מתועדות, מכל שיחה יכול החוקר להכין מזכר שייכנס לחומר הראיות. לפיכך, יש למסור גרסה מפורטת, רק לאחר קיום שיחה עם עורך דין.

חשוב להדגיש כי בבתי המשפט מייחסים משקל רב לגרסה הראשונית שהנחקר מוסר, מפני שגרסה זו נחשבת לכנה יותר, ופחות מחושבת או 'מכובסת'. לכן, מומלץ לכל נחקר להתייעץ עם עורך דין בטרם מסירת גרסה ראשונית לחוקר המס.

אך לעיתים החשוד עלול כלל לא לדעת שהוא עומד תחת חקירה, אלא לסבור שהוא עוזר לחוקרים בחקירה שהוא איננו מרכזה. במקרים כאלה הוא עלול לשכוח את זכויותיו. עו"ד יסלוביץ' ממליץ לכל מי שחוקרי המס מבקרים אותו, לשאול אותם במפגיע: "האם אני נחשב בגדר חשוד?" או: "האם אני נמצא בחקירה?" אם התשובה לכך היא חיובית – מומלץ לנחקר לבקש באותו רגע ליצור קשר עם עורך דין המצוי בתחום המיסוי ועבירות הצווארון הלבן. 

לדברי עו"ד יסלוביץ' העמידה על זכות ההיוועצות, יכולה למנוע בלא מעט מהמקרים את האפשרות של הגשת כתב האישום כנגד חשודים.

בתום החיפוש – עיכוב או מעצר

לרוב, עם תום החיפוש של חוקרי המס, יתלווה החשוד אל החוקרים להמשך החקירה, וזאת לאחר שאלה יודיעו לו על הפעלת סמכות העיכוב. יש לזכור כי סמכות העיכוב מוגבלת לשלוש שעות בלבד. עם סיום העיכוב, בסמכות החוקרים להודיע לחשוד על מעצרו, וזאת אם קיים חשש סביר ששחרורו או אי-מעצרו יביאו לשיבוש הליכי משפט, ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.

החקירה

ראשית, על כל נחקר להבין מה הם החשדות המיוחסים לו. לעיתים, במהלך חקירה, נוהגים החוקרים לדווח לחשוד כי שותפיו הפלילו אותו וכי עדיף לו לספר כעת את האמת. מעטים לא יודעים זאת, אך החוקרים לא מחויבים כלל להגיד את האמת לנחקרים, ולעיתים מזומנות הם משתמשים בתרגילי חקירה במטרה לחשוף את האמת. במקרה בו אחד השותפים הפליל כביכול את רעהו, הדבר עלול לגרום לפגיעה מוראלית קשה בנחקר, שסבור שרעהו מפליל אותו בדברים שלא היו מעולם. בנקודה זו ממליץ עו"ד יסלוביץ לא לקבל את דבריהם של החוקרים כהווייתם, גם אם יציגו בפניכם ראיות בכתב.

ידועים מקרים מהעבר בהם עשו חוקרי רשות המיסים שימוש במסמכים מזויפים (תצהיר מזויף, פרוטוקול מזויף, הודאה מפוברקת של שותף אחר בפרשה) על מנת שהחשוד יחשוב שמישהו מנסה להפליל אותו – ובכך לגרום לו "לפתוח את הפה" ולפצוח בחילופי האשמות עם יתר הנחקרים - שיובילו להרשעה של מי מהצדדים.

לדברי עו"ד יסלוביץ הוכח עשרות פעמים שמוטב לכל נחקר לדבוק בגרסתו, לכל אורך הדרך, חרף הסיפורים והדיווחים של החוקרים על התקדמות החקירה.

"שווה לזכור שעל האשמות שווא ניתן לערער, אך מהודאות בעבירות שכלל לא ביצעתם יהיה קשה עד בלתי אפשרי לחזור במהלך המשפט או בערעור" אומר עו"ד יסלוביץ'.

תשעה כללי ברזל להתנהלות בחקירה

עו"ד יסלוביץ' מספק תשעה כללי ברזל שיכולים לסייע לנחקרים להימנע מלהחליק לבורות והטעיות העלולים לעלות להם בהפללה עצמית ובקנסות כבדים כתוצאה מחקירה מכשילה:

1. אם אינך מבין מושג כלשהו בשאלת החוקר - הימנע מלהשיב. אל תענה מבלי לדעת על מה אתה משיב, שכן שפת המיסים איננה שפה רגילה, ושאלה תמימה יחסית עלולה לטמון בחובה מלכודת גדולה.

2. חקירות מס נשענות על פרטים ומסמכים רבים שייתכן ונאספו על פני זמן רב וממושך. אם נשאלתם שאלה ואתם לא זוכרים את האינפורמציה הספציפית לגביה, פשוט ענו שאינכם זוכרים. עדיף לומר שאינכם זוכרים מאשר להיתפס בשקר גס שיעמוד כנגדכם בהמשך.

3. מומלץ לענות תשובה עניינית ותמציתית ולא להרבות בפרטים לא רלבנטיים לגוף השאלה - בבחינת כל המוסיף גורע.

4. לפני תחילת החקירה מומלץ לשנן, עם מי סגרתם עסקאות ואת מי העסקתם בזמן ביצוע העסקאות. עובדים שינסו לטפול עליכם אשמות שווא עלולים שלא לדייק בתאריכים – ואתם יכולים לצאת בשל כך צחים כשלג מהחקירה.

5. החדר שבו נערכת החקירה מוקלט ומצולם לכל אורך החקירה ולאחריה. גם כשאתם נשארים בו לבד. על כן חשוב שלא לנסות ולהפליל את עצמכם בפעולות גחמניות. (זכורה לטוב הסצנה המצולמת בה ניסה עופר נמרודי לבלוע חומרי חקירה אל מול המצלמה – ולמעשה הפליל את עצמו).

6. החוקר חייב לנהל רישום מדויק של הדברים שנאמרים במהלך החקירה. שימו לב לאופן ניהול הרישום, כי בסופו של דבר תתבקשו לחתום על הדברים שנאמרו ותועדו. מומלץ לקרוא בסיום החקירה את כל השאלות והתשובות שניתנו על ידכם. באם יש לכם תיקונים אל תהססו לעמוד על כך, שכל התיקונים יבוצעו בגוף המסמך, תוך דאגה לכך שלא תישארנה שורות ריקות במסמך. רק אז תחתמו עליו.

7. בתום החקירה הימנעו מליצור קשר עם אנשים ששמם עלה בחקירה. שכן, התקשרות שכזו עלולה להיתפס כניסיון לשיבוש הליכים.

8. זכרו כי עומדת לכם הזכות להגיש בקשה להמרת כתב אישום בכופר כסף וזאת בעבירות מס מהותיות שיש בהן יסוד או כוונה, או מודעות זדונית להתחמק מתשלום מסים.

9. עם סיום החקירה, מומלץ לכל נחקר לערוך לעצמו רישום פרטני ומדויק של מהלכה. מומלץ שכל נחקר ירשום לעצמו את השאלות שנשאל, כמו גם את התשובות שניתנו על ידו. כך יוכל להיפגש עם עורך דינו, בסיום החקירה ולדון עימו בכיוונים העולים ממנה, בהשלכותיה הצפויות, ולהכין את מערך הטיעונים והראיות שיש להציג בפני החוקרים בהמשך החקירה על מנת שיבינו כי לא הייתה כל העלמת מס, או שלפחות ההעלמה אינה כה גדולה כפי שהחוקרים מנסים לצייר.

עו"ד ניר יסלוביץ' עוסק רבות בדין הפלילי, ובייצוג נאשמים בפני בתי משפט בישראל