מניות השבבים הקשורות לתחום הבינה המלאכותית (AI) ספגו ירידות ביום שני, לאחר שמספר חברות AI מובילות בארה"ב הביעו תמיכה פומבית במאמצים להאטת קצב הפיתוח של המודלים המתקדמים ביותר. עם זאת, מנגנוני הגנה והגבלות חזקים יותר אינם חייבים לקטוע את הראלי במגזר ה-AI. אנו ממשיכים להעדיף חשיפה מגוונת לכל אורך שרשרת הערך של ה-AI.

מארק האפלה, מנהל ההשקעות הראשי (CIO) של UBS Global Wealth Management, מציין:

"להערכתנו, השאלה המרכזית עבור המשקיעים אינה האם פיתוח מודלי הקצה של ה-AI מאיט, אלא האם הביקוש ל-AI והיכולת לייצר ממנה הכנסות ימשיכו לגדול. אנו סבורים כי התשובה עדיין חיובית. אנו ממשיכים להעדיף גישה מגוונת לרוחב שרשרת הערך של ה-AI, המשלבת את המרוויחות מתחום התשתיות (כולל מוליכים למחצה, תקשורת נתונים, אנרגיה וענן) יחד עם הפלטפורמות הגדולות וחברות התוכנה בעלות המיצוב המיטבי למימוש מונטיזציה מאימוץ הטכנולוגיה. משקיעים בעלי חשיפה מרוכזת מדי לתחומים ספציפיים ב-AI יכולים לשקול איזון מחדש של התיק לטובת תמהיל רחב יותר זה. הגברת מנגנוני הבטיחות ב-AI אמנם עשויה לעצב מחדש את מפת התחרות, אבל ההצעות שעלו עד כה אינן מעידות על כך שמחזור השקעות ההון (capex) בתחום ה-AI הגיע לסיומו".

לסקירת השווקים של UBS Global Wealth Management

עוד מתוך הדו״ח של UBS

מכפילי השבבים התכווצו, השקעות ה-AI צפויות להגיע ל-1.2 טריליון דולר, והרגולציה עשויה לחזק את ענקיות הטכנולוגיה. לצד אלה, UBS מתייחס לתשואות האג"ח הגבוהות ולעלייה החדה במחירי הנפט. שבע נקודות מתוך הסקירה מ-15 בספטמבר 2026.

מניות השבבים אחרי הירידות: מכפיל הרווח ירד מ-33 ל-21

הירידות במניות השבבים שינו את התמחור בענף. לפי UBS, קרן הסל SOXX נסחרת במכפיל רווח חזוי של כ-21, לעומת כ-33 ביוני וממוצע של כ-24 בתקופה שמאז השקת ChatGPT.

במקביל, תחזיות הקונצנזוס שמציג הבנק מצביעות על צמיחה ברווח למניה בענף המוליכים למחצה של 103% ב-2026 ושל 46% ב-2027. השילוב בין התכווצות המכפילים לבין תחזיות הצמיחה מעלה את השאלה האם הירידות יצרו הזדמנות, או שהשוק מבטא חשש שהרווחים לא יעמדו בציפיות.

מכפיל רווח חזוי תלוי גם בתחזיות הרווח, ולכן ירידה במכפיל אינה שקולה לירידה באותו שיעור במחירי המניות. ככל שתחזיות הרווח יתממשו, התמחור הנוכחי עשוי להיראות נוח יותר. אכזבה בתוצאות עלולה לשנות את התמונה.

UBS דבק בתחזית: השקעות ה-AI יגיעו ל-1.2 טריליון דולר ב-2027

למרות הדיון בהאטת קצב הפיתוח של מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים, UBS משאיר את תחזית השקעות ההון בענף לשנת 2027 על 1.2 טריליון דולר. זאת, לעומת אומדן של 900 מיליארד דולר ב-2026, עלייה של כ-33%.

מדובר בתוספת חזויה של כ-300 מיליארד דולר בשנה אחת. היקף כזה עשוי להמשיך לתמוך בביקוש לשבבים, ציוד תקשורת, תשתיות חשמל ושירותי ענן.

אומנם מדובר בתחזית ולא בהזמנות מובטחות, אך המסר של הבנק ברור: ההצעות להגברת הבטיחות והפיקוח שעלו עד כה אינן מבססות מסקנה שמחזור ההשקעות בתחום הגיע לסיומו.

כשני שלישים מהביקוש למחשוב AI מגיעים מהפעלת המודלים

אחד הנתונים המעניינים בסקירה נוגע למקור הביקוש לכוח המחשוב. לפי האומדן המובא בדו"ח, כשני שלישים מהביקוש למחשוב AI נובעים מהפעלת המודלים לצורך מתן תשובות וביצוע משימות, תהליך המכונה Inference.

הנתון מסביר מדוע האטה בפיתוח הדור הבא של המודלים עשויה להתקיים לצד המשך התרחבות בביקוש למחשוב. שירותים שכבר פועלים צורכים משאבים בכל שימוש, והרחבת השימוש בהם יכולה להגדיל את הביקוש גם ללא פריצת דרך נוספת ביכולות המודלים.

להערכת UBS, מגבלה מרכזית על אימוץ הטכנולוגיה היא הקושי המעשי לשלב אותה בפעילות הארגונית. מכאן שהיכולת להטמיע שירותים ולהפיק מהם הכנסות נותרת גורם מרכזי בהמשך הצמיחה.

רגולציית ה-AI עשויה לחזק דווקא את ענקיות הטכנולוגיה

הגברת הפיקוח על בינה מלאכותית עשויה לשנות את מפת התחרות. UBS מעריך שדרישות מחמירות לבדיקות ולהערכה של מודלים עשויות להעניק יתרון לחברות גדולות, בעלות מקורות מימון נרחבים.

מנגד, הדרישות עלולות להגביה את חסמי הכניסה לסטארטאפים ולהקשות על מתחרים מחו"ל שאינם יכולים לקבל פיקוח חיצוני.

מבחינה עסקית, המשמעות האפשרית היא שכללי בטיחות אחידים יחזקו את מעמד החברות שכבר מובילות את השוק. היכולת לממן את העמידה בדרישות עשויה להפוך ליתרון תחרותי נוסף, לצד הגישה להון, לכוח אדם ולתשתיות מחשוב.

מאחורי הירידות במניות: השימוש ב-AI ממשיך להתרחב

לצד התנודתיות במניות, הסקירה מציגה אינדיקציה להמשך הגידול בשימוש בטכנולוגיה. לפי UBS, נפח הטוקנים בפלטפורמת OpenRouter עלה בכ-176% מאז סוף יוני.

טוקנים הם יחידות המידע שהמודלים מעבדים ומייצרים, ונפח הפעילות בהם מאפשר לעקוב אחר היקף השימוש בפלטפורמה. הגידול מצביע על התרחבות הפעילות בה בתקופה שבה המשקיעים חוששים מהאטה בענף.

עם זאת, מדובר בפלטפורמה אחת, ולא במדד המקיף את כלל שוק הבינה המלאכותית. עלייה בנפח השימוש גם אינה מבטיחה גידול מקביל בהכנסות וברווחים, שתלויים בין היתר בתמחור השירותים ובעלויות הפעלתם.

תשואת האג"ח האמריקאית חצתה 5%: UBS עדיין רואה מקום לאג"ח איכותיות

לפי הסקירה, תשואת אג"ח האוצר האמריקאית לעשר שנים הגיעה במהלך המסחר ביום שני, 14 בספטמבר, ל-5.01%, וחצתה את רף 5% לראשונה מאז 2023. במסחר המוקדם באסיה ביום שלישי היא עמדה על 4.99%.

למרות הלחץ בשוק האג"ח, UBS ממשיך לראות הצדקה להחזקת אג"ח איכותיות בתיק. התשואות ההתחלתיות הגבוהות מספקות הכנסה שוטפת ועשויות לרכך חלק מהשפעת התנודתיות. הבנק מעריך גם שחלק מהציפיות להעלאות ריבית כבר מגולם בתשואות, לאחר שהשווקים החלו לתמחר אותן מאמצע מאי.

עבור המשקיע, התשואה הגבוהה מגיעה לצד סיכון להמשך ירידות במחיר אם התשואות יעלו. קיימת גם הבחנה בין החזקת אג"ח בודדת עד לפדיון, בכפוף לעמידת המנפיק בתשלומים, לבין השקעה בקרן אג"ח שאין לה מועד פדיון קבוע למשקיע ושווי יחידותיה משתנה.

הנפט התייקר בכ-20% בחודש: מוקד לחץ נוסף על השווקים

בטבלת השווקים שבסקירה, המתייחסת ל-14 בספטמבר, מופיע נפט ברנט במחיר של כ-106 דולר לחבית, לאחר עלייה של כ-20% בחודש וכ-74.6% מתחילת השנה.

התייקרות כזו עשויה להשפיע על עלויות ההובלה והייצור, על הוצאות משקי הבית ועל קצב התמתנות האינפלציה. היא גם עלולה להקשות על הבנקים המרכזיים להקל במדיניות הריבית.

ההשפעה על החברות אינה אחידה: מפיקות נפט עשויות ליהנות ממחירים גבוהים יותר, בעוד שחברות תעופה, הובלה ותעשייה עלולות להתמודד עם לחץ על העלויות. היכולת לגלגל את ההתייקרות ללקוחות, לצד מדיניות הגידור של כל חברה, תשפיע על הפגיעה האפשרית ברווחיות.