התיקון שיאפשר להכניס כספים שמקורם בקריפטו נכנס לתוקף

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום את הנוסח הסופי של התיקון להוראת ניהול בנקאי תקין 411, העוסק בקבלת כספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים. הנוסח הסופי מגיע בהמשך לטיוטה שפורסמה להערות הציבור ביולי האחרון, ולאחר תהליך שכלל שולחנות עגולים ושיח רציף בין המערכת הבנקאית, הפיקוח על הבנקים ותעשיית הקריפטו הישראלית, שהוביל פורום חברות הקריפטו. התיקון ייכנס לתוקף ב-1 במאי 2027, ובנק ישראל יבחן אותו בדיעבד בתום חמש שנים.

בלב התיקון עומד עיקרון אחד: תאגיד בנקאי לא יסרב לתת שירותי תשלום רק משום שמקור הכספים קשור במטבעות וירטואליים. במקום מדיניות סירוב גורפת, הבנקים יידרשו לבחון כל עסקה לגופה, בגישה מבוססת סיכון, בהתאם לזהות נותן השירות, מאפייני המטבע, מאפייני הלקוח והיקף העסקה ומורכבותה.

"היום בנק ישראל מכניס לתוקף את אחד השינויים החשובים ביותר בתחום הקריפטו והביטקוין בישראל- נב"ת 411. זה תיקון שיאפשר להכניס כספים שמקורם בקריפטו לבנקים בצורה בטוחה ומהירה, תוך עמידה בסטנדרטים של איסור הלבנת הון ומניעת מימון טרור. השינוי הזה יפתח את הדלת לתעשיית הקריפטו, שיכולה להביא לישראל עוד 70 אלף עובדים ו-120 מיליארד ש"ח לתמ"ג", אמר ניר הירשמן רוב, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו. "את ההישג הזה סימנו בפורום חברות הקריפטו כבר לפני ארבע שנים, ועבדנו עליו במרץ ובעקביות. בזכות העבודה העקבית ובזכות אנשי ונשות המקצוע בפיקוח על הבנקים, הצלחנו להביא את השינוי שכל כך חיכינו לו."

הירשמן הוסיף, "ברגע שיש צורך אמיתי ונכונות, גם מצד הרגולטור וגם מצד התעשייה שדחפה וגיבתה, אפשר לעשות הכול. הצעד הבא שלנו הוא רפורמת קריפטו לישראל, שחייבת, כמו בארה"ב, לעבור כבר במאה הימים הראשונים של הממשלה הבאה. וכמו שהצלחנו כאן, בעזרת מקבלי ההחלטות וגורמי המקצוע, נצליח גם שם- לטובת התעשייה ולטובת מדינת ישראל."

על פי נתוני פורום הקריפטו, כ-95% ממחזור הקריפטו בישראל לא עובר דרך הבנקים. כמו כן, על פי סקר BDO, כ-80% מהחברות בתחום חוו הפסדים ישירים מהתנהלות הבנקים, שהציבה את פעילותן בישראל בסימן שאלה. זאת בשעה שמיליון וחצי ישראלים כבר מחזיקים קריפטו, וישראלים משכו בשנת 2025 לבדה שני מיליארד ש"ח מחשבונותיהם כדי לרכוש מטבעות דיגיטליים.

יובל רואש, מנכ״ל Bits of Gold, הפלטפורמה המפוקחת למסחר בקריפטו ולהנפקת הסטייבלקוין השקלי BILS: ״אנחנו מברכים על ההוראות החדשות של הפיקוח על הבנקים, שמסמנות צעד משמעותי בשילוב הקריפטו במערכת הפיננסית בישראל. מאז 2013 אנחנו נאבקים להסדרת התחום ולהסרת החסמים הבנקאיים, החל מקבלת הרישיון הראשון בתחום ועד למאבקים משפטיים מול בנקים, שבעבר אף דרשו מאיתנו להפסיק את פעילותינו רק משום שאנחנו עוסקים בביטקוין. משמח לראות שהמאמץ המשותף עם פורום הקריפטו ובנק ישראל נושא פרי.

רואש הוסיף, "במשך שנים, ישראלים שפעלו כחוק ושילמו מסים התקשו להעביר כספים מפלטפורמות קריפטו מפוקחות לחשבונות הבנק. ההוראות החדשות משנות את כללי המשחק: איסור על סירוב גורף, ביטול בדיקות אוטומטיות מעל 100 אלף שקל, צמצום בירוקרטיה, התייחסות גם למטבעות יציבים והכרה ברישיון ישראלי כגורם מפחית סיכון. הדרך לאמון עוברת דרך פיקוח. כעת המבחן יהיה ביישום ההוראות בפועל על ידי הבנקים. המסר ברור: קריפטו מפוקח הוא כבר לא עולם מקביל למערכת הפיננסית, אלא חלק בלתי נפרד ממנה.״

עיקרי השינויים בנוסח הסופי של תיקון 411

אין עוד "לא" גורף: ההוראה קובעת במפורש שבנק לא יסרב לתת שירותי תשלום רק משום שמקור הכספים בקריפטו, ומחייבת בחינה פרטנית של כל עסקה בגישה מבוססת סיכון.

ביטול סף 100 אלף השקלים: בוטלה החובה לברר את מקור הכספים ואת נתיב המטבע בכל פעילות שעולה על 100 אלף ש"ח בשנה. מעתה, הבדיקות ועומקן ייקבעו לפי רמת הסיכון בפועל, ולא לפי סכום שרירותי.

הבנק לא צריך לחקור את כל שרשרת הבלוקצ'יין: כל בנק יידרש להגדיר מראש באילו מקרים לא תידרש בדיקת נתיב המטבע כלל. הסתייעות במומחה חיצוני תיעשה רק כשרמת הסיכון מחייבת זאת, ולא תידרש כשהבדיקות של הבנק או האסמכתאות מהלקוח מספקות, או כשהעסקה בסיכון נמוך. בנוסף, הגדרת "נתיב המטבע" צומצמה, ואינה כוללת עוד את התנועות בכסף רגיל שאחרי המרת המטבע.

עבודה מול נותני שירות מורשים מפחיתה סיכון: פעילות מול נותן שירות בעל רישיון מרשות שוק ההון בישראל, או מול נותן שירות זר מורשה שהתאגד במדינה שאינה בסיכון גבוה, תיחשב גורם מפחית סיכון – גם לעניין בדיקת נתיב המטבע.

לא כל מטבע קריפטו הוא אותו הדבר: הבנקים לא יוכלו לקבוע רשימה סגורה של מטבעות מותרים. מאפייני המטבע ישפיעו על עומק הבדיקה, אך לא יהוו כשלעצמם תנאי לביצוע העסקה. רק מטבעות שנועדו להגביר אנונימיות יסווגו כגורם מגביר סיכון.

מסלול לחברות ולגיוסי הון בהנפקת מטבעות: בקביעת פרופיל הסיכון של לקוח עסקי, הבנק יתחשב באופי פעילותו ובמנגנוני הציות והבקרה שלו. בנוסף, הבנקים יידרשו להגדיר באילו מקרים יקבלו כספים מגיוס הון בהנפקת מטבעות או אסימונים, בהתאם למאפייני ההנפקה, המטבע והמדינה שבה בוצעה – מה שפותח מחדש את הדלת לגיוסים ממשקיעים זרים.

שקיפות כלפי הלקוח: כל בנק יפרסם באתר שלו את עיקרי מדיניותו בתחום, באופן ברור ונגיש, כך שהלקוח יבין מראש באילו תנאים יקבל שירות. לקוח שמעביר כספים לנותן שירות קריפטו יקבל את המידע בסמוך להעברה הראשונה, מבלי שהבנק ינסה להניא אותו מהפעילות.

מעקב ומדידה: הבנקים ידווחו לפיקוח על היקפי הפעילות שאושרו ושסורבו, ובנק ישראל יעקוב גם אחר פניות הציבור בנושא, כדי לבחון אם ההסדרה אכן משיגה את מטרתה.