המשך עליות במדדי המחירים בארה"ב, ונוספות בדרך ?

בהמשך ל-CPI של אוגוסט, שהציג כזכור עלייה משמעותית של 0.4%, מדד המחירים של ה-PCE מציג עלייה של 0.3% באוגוסט, בהתאם לקונצנזוס הציפיות. התמונה כמובן חיובית יותר באינפלציית הליבה, כשמוציאים את השפעת האנרגיה בעיקר. אבל גם כאן, אנחנו נותרים על אינפלציה שנתית של 3.0%. הנתונים האלה חיוביים במקצת לעומת הציפיות. ועדיין, זה מותיר את הערכות השוק להסתברות של כ-50% להעלאת ריבית על ידי הפד, בהחלטה הקרובה, בעוד חודש. ולריבית אפקטיבית של כ-4.8%, בעוד שנה. עוד בהמשך, ראוי בנקודה הזו להזכיר שבתחילת ספט' ראינו עלייה נוספת של מחירי הנפט, גם בארה"ב. ולאחר מכן כמובן עליית מחירי דלקים בתחנה, בדגש על הסולר. וכנראה שבחודש הבא נראה אינפלציית PCE של 4.0% או יותר. ומאידך, הדיווחים על התגברות מעבר הדלקים במיצרי הורמוז הביאו כבר לאחרונה לירידה משמעותית במחירי הנפט בארה"ב. ונצפה להשפעה ממתנת בהמשך.

במקביל ההוצאה הפרטית גדלה בכ-0.9% מהותיים במהלך החודש, אל מול גידול של כ-0.2% בלבד בהכנסה הפרטית. ומנגד, היה החודש עדכון משמעותי כלפי מעלה בהיסטוריית החיסכון הפרטי, כך שזו מצביעה על רמה של 4.1% - לא מצב קיצון. אבל גם לא רחוק משם. כמו במחירים, גם כאן, בחודש הבא נצפה לראות את מחירי הדלקים מביאים לעלייה בצריכה הפרטית, אלא שהפעם זה ינבע מסעיפי הדלקים, שהם יותר בסיסיים כמובן בעוגת הצריכה האמריקאית.

בעוד שהיצע האשראי ממשיך להצטמצם, על רקע הירידה האמורה בחיסכון הפרטי, הביקוש לאשראי דווקא ממשיך לגדול. ההערכות הן ל-Capex תלוי AI למינהו בארה"ב, בסביבות ה-800 מיליארד ד' ב-2026 – פחות או יותר כפול מ-2024, ובאופן כללי סדר גודל של כ-2.5% מהתוצר האמריקאי. הציפיות האינפלציוניות, נוסיף, נמוכות במעט מ-2024. מה שדוחף את התשואה הריאלית לדוג' בסביבות האג"ח לשנתיים מעלה, לרמה של כ-3.3%. לא שיא של כל הזמנים. אבל כמו ההכנסה הפנויה המצמצמת גם זה יקשה על הצרכן האמריקאי, ובאופן כללי, זה משהו שמזכיר רמות טרום-משבר, היסטוריות.