מה שהתחיל בתחילת השנה כאיום אקלימי מתקרב הפך כעת למציאות. תופעת אל ניניו (El Niño) אחת מתופעות האקלים המשפיעות ביותר על כדור הארץ, כבר התפתחה באוקיינוס השקט, והיא ממשיכה להתחזק במהירות. לפי התחזיות העדכניות, העולם עשוי לעמוד בפני אחד מאירועי אל ניניו החזקים ביותר שתועדו מאז 1950.
בהודעה שפרסם ב-8 באוקטובר, הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) הזהיר כי התופעה צפויה להמשיך להתחזק ולהגיע לשיאה בדצמבר 2026. על פי התחזית, טמפרטורת פני הים באזור מרכזי באוקיינוס השקט עשויה להיות גבוהה בכ-3.7 מעלות צלזיוס מהממוצע במהלך אוקטובר-דצמבר, רמה שעשויה לשבור את השיא הקודם שנרשם בשנים 2015–2016.
גם התחזית האמריקאית מצביעה על אירוע חריג במיוחד. לפי מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה האמריקאי (NOAA) קיים סיכוי של יותר מ-83% שאל ניניו יישאר בעוצמה חזקה עד חזקה מאוד במהלך ינואר-מרץ 2027.
איך זה קשור לכלכלה?
עבור הכלכלה העולמית, מדובר בהרבה יותר משינוי במזג האוויר. אל ניניו מסוגל לשבש את הייצור החקלאי, להעלות את מחירי המזון, לפגוע בתשתיות חשמל ותחבורה ולהכביד על הסחר העולמי. וכשהעולם כבר מתמודד עם מתחים גיאופוליטיים, תנודתיות במחירי האנרגיה ולחצים על שרשראות האספקה, תופעת אקלים בעוצמה כזו עלולה להפוך לגורם סיכון משמעותי נוסף.
אל ניניו – איך תופעה באוקיינוס השקט משפיעה על כל העולם?
אל ניניו, שפירושו בספרדית "הילד הקטן", הוא השלב החם של מחזור אקלים טבעי שמתרחש באוקיינוס השקט. המחזור, המכונה ENSO כולל גם את לה ניניה (La Niña) השלב הקר, ומצב ניטרלי שבו הטמפרטורות נשארות קרובות לממוצע.
במהלך אל ניניו, טמפרטורת פני הים באזור המשווני של האוקיינוס השקט עולה באופן חריג. החום הזה משפיע על זרמי האוויר, על מערכות הגשם ועל דפוסי מזג האוויר ברחבי העולם.
מכיוון שהאוקיינוס השקט מכסה כשליש משטח כדור הארץ, גם שינוי קטן יחסית בטמפרטורת המים שלו יכול להשפיע על אזורים המרוחקים ממנו אלפי קילומטרים.
בחלק מהעולם אל ניניו מביא איתו תנאים חמים ויבשים יותר, שמגדילים את הסיכון לבצורות ולשריפות יער. באזורים אחרים הוא גורם דווקא לגשמים כבדים ולשיטפונות.
התופעה מתרחשת בדרך כלל אחת לשנתיים עד שבע שנים, ונמשכת בין תשעה חודשים לשנה, אם כי לעיתים היא נמשכת זמן רב יותר.
האירוע הקודם, שהתרחש בשנים 2023-2024, היה אחד החזקים שתועדו ותרם להתחממות העולמית החריגה של 2024. כעת, האירוע הנוכחי עשוי להיות חזק ממנו.
התחזיות החדשות: האם מתקרב אירוע היסטורי?
הנתונים האחרונים ממחישים עד כמה התחזקה התופעה בחודשים האחרונים.
לפי NOAA (מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה האמריקאי (במהלך ספטמבר הגיע מדד Niño 3.4 המשמש למדידת עוצמת אל ניניו, לרמה של 2.1 מעלות צלזיוס מעל הממוצע. בחלקים ממזרח האוקיינוס השקט נמדדו חריגות של יותר מארבע מעלות, ובשכבות שמתחת לפני הים נרשמו חריגות של יותר מעשר מעלות.
הנתונים האלה מצביעים על הצטברות משמעותית של חום באוקיינוס ועל מערכת אקלימית שממשיכה להתחזק. הארגון המטאורולוגי העולמי מעריך כי קיים סיכוי הקרוב ל-100% שהתופעה תימשך לפחות עד פברואר 2027.
עם זאת, חשוב להבחין בין עוצמת אל ניניו לבין הנזק שהוא גורם. גם אירוע חזק במיוחד אינו מבטיח בצורת או שיטפון בכל אזור. ההשפעה בפועל תלויה בעונה, במיקום הגיאוגרפי ובמערכות אקלים נוספות.
הסכנה הראשונה: מחירי המזון והסחורות
אחת ההשפעות הכלכליות המשמעותיות ביותר של אל ניניו היא הפגיעה האפשרית בחקלאות העולמית.
מזג האוויר משפיע ישירות על כמות היבולים, איכותם ועל היכולת להוביל אותם לשווקים. כאשר בצורות, גשמים חריגים או שיטפונות פוגעים באזורי גידול מרכזיים, היצע הסחורות עלול להצטמצם והמחירים עשויים לעלות.
בהודו, למשל, אל ניניו קשור לעיתים להיחלשות עונת המונסונים, שמספקת חלק גדול מהמים הדרושים לחקלאות המקומית. ירידה בכמות המשקעים עלולה לפגוע בגידולי אורז, כותנה, תירס ופולי סויה.
באוסטרליה, תנאי יובש ממושכים עלולים לפגוע בייצור החיטה ובענף בעלי החיים. בדרום־מזרח אסיה, בצורות עלולות להשפיע על גידולי אורז, שמן דקלים וסחורות חקלאיות נוספות.
גם תעשיית הדיג עלולה להיפגע. התחממות מי האוקיינוס משנה את זרמי המים ואת זמינות חומרי ההזנה לדגים, ועלולה לצמצם את התפוקה באזורי דיג מרכזיים.
החשש אינו רק ממחסור נקודתי במזון. כאשר מחירי חומרי הגלם החקלאיים עולים, ההתייקרות עשויה להתגלגל בהדרגה ליצרני המזון, לרשתות השיווק ולצרכנים.
על פי הנתונים, באירועי אל ניניו קודמים, התופעה הזו הוסיפה בעבר כמעט ארבע נקודות אחוז לאינפלציה במחירי הסחורות שאינן קשורות לאנרגיה.
עם זאת, מדובר בהערכה היסטורית ולא בתחזית לעליית מחירים דומה ב-2026. ההשפעה הנוכחית תהיה תלויה גם במלאים העולמיים, בביקוש ובמדיניות הסחר.
לא רק מזון: גם שוק הנחושת עלול להיפגע
אל ניניו עשוי להשפיע גם על שוק המתכות התעשייתיות, ובמיוחד על הנחושת.
צ'ילה, אחת מיצרניות הנחושת החשובות בעולם, חשופה בחלק מאזוריה לשינויים משמעותיים במשקעים. גשמים כבדים ושיטפונות עלולים לפגוע בגישה למכרות, בתשתיות התחבורה וביכולת להעביר מתכות לנמלים.
הסיכון הזה משמעותי במיוחד בתקופה שבה הביקוש לנחושת נתמך בהשקעות בתשתיות חשמל, מרכזי נתונים, רכבים חשמליים ואנרגיה מתחדשת. כל שיבוש ממושך באספקה עלול להוסיף לחץ למחירים, במיוחד אם המלאים הזמינים נמוכים.
עם זאת, השפעת אל ניניו על מחירי הנחושת אינה חד־משמעית. גם האטה בביקוש התעשייתי, בעיקר בסין, יכולה לקזז את ההשפעה של שיבושי אספקה.
הסכנה השנייה: פגיעה בצמיחה הכלכלית
ההשפעות של אל ניניו אינן מסתכמות בעליית מחירי הסחורות. אירועי מזג אוויר קיצוניים עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית עצמה.
כאשר חקלאים מאבדים יבולים, מפעלים נאלצים לצמצם פעילות או תשתיות תחבורה נפגעות, התוצר הכלכלי עלול לרדת. הסיכון משמעותי במיוחד במדינות שבהן החקלאות מהווה חלק גדול מהכלכלה, או במדינות שהתשתיות שלהן פחות עמידות בפני אירועי מזג אוויר קיצוניים.
גם ההשלכות ארוכות הטווח עשויות להיות לא קלות.
מחקר של אוניברסיטת דארטמות' העריך שאירוע אל ניניו בשנים 1997–1998 גרם לאובדן מצטבר של כ-5.7 טריליון דולר בתוצר העולמי בחמש השנים שלאחריו.
לפי המודלים ארוכי הטווח של החוקרים, אירועי אל ניניו עשויים לגרוע מהתוצר העולמי סכום מצטבר של עשרות טריליוני דולרים עד סוף המאה. המשמעות היא שהנזק הכלכלי עלול להימשך הרבה אחרי שמזג האוויר חוזר לשגרה. פגיעה בתשתיות, ירידה בהשקעות ואובדן הכנסות יכולים להכביד על מדינות במשך שנים.
הסכנה השלישית: לחץ על רשתות החשמל והאנרגיה
אחת ההשפעות הפחות מדוברות של אל ניניו היא הפגיעה האפשרית במערכות האנרגיה.
גלי חום חריגים מגדילים את הביקוש לחשמל, בעיקר לצורכי מיזוג וקירור. כאשר מיליוני משקי בית ועסקים צורכים יותר חשמל במקביל, העומס על רשתות החשמל עולה. במקביל, בצורות עלולות להפחית את כמות המים הזמינה לייצור חשמל הידרואלקטרי.
בסין, למשל, ירידה משמעותית במפלסי המים עלולה לפגוע בתפוקת החשמל של סכר שלושת הערוצים, אחת מתשתיות האנרגיה החשובות במדינה.
שילוב של ביקוש גבוה לחשמל וירידה בתפוקת תחנות כוח עלול להוביל להפסקות חשמל, לצמצום פעילות תעשייתית ולעלייה בביקוש למקורות אנרגיה חלופיים כמו גז טבעי ופחם.
מצב כזה עשוי להשפיע גם על מחירי האנרגיה, אם כי כיוון המחירים תלוי בגורמים רבים נוספים, ובהם רמות המלאי, הביקוש העולמי והמצב הגיאופוליטי.
הסכנה הרביעית: שרשראות האספקה עלולות להסתבך שוב
בשנים האחרונות הכלכלה העולמית למדה עד כמה שרשראות האספקה רגישות לשיבושים.
אל ניניו עלול להוסיף סיכון נוסף באמצעות בצורות ושיטפונות שמשפיעים על נתיבי תחבורה מרכזיים. אחת הדוגמאות הבולטות היא תעלת פנמה, שנתיב השיט בה תלוי בזמינות מים מתוקים. כאשר מפלסי המים יורדים, הרשויות עשויות להגביל את מספר האוניות שעוברות בתעלה או את כמות המטען שהן נושאות.
מגבלות כאלה עלולות להאריך את זמני ההובלה ולהגדיל את עלויות השילוח. התוצאה האפשרית היא עלייה בעלויות ההובלה, עיכובים באספקת חומרי גלם ופגיעה ביכולת של חברות לעמוד בלוחות זמנים. עבור חברות תעשייה, קמעונאות ולוגיסטיקה, שיבושים כאלה עלולים להתבטא בעלויות גבוהות יותר ובשחיקה ברווחיות.
מה התחזיות אומרות על החודשים הקרובים?
לפי התחזית שפרסם הארגון המטאורולוגי העולמי ב-8 באוקטובר, בחודשים אוקטובר-דצמבר צפויים שינויים משמעותיים בדפוסי המשקעים ברחבי העולם.
אזורים שבהם גדל הסיכוי לגשמים מעל הממוצע: קרן אפריקה, חלקים ממרכז אסיה וממזרח אסיה, צפון חצי האי ערב, חלקים מצפון אמריקה ודרום-מזרח דרום אמריקה.
אזורים שבהם גדל הסיכוי לתנאים יבשים מהרגיל: תת-היבשת ההודית, דרום מרכז אמריקה, חלקים מהאיים הקריביים, צפון-מערב דרום אמריקה ואזורים במערב האוקיינוס השקט.
התחזיות מצביעות גם על סיכוי מוגבר לטמפרטורות גבוהות מהממוצע באזורים נרחבים בעולם. עם זאת, חשוב להדגיש שתחזיות עונתיות מצביעות על הסתברויות ולא על אירועים ודאיים. הן אינן מאפשרות לקבוע מראש מתי בדיוק תתרחש בצורת, היכן יירד גשם קיצוני או מה יהיה היקף הנזק הכלכלי.
אז איך יכולים המשקיעים להיערך?
מבחינת המשקיעים, אל ניניו אינו בהכרח אירוע שלילי לכל השווקים. בעוד שחברות מסוימות עלולות לסבול מעלויות גבוהות ומשיבושים בפעילות, אחרות עשויות ליהנות מעליית מחירי הסחורות או מגידול בביקוש למוצרים ולשירותים שלהן.
אחת הדרכים לקבל חשיפה להשפעות האפשריות היא באמצעות השקעה בסחורות חקלאיות. כאשר מזג אוויר קיצוני פוגע ביבולים ומצמצם את ההיצע, מחירי סחורות כמו חיטה, תירס, סויה וסוכר עשויים לעלות. חשיפה לסחורות האלה עשויה לסייע בקיזוז חלק מההשפעה של אינפלציית מזון על תיק ההשקעות, אם כי היא אינה מבטיחה הגנה מלאה.
קרן רלוונטית יכולה להיות Invesco DB Agriculture (טיקר: DBA), קרן אמריקאית המספקת חשיפה לחוזים עתידיים על מגוון סחורות חקלאיות, ובהן תירס, חיטה, סויה, סוכר וקפה.

קרן Invesco DB Agriculture DBA, גרף מאת TradingView
חשוב לזכור שלא כל אירוע אל ניניו מוביל בהכרח לעליית מחירי הסחורות. אם הביקוש העולמי נחלש, המלאים גבוהים או הפגיעה ביבולים קטנה מהצפוי, המחירים עשויים להישאר יציבים ואף לרדת.
משקיעים יכולים גם לעקוב אחר חברות בתחומי האנרגיה, התשתיות והחקלאות, אך יש לבחון כל חברה בנפרד. עלייה במחיר סחורה אינה מבטיחה שיפור ברווחיות של כל החברות הפועלות בענף.
מה כדאי לעקוב אחריו בחודשים הקרובים?
התקופה שבין אוקטובר 2026 לתחילת 2027 צפויה להיות חשובה במיוחד להבנת עוצמת התופעה והשלכותיה.
הנתון המרכזי יהיה המשך ההתפתחות של טמפרטורת פני הים באוקיינוס השקט, ובמיוחד מדד Niño 3.4.. ככל שהחריגה בטמפרטורות תישאר גבוהה לאורך זמן, כך יגדל הסיכוי להשפעות אקלימיות משמעותיות.

טמפרטורה יומית של פני הים מתוך NOAA OISST V2.1. מקור Climate Reanalyzer
לצד הנתונים האקלימיים, כדאי לעקוב גם אחרי תחזיות היבולים במדינות חקלאיות מרכזיות, מחירי הסחורות, מצב המלאים העולמיים ועלויות ההובלה הימית.
גם נתוני האינפלציה יהיו חשובים. אם פגיעה ביבולים תתחיל להתגלגל למחירי המזון, בנקים מרכזיים עשויים להתמודד עם מצב מורכב שבו הלחצים האינפלציוניים מתגברים דווקא בתקופה של האטה בפעילות הכלכלית. תרחיש כזה עלול להקשות על הפחתת ריבית ולהשפיע על שוקי האג"ח, המניות והמטבעות.
בשורה התחתונה, מדובר בסיכון אקלימי שהופך לסיכון כלכלי
אל ניניו כבר אינו רק תחזית לעתיד. התופעה התבססה, התחזקה משמעותית במהלך החודשים האחרונים וצפויה להגיע לשיאה לקראת סוף 2026.
התחזיות האחרונות מצביעות על אפשרות לאחד מאירועי אל ניניו החזקים שנמדדו אי פעם, אך היקף ההשלכות הכלכליות עדיין אינו ידוע.
הסיכון המרכזי הוא לתגובת שרשרת: פגיעה ביבולים שתוביל להתייקרות מזון, שיבושים באספקת סחורות, לחץ על תשתיות אנרגיה ותחבורה ופגיעה בצמיחה הכלכלית במדינות פגיעות.
עבור משקיעים, המשמעות אינה בהכרח צורך בשינוי חד בתיק ההשקעות, אלא בהבנה שאל ניניו עשוי להפוך לאחד הגורמים שישפיעו על שוקי הסחורות, על האינפלציה ועל הפעילות הכלכלית בחודשים הקרובים.
אם התחזיות לאירוע היסטורי אכן יתממשו, ההשפעה עשויה להיות מורגשת הרבה מעבר למזג האוויר כלומר, גם במחירי המזון, ברווחיות החברות ובשווקים הפיננסיים ברחבי העולם.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.
לידיעת הקוראים:
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]

אל ניניו מתחזק / קרדיט: אילוסטרציה – AI


