אחרי תביעת המיליארדים הייצוגית על ריבית העו"ש בבנקים - יוזמה נגד נושאי משרה בבנקים

לאחר שבשבוע שעבר אושרה תביעה ייצוגית נגד לאומי, מזרחי-טפחות, דיסקונט והבינלאומי, מדווחים היום הבינלאומי ודיסקונט, כי בעל מניות פרטי מבקש מבית המשפט לחייב את הבנקים למסור מסמכים ותכתובות, כדי לבחון הגשת תביעה נגזרת בשם הבנק נגד נושאי משרה בבנקים. התובע טוען, כי אישור התביעה הייצוגית עלול להסב לבנקים עצמם נזק בהיקפים משמעותיים. לפי הערכות שפורסמו בעקבות החלטת בית המשפט, היקף הנזק הנטען בתביעה הייצוגית עשוי להגיע ליותר מ־15 מיליארד שקל. 

הבקשה הוגשה בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 22 בספטמבר 2026, שבה אושר לנהל תובענה ייצוגית נגד ארבעת הבנקים, בטענה כי הבנקים לא שילמו ללקוחות ריבית ראויה על יתרות הזכות בחשבונות העו"ש. התביעה הייצוגית עוסקת בתקופה שבה ריבית בנק ישראל עלתה בחדות, בעוד שחלק ניכר מהכספים שהציבור החזיק בחשבונות העו"ש לא נשאו ריבית, או נשאו ריבית נמוכה משמעותית. בית המשפט קבע, כי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה תוכרע לטובת חברי הקבוצה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, ובכך אפשר את המשך בירור ההליך כייצוגית. עם זאת, אישור תובענה ייצוגית אינו קובע בשלב זה שהבנקים חייבים כסף ללקוחות, והוא אינו קובע את גובה הנזק או את סכום הפיצוי. לפי הגדרת הקבוצה שפורסמה, מדובר בלקוחות של ארבעת הבנקים שהחזיקו יתרה של יותר מ־3,000 שקל לפחות ביום עסקים אחד, או יותר מ־1,000 שקל במשך שלושה ימי עסקים ומעלה, בתקופה שבין אפריל 2022 ל־20 במאי 2025.

יש לציין, כי הבנקים טענו בהליך המשפטי, כי אין חובה חוקית או חוזית לשלם ריבית על יתרות העו״ש וכי הלקוחות יכולים לבחור להעביר את כספם לפיקדונות. גם הפיקוח על הבנקים הציג עמדה המתנגדת ככלל להתערבות בתמחור המוצרים הבנקאיים, מחשש לפגיעה בתחרות ובפעילות המערכת הפיננסית. השופט קבע כי עמדה זו אינה שוללת בהכרח בירור של תביעת השבה בגין העבר.

שאלת האחריות של בכירים בבנקים

כאמור, ההתפתחות בתביעה הייצוגית עליה דיווחו הבנקים היום, היא שבעל מניות פרטי בבנק, מבקש לקבל מסמכים ותכתובות של הבנק, ההנהלה והדירקטוריון, וזאת כדי לבחון אם קיימת עילה להגשת תביעה נגזרת. בתביעה נגזרת, בעל מניות מבקש לפעול בשם החברה נגד נושאי משרה או גורמים אחרים, במקרה של תביעה שגורמת נזק לחברה. במקרה הנוכחי, הטענה היא שאם התביעה הייצוגית תתקבל בסופו של דבר, הבנק עלול לספוג נזק כספי, ולכן יש לבחון האם מי שקיבלו את ההחלטות הרלוונטיות בשם הבנק צריכים לשאת באחריות לנזק. אם ביה"מ יקבע כי הבנקים ישלמו סכומים משמעותיים ללקוחות, התובע מבקש לבדוק האם קיימת עילה לדרוש מבכירים בבנקים גם אחריות אישית.