דובי אמיתי נבחר פה אחד לכהונה שלישית כיו"ר נשיאות המגזר העסקי של ישראל

אל"ם (מיל') דובי אמיתי נבחר פה אחד לכהונה שלישית כיו"ר נשיאות המגזר העסקי בישראל בבחירות שנערכו הבוקר. 

נשיאות המגזר העסקי היא ארגון הגג של 14 ענפים במשק ומייצגת את העסקים בישראל, חברים בה;  התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ארגון משאבי האנוש, התאחדות המלונות בישראל, איגוד הבנקים, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל, איגוד חברות הביטוח בישראל, התאחדות המלאכה והתעשייה, איגוד בתי ההשקעות, ארגון חברות האבטחה, התאחדות ענף הקולנוע ולהב- לשכת העצמאים והתאחדות האיכרים.

אמיתי משמש גם כיו"ר התאחדות האיכרים בישראל.

אמיתי לאחר היבחרו: "אני מודה לחברי נשיאות המגזר העסקי על האמון המחודש. הזכות להוביל את המגזר העסקי לקדנציה שלישית היא אחריות גדולה, במיוחד בתקופה שבה המשק נדרש לעבור מניהול משבר מתמשך לשיקום, צמיחה והחזרת הוודאות לעסקים ולאזרחים. המגזר העסקי הוכיח לאורך שלוש שנות מלחמה, חוסן, אחריות ויכולת להמשיך להניע את המשק גם בתנאים מאתגרים ומורכבים. כעת נדרש לייצר צמיחה, לעודד השקעות, להעלות את הפריון ולייצר אופק כלכלי יציב. חיבור עמוק יותר לשווקים בעולם ולשותפים באזור יכול להיות מנוע צמיחה משמעותי בשנים הקרובות."

עוד מוסיף אמיתי: "הפוליטיקאים מדברים לבייס ולקהלים שלהם, אבל הכלכלה היא המקום שבו האינטרס המשותף של כולנו נפגש. המגזר העסקי הוא המנוע שיכול להחזיר את המשק לצמיחה, לייצר השקעות ותעסוקה, ובעיקר לחבר את ישראל מחדש לכלכלה הגלובלית ולהזדמנויות שנפתחות באזור, שלא נמצא את עצמנו במצב שמדלגים עלינו במהלכים דרמטיים שנרקמים בימים אלה״.

מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר נדרש אמיתי להתמודד במקביל עם שתי משימות לאומיות מורכבות: שירות מילואים ממושך בגזרה הצפונית והובלת המגזר העסקי באחת התקופות הקשות שידע המשק הישראלי. אל מול מלחמה שהתנהלה במספר חזיתות, גיוס נרחב של עובדים למילואים, מחסור בכוח אדם, פגיעה קשה בעסקים באזורי הלחימה ואי־ודאות כלכלית מתמשכת, פעל אמיתי באופן רציף מול הממשלה, הכנסת ומקבלי ההחלטות לקידום מענים למעסיקים ולעובדים, לצמצום הפגיעה בפעילות העסקית ולשמירה על הרציפות והתפקוד של המשק.

במקביל לפעילותו כיו"ר הנשיאות, ביצע אמיתי מאז פרוץ המלחמה כ-600 ימי מילואים בגזרה הצפונית, בתפקיד סגן מפקד חטיבה ב' בחטיבה 769 בדרגת אלוף משנה במילואים. לאורך התקופה המשיך להוביל את פעילות הנשיאות גם מתוך שירות המילואים, ופעל לחיבור בין צורכי השטח לבין האתגרים הכלכליים והעסקיים שנוצרו בעקבות המלחמה.

אמיתי, אלוף־משנה במילואים, הוא דור רביעי למשפחת חקלאים הנמנית עם מייסדי המושבה מטולה. הוא נולד וגדל במושבה ומתגורר בה עד היום.

פעולות שהוביל אמיתי בארבע השנים האחרונות כיו"ר נשיאות: 

גיבוש מתווי פיצויים מול האוצר: במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניהלה הנשיאות משא ומתן מול משרד האוצר וועדת הכספים להרחבת מעטפת הפיצויים לעסקים שנפגעו בשל המלחמה, פינוי תושבים ושירות מילואים ממושך. 

הקמת מטה התיאום הלאומי למען הצפון: מיזם משותף של נשיאות המגזר העסקי והחשב הכללי באוצר. המטה מספק מנגנון סנכרון למינוף משאבים בין הממשלה, המגזר העסקי והפילנתרופיה, במטרה למקסם השקעות, לחזק עסקים מקומיים, להרחיב את התעסוקה והשירותים החברתיים ולעודד חדשנות והשקעות חדשות בצפון.

חתימה על הסכמים קיבוציים כלל משקיים: עבור הגנה על מרשתי המילואים ובני/בנות זוגם, העלאת דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי ופיצויים למעסיקים ששילמו שכר לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם בשל מבצע שאגת הארי וחרבות ברזל.

הגנה על משרתי המילואים ובני משפחותיהם: הפעילות של דובי אמיתי ונשיאות המגזר העסקי למען משרתי המילואים ובני זוגם מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" התמקדה ביצירת מעטפת הגנה משפטית, תעסוקתית וכלכלית. תפיסת העולם שהוביל אמיתי הייתה שעל המעסיקים במגזר הפרטי לקחת חלק פעיל בנשיאה בנטל, תוך דרישה מקבילה מהמדינה לשפות את המעסיקים כדי למנוע את קריסת העסקים.  

חקיקת שיפוי מעסיקי המילאומיניקים: נשיאות המגזר העסקי נאבקה ושינתה את החקיקה וכעת המדינה משתתפת בעלויות ומעבירה שיפוי של 20% למעסיקים בגין ההפרשות הסוציאליות של המילואימניקים. פעולה זו מחזקת את מעמדת של משרתי המילואים במקומות העבודה ותומכת בעסקים שמעסיקים אותם. 

מילואים 360: במסגרת הפורום הכלכלי חברתי הוקם דסק תעסוקה ומעסיקים במרכז המטכלי למשרתי המילואים באכ"א. באמצעות הדסק אנשי/נשות המילואים ובני/בנות זוגם יכלו לקבל גישה ללא עלות למערכת אבחון תעסוקתי והשמה  BOOL , לוח משרות ייעודי. קמפוס הכשרות עם השמה בקצה וליווי תעסוקתי של צוות פסיכולוגים ויועצי קריירה. 

המשך מינהלת המעסיקים: שהוקמה בשיתוף עם זרוע עבודה וההסתדרות. עבודת המינהלת הובילה לטיוב ההכשרות המקצועיות במימון המדינה באופן שיותאמו לצרכים של המעסיקים ויובילו להשמה ולהעלאת הפריון. 

טיוב כלל החקיקה בכנסת שנוגעת למעסיקים: לרבות בחוק ההסדרים, ובחקיקה של כל משרדי הממשלה. הנשיאות פעלה לבלימת גזירות כלכליות, התנגדה להעלאות מיסים הפוגעות בצמיחה ודרשה צעדים שיפחיתו את הנטל הרגולטורי על העסקים בישראל.