בנק ישראל מפחית את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.25%

בחודשים האחרונים התמתנה האינפלציה, ושיעורה בתקופה הנסקרת נמוך ממרכז תחום היעד. 

מנתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני לשנת 2026 עולה כי התוצר היה גבוה ב-6.2% ביחס לרביע הרביעי של 2025. הנתונים משקפים, בחלקם, התאוששות של המשק מהפגיעה בפעילות במהלך הרביע הראשון על רקע מבצע "שאגת הארי". עם זאת, בניכוי ייצור בחו"ל של חברות ישראליות התוצר ברביע השני של 2026 היה גבוה ב-3.8 אחוזים ביחס לרביע האחרון של 2025 (במונחים שנתיים).

אי־הוודאות עודנה גבוהה על רקע המתיחות הגיאופוליטית, יחד עם זאת, בתקופה הנסקרת פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לשהות ברמות הדומות לאלו ששררו טרם השבעה באוקטובר ושער החליפין של השקל נותר ללא שינוי משמעותי.

שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, השכר במגזר העסקי ללא הייטק עלה ב-5.4% בחודשים מרץ-מאי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בנתוני הקצה חלה עלייה קלה בשיעורי ההשתתפות והאבטלה הרחבה. 

בשוק הדיור, מלאי הדירות שנותרו למכירה יציב ומוסיף לשהות ברמה גבוהה, כאשר בחודשים מאי ויוני חלה עליה מתונה בהיקף העסקאות, בעיקר בדירות חדשות.

מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.

בחודשים האחרונים התמתנה האינפלציה, ושיעורה בתקופה הנסקרת נמוך ממרכז תחום היעד. התוצר צמח בקצב מהיר במחצית הראשונה של השנה, אך בניכוי ייצור בחו"ל מסתמנת פעילות מתונה יותר. אי־הוודאות עודנה גבוהה על רקע המתיחות הגיאופוליטית, יחד עם זאת, בתקופה הנסקרת פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לשהות ברמות הדומות לאלו ששררו טרם השבעה באוקטובר ושער החליפין של השקל נותר ללא שינוי משמעותי. 

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש יוני ועלה ב-0.3% בחודש יולי. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עמדה בחודש יולי על 1.5%, מתחת למרכז היעד )איור 1). האינפלציה השנתית בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה ביולי על 1.5% (איור 2). קצב העלייה השנתי של הרכיבים הבלתי סחירים התמתן ועמד על 2.5% ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-2.8% בחודש יוני. קצב אינפלציית הסחירים ירד ועמד על 0.3%– ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-0.1%– בחודש הקודם. (איור 3). עפ"י הערכות החזאים האינפלציה צפויה לשהות בחודשים הקרובים בקרבת מרכז טווח היעד (איור 5). הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה ממרבית המקורות שוהות בסביבת מרכז היעד (איור 6). הציפיות לשנה השנייה ואילך נמצאות בקרבת מרכז היעד (איור 7).

מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל יוסף בשיעור של 0.6% מול הדולר ופוחת בשיעור של 1% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים פוחת השקל ב-0.1%.

להערכת הוועדה, קיימים מספר גורמים שיכולים להשפיע בכיוונים מנוגדים על התפתחות האינפלציה. סביבת האינפלציה תושפע במידה רבה מההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, מפרמיית הסיכון ושע"ח, מהתפתחות הביקושים לצד מגבלות ההיצע, וכן מההתפתחויות הפיסקליות.

מנתוני החשבונאות הלאומית של הלמ"ס לרביע השני לשנת 2026 עולה כי התוצר צמח בשיעור גבוה של 15.4% במונחים שנתיים בהשוואה לרביע הראשון של השנה, והיה גבוה ב-6.2% ביחס לרביע הרביעי של 2025 (איור 10). התוצר העסקי היה גבוה ביחס לרביע הרביעי של 2025 ב-7.4%. לאור נתוני הצמיחה הגבוהים ברביע השני, ועל רקע עדכון של הלמ"ס לנתוני התוצר לשנים הקודמות, הפער ממגמת הצמיחה ארוכת הטווח של התוצר התכווץ משמעותית ועמד על כ-0.8% (איור 11). צמיחת התוצר ברביע השני הושפעה מגידול מהיר בכל רכיביו (לוח 1) . נתוני הצמיחה ברביע השני משקפים, בחלקם, התאוששות של המשק מהפגיעה בפעילות במהלך הרביע הראשון על רקע מבצע "שאגת הארי". עם זאת, בניכוי פעילות חברות ישראליות בחו"ל הצמיחה במחצית הראשונה של השנה הייתה מתונה יותר – התוצר ברביע השני של 2026 היה גבוה ב-3.8 אחוזים ביחס לרביע האחרון של 2025 (במונחים שנתיים). 

האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מראים כי ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים תנודתיות ומצויות מעט מתחת לקו המגמה ארוך הטווח (איור 13). המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש יולי מצביע על המשך שיפור כחלק מההתאוששות לאחר הפגיעה בפעילות במהלך מבצע "שאגת הארי". אולם מאזני הנטו במרבית הענפים עדיין נמוכים מכפי שהיו בחודשים שקדמו למרץ 2026 (איור 12). גיוסי ההון במגזר ההייטק ברביע השלישי של השנה עומדים על כ-3 מיליארדי דולרים, רמה נמוכה מהרביעים הראשון והשני של השנה (איור 14). נתוני סחר החוץ לחודש יולי מצביעים על התמתנות ביצוא הסחורות לאחר עלייה חדה בחודשים מאי ויוני , בחודש יוני חלה עלייה חדה ביצוא השירותים (איור 20).

הגירעון המצטבר של הממשלה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודשים יוני ויולי על 3.4 אחוזי תוצר, מתחת ליעד הגירעון של הממשלה לשנת 2026. זאת, בשל התקציב ההמשכי ברביע הראשון של השנה, שהוביל לרמה נמוכה של הוצאות אזרחיות של הממשלה, שיתכן ויעלו בהמשך השנה. כמו כן, תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש יולי (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) ממשיכים להימצא מעל קו המגמה ארוכת הטווח (איור 15). קיימת אי ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון לשנת 2026 ולשנים הבאות, היקף ועיתוי צעדי ההתאמה שהממשלה תבצע כדי לממנה, והשפעתה על העלייה בגרעונות הצפויים.

שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, ובנתוני הקצה חלה עלייה קלה בשיעורי ההשתתפות והאבטלה הרחבה. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי 64-25 עמדו ביולי על 78.9% ו-81.3% בהתאמה (איור16א). שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים נותר יציב בחודשים יוני ויולי ועמד על 0.5%. שיעור האבטלה הרחבה בגילי עבודה העיקריים (64-25) עמד על 3.2% בחודש יולי, רמה הדומה לרמה ששררה ערב מבצע "שאגת הארי" (איור 16ב). שיעור המשרות הפנויות עלה מעט ועמד בחודש יולי על 4.5% (איור17א). קצב עליית השכר הנומינלי במשק בחודשים אפריל-יוני עמד על 6.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. העלייה בשכר משקפת בין היתר עליות בשכר המינימום ובשכר במגזר הציבורי. קצב עליית השכר במגזר העסקי ללא הייטק עלה בחודשים מרץ-מאי ועמד על 5.4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (איור 18). יחד עם זאת, הנתונים עדיין מושפעים משינויים בהרכב העובדים בהשפעת מבצע "שאגת הארי".

בשוק הדיור, מלאי הדירות שנותרו למכירה יציב ומוסיף לשהות ברמה גבוהה, כאשר בחודשים מאי ויוני חלה עליה מתונה בהיקף העסקאות, בעיקר בדירות חדשות. בחודשים מאי–יוני עלו מחירי הדירות ב-0.1%, ובשנה האחרונה ירדו מחירי הדירות ב-1.5% (איור 8). בחודש יולי הועמדו משכנתאות בסך של כ-10 מיליארדי ש"ח (בניכוי עונתיות) (איור 9). קצב העלייה השנתי בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד ועמד על 3.9% ביולי. קצב עליית המחירים בחוזים המתחדשים התייצב ועמד על 2.6%. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר ירד ועמד במדד יולי על 4.7%, בהשוואה ל-6.6% ביוני.

במהלך התקופה הנסקרת, מדדי המניות המקומיים נסחרו במגמה מעורבת (איור 27). כמו כן, נרשמה עליית תשואות באגרות החוב הממשלתיות, זאת בדומה למגמה העולמית (איור 24). פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS נותרה ללא שינוי משמעותי בתקופה הנסקרת, ושוהה ברמה הקרובה לרמתה טרם השבעה באוקטובר (איור 28א-ב). המרווח בין תשואות האג"ח הממשלתיות הנקובות בדולרים והאג"ח הממשלתיות של ארה"ב ירד. בתקופה הנסקרת המשיך האשראי העסקי לצמוח בקצב גבוה, בהובלת האשראי הבנקאי, כאשר חלק ניכר מהגידול מיוחס למימון פעילויות בשוק ההון. האשראי הצרכני למשקי הבית מכלל המקורות המשיך לצמוח בקצב מתון. שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. 

המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון הובילה לעלייה חדה במחירי האנרגיה ולשיבושים בשרשראות האספקה הגלובליות. בתקופה הנסקרת, מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בכ-25% והוא נסחר סביב ה-90$ לחבית, בנוסף, מחירי הגז הטבעי באירופה עלו לרמות שיא מאז פרוץ "שאגת הארי" (איור 30). מדד מנהלי הרכש הגלובלי עלה בחודשים יוני ויולי, ושוהה ברמה המצביעה על המשך התרחבות בתוצר העולמי (איור 32). התקופה הנסקרת התאפיינה בעלייה חדה בתשואות האג"ח הממשלתיות בעולם, כשהתשואות הארוכות שוהות ברמות גבוהות. בארה"ב התוצר צמח ברביע השני בקצב שנתי של 1.5% ובגוש האירו עמדה הצמיחה על 1.8% ברביע השני בקצב שנתי. האינפלציה השנתית בארה"ב לחודש יולי ירדה קלות ומדד המחירים לצרכן (CPI) עמד על 3.4% ומדד הליבה (Core CPI) על 2.5%. בגוש האירו, האינפלציה השנתית שבה לעלות ועמדה בחודש יולי על 2.9%, כשמדד הליבה עלה לרמה של 2.5% (איור 33א-ב).

בתקופה הנסקרת, הבנקים המרכזיים העיקריים במדינות המפותחות הותירו את הריבית ללא שינוי (איור 34). בארה"ב תוואי הריבית עלה לאחר נאום יו"ר הפד, ובגוש האירו תוואי הריבית עלה בחדות בתקופה הנסקרת (איור 35א-ב).

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-15.09.2026. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום רביעי, ה-21.10.2026.

למצגת הנתונים, לחץ כאן