אם המלחמה תתרחב באירופה: הדולר עשוי לרכך את ההפסד, הביטחוניות עשויות ליהנות

עימות במדינות הבלטיות עלול להכביד על המניות באירופה ובארה״ב ולחזק את הדולר מול השקל. למשקיע הישראלי, חשיפה למט״ח עשויה לספק הגנה חלקית - ובמקביל, ההתחמשות האירופית עשויה להגדיל את הזדמנויות המכירה של התעשייה הביטחונית הישראלית.

התרחבות מלחמת רוסיה-אוקראינה למדינות הבלטיות תהיה אירוע שונה מהותית מהמשך הלחימה באוקראינה. מתקפה על מדינה החברה בנאט״ו עלולה להוביל לעימות ישיר בין רוסיה לברית ולהעמיד למבחן את מנגנון ההגנה הקולקטיבית שלה. עוצמת התגובה בשווקים תהיה תלויה בהיקף המתקפה, בתגובת בעלות הברית וביכולת לבלום את ההסלמה. מדובר בניתוח תרחיש, לא בקביעה שהתרחבות כזאת עומדת להתרחש. 

אירופה חשופה יותר, אבל גם וול סטריט אינה חסינה

בתרחיש של לחימה משמעותית ומפתיעה, ההערכה היא ללחץ על שוקי המניות בשני צדי האוקיינוס, כאשר אירופה חשופה לפגיעה ישירה יותר. חשש לשיבושי אנרגיה, דחיית השקעות והאטה בצריכה עלול להכביד על רווחי החברות במדד STOXX Europe 600, ובמקביל ללחוץ על האירו מול הדולר. ניסיון 2022 ממחיש את המנגנון: ה־ECB תיאר כיצד מחירי האנרגיה וההרעה בתחזית הכלכלית האירופית תרמו להיחלשות האירו. אין בכך הבטחה לחזרה על אותה תגובה. 

גם המניות האמריקאיות עלולות לרדת בעקבות עלייה בסיכון והיחלשות הביקושים בעולם. התחזקות הדולר אינה מחייבת עלייה בוול סטריט: משקיעים שמקטינים סיכון יכולים להעדיף מזומן דולרי במקום מניות.

דולר־שקל: הירידות בארה״ב עשויות לתמוך בדולר

למשקיע הישראלי יש כאן מנגנון נוסף וחשוב. ירידות במניות בחו״ל עשויות להגביר רכישות דולרים של גופים מוסדיים, בין היתר במסגרת התאמת גידורי המט״ח. בנק ישראל תיעד זאת בדוח לשנת 2022: רכישות מט״ח של מוסדיים בעקבות ירידות במניות בחו״ל תמכו בפיחות השקל. 

ההיגיון פשוט: כאשר שווי ההשקעות הדולריות יורד, מוסדי ששומר על שיעור גידור קבוע עשוי להזדקק לצמצום עסקאות מכירת הדולר שביצע קודם לכן. ההתאמה יכולה להתבטא ברכישת דולרים, ולהוסיף לחץ לעליית שער הדולר־שקל.

לכן, בתרחיש של זעזוע אירופי שמלווה בירידות בוול סטריט, התחזקות הדולר מול השקל היא אפשרות סבירה. עם זאת, זה אינו חוק טבע: פערי ריבית, תנועות הון וההתפתחויות בישראל יכולים לחזק את התנועה או לקזז אותה. בנק ישראל הצביע גם על גורמים אלה בהסבריו להתנהגות השקל. 

ההפסד בדולרים אינו בהכרח ההפסד בשקלים

משקיע שמחזיק מניות אמריקאיות ללא גידור מטבע עשוי לקבל פיצוי חלקי מעליית הדולר.

להמחשה בלבד: אם המניות יורדות ב־10% והדולר עולה ב־5% מול השקל, ההפסד במונחים שקליים יהיה 5.5%, לפני עמלות ומסים. השקעה ששווייה היה 100 אלף שקל תרד לכ־94.5 אלף שקל, ולא ל־90 אלף שקל.

בחשיפה שמגודרת באופן מלא לשקל, הפיצוי הזה אמור להיות מנוטרל ברובו. לכן חשוב להבחין בין תשואת המדד לבין החשיפה המטבעית בפועל. עצם רכישת הקרן בשקלים אינה אומרת שההשקעה מנוטרלת מט״ח.

גם באירופה אין להסיק שהיחלשות האירו מול הדולר פירושה בהכרח היחלשות מול השקל: התוצאה למשקיע הישראלי תלויה גם בתנועת השקל.

התעשייה הביטחונית: הזדמנות להגדלת המכירות לאירופה

לצד הסיכון לשווקים, התרחבות העימות עשויה להאיץ רכש אירופי של מערכות הגנה אווירית, יירוט רחפנים, מכ״מים, לוחמה אלקטרונית ותחמושת - ולפתוח הזדמנויות נוספות לספקים ישראליים. כבר ב־2024 היו מדינות אירופה יעד ל־54% מהיקף חוזי היצוא הביטחוני הישראלי, מתוך חוזים חדשים בהיקף כולל של כ־14.8 מיליארד דולר. 

דוגמה עדכנית לביקוש היא ההסכם שנחתם עם יוון ב־31 באוגוסט 2026, בהיקף של כ־3 מיליארד אירו, להקמת מערך הגנה אווירית רב־שכבתי המבוסס על מערכות של רפאל והתעשייה האווירית. העסקה ממחישה שקיים בסיס מסחרי משמעותי שעליו עשוי להיבנות ביקוש נוסף. 

עם זאת, הזדמנות למכירות אינה הבטחה לרווח במניה. מימוש הביקוש תלוי בכושר הייצור, בלוחות האספקה, בתחרות ובקבלת אישורי יצוא. למשקיע חשוב לבדוק גם כמה מהצמיחה העתידית כבר מגולם במחיר, ולא להסתפק בתווית ״חברה ביטחונית״. היצוא הביטחוני הישראלי כפוף לפיקוח ולרישוי של משרד הביטחון. 

המסקנה למשקיע הישראלי: התרחבות המלחמה עלולה לפגוע בתיק המניות, אך התחזקות הדולר עשויה לרכך את הפגיעה בחשיפה דולרית לא מגודרת. במקביל, התעשייה הביטחונית עשויה ליהנות מהזמנות נוספות - הזדמנות ענפית בתוך סביבה כלכלית מסוכנת יותר, ולא חסינות מפני ירידות.