סקירת הכלכלן הראשי של UBS: האם אף אחד לא יחשוב על מחזיקי האג"ח?

תשואות איגרות החוב העולות בעולם גורמות לחרדה בחוגי הממשל (ומנגד, לשמחה לאיד שאינה מוסתרת בחוגי התקשורת הכלכלית, כסנסציה חדשה). כפי שקורה בתחומים אחרים בכלכלה, הנרטיב הנוכחי נוטה להסתכל על העולם בעין אחת עצומה. העובדה שתשואות אג"ח גבוהות יותר מגדילות את עלויות ההלוואות הממשלתיות היא אכן סיבה לדאגה - אך תשואות אג"ח גבוהות יותר מיטיבות עם המשקיעים.

במשך למעלה מעשור לאחר המשבר הפיננסי העולמי, רוכשי אג"ח ממשלתיות נאלצו להשלים עם תשואות נמוכות באופן בלתי הוגן. תשואות האג"ח היו נמוכות בהרבה ממה שכלכלנים היו מחשיבים כייצוג הוגן של שיעור הריבית חסרת הסיכון.

לחלק מרוכשי האג"ח זה לא היה אכפת. יתרות מטבע חוץ מושקעות לעתים קרובות ללא התחשבות בשווי ההוגן הכלכלי (Fair Value). מוסדות פיננסיים, שנכפה עליהם על ידי רגולטורים לקנות אג"ח מ"סיבות יציבותיות", ידעו שהם מקבלים עסקה גרועה, אך לא הייתה להם חלופה. ואולם עבור משקיעים שחיפשו הכנסה הוגנת בסיכון נמוך מהשקעותיהם, העולם שלפני המשבר הפיננסי העולמי היה קודר. חזרה לרמות תשואה הוגנות היא דבר שיש לברך עליו.

העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות מציבה אתגרים בפני הלווים, שאינם יכולים עוד להרוויח מהרמה הנמוכה המלאכותית של עלויות הלוואה. ואולם במונחים כלכליים, תשואות אג"ח עולות יכולות להיחשב כדבר חיובי, אם משמעותן היא חזרה לתשואות הוגנות עבור מחזיקי האג"ח.

להמשך לחצו כאן