בכירי בתי ההשקעות: “חשבון ההשקעות המאוחד עשוי לחולל מהפכה בחיסכון הציבורי ולאפשר ארביטראז’ בין אפיקי השקעה”

בפאנל שהתקיים היום (רביעי) בכנס איגוד בתי ההשקעות שנערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב, השתתפו מייסד ושותף באלטושלר שחם בית השקעות, גילעד אלטשולר; מייסד ומנכ"ל משותף ילין לפידות בית השקעות, יאיר לפידות, מנכ"ל מיטב בית השקעות ויו"ר איגוד בתי ההשקעות, אילן רביב, מנכ"ל מור בית השקעות, יוסי לוי, ויו"ר הפניקס בית השקעות, בועז נגר.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיון היה רפורמת חשבון ההשקעות המאוחד, שנועדה ליצור מסגרת אחידה למכשירי חיסכון והשקעה שונים, ובהם קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות.

יוסי לוי, מנכ"ל מור השקעות הדגיש את יתרונות האפשרות לבצע ארביטראז’ בין אפיקי החיסכון במסגרת אחת. לדבריו, האפשרות להשוות בין מכשירי חיסכון שונים ולבצע ביניהם התאמות ומעברים היא התפתחות משמעותית לטובת המשקיעים. לוי הגדיר את המהלך כהצלחה גדולה וציין כי הוא עשוי להעניק לציבור גמישות רבה יותר בניהול חסכונותיו.

אילן רביב, מנכ”ל מיטב בית השקעות ויו"ר איגוד בתי ההשקעות, העריך כי הרפורמה עשויה להביא לפתיחתם של מאות אלפי חשבונות השקעה חדשים, ואולי אף מיליון ויותר, בתוך שנים ספורות. לדבריו, חשיבות הרפורמה היא ביצירת אחידות בין מכשירי החיסכון ובהסרת פערי המיסוי הקיימים ביניהם. רביב הדגיש כי אין מדובר בהעברת האחריות לניהול ההשקעות לציבור, שכן המכשירים הרלוונטיים מנוהלים כבר כיום בידי אנשי מקצוע. לדבריו, חשבון ההשקעות המאוחד עשוי להחזיר לציבור אפיק משמעותי של חיסכון וולונטרי לטווח הבינוני, שהיה חסר בשוק הישראלי בשנים האחרונות. רביב הביע תקווה כי תקרות ההפקדה במסגרת הרפורמה יגדלו בהמשך, באופן שיאפשר לציבור רחב יותר ליהנות מיתרונותיה.

בהתייחס לשוקי האג”ח והמניות, אמר רביב כי העלייה בתשואות האג”ח יוצרת חלופה אטרקטיבית יותר להשקעה במניות, אך הוא אינו צופה בשלב זה מעבר דרמטי של כספים משוק המניות לאפיקי החוב. לדבריו, מנהלי ההשקעות נדרשים לבצע התאמות מדודות בתיקי ההשקעות ולשמור על איזון בין פוטנציאל התשואה לבין רמת הסיכון.

גילעד אלטשולר, מייסד ושותף באלטשולר שחם, התייחס להזדמנויות בשוק האג”ח ולמהפכת הבינה המלאכותית. לדבריו, התשואות הגבוהות יחסית באג”ח ארוכות טווח בארצות הברית מציעות כיום אלטרנטיבה משמעותית להשקעה במניות. עם זאת, אלטשולר הדגיש כי מהפכת ה-AI נמצאת עדיין בראשיתה וכי קשה להעריך את מלוא השפעתה על הכלכלה העולמית בעשורים הקרובים. הוא השווה את ההתפתחויות הנוכחיות למהפכת האינטרנט והסמארטפונים, וטען כי גם בעבר המשקיעים התקשו לדמיין את היקף השינוי הטכנולוגי. אלטשולר הביע ספק בטענה שמהפכת הבינה המלאכותית היא בועה והדגיש את הצורך לבחון השקעות טכנולוגיות בפרספקטיבה ארוכת טווח, בהתאם לאופק החיסכון של הציבור.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משוטף ב-ילין לפידות, הזהיר מפני הריכוזיות הגוברת של העליות בשוק המניות האמריקאי בענקיות הטכנולוגיה. לדבריו, חברות רבות אינן נהנות מהעליות במדדים, בעוד שהשקעות הענק בתשתיות AI מגדילות את צורכי המימון של חברות הטכנולוגיה. לפידות ציין כי השפעת הבינה המלאכותית כבר ניכרת בענף התוכנה ובשוק התעסוקה, והצביע על תחום הנהיגה האוטונומית כדוגמה למעבר של AI מפיתוח טכנולוגי לפעילות מסחרית.

בועז נגר, יו”ר הפניקס בית השקעות, התייחס לביצועי שוק המניות הישראלי מול השוק האמריקאי ולפוטנציאל של הכלכלה המקומית. לדבריו, השוואת תשואות המדדים לאורך תקופות שונות אינה מצביעה על מנצח ברור בין השווקים. נגר ציין כי הירידה בקורלציה בין מדדי המניות בישראל ובארצות הברית עשויה לתרום לפיזור הסיכונים בתיקי ההשקעות. הוא הביע אופטימיות ביחס לפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של ישראל, בין היתר בזכות שיעור הילודה הגבוה ותעשיית ההייטק החזקה, אך הדגיש כי השוק המקומי מושפע גם מהתפתחויות גיאופוליטיות. נגר הוסיף כי קיימת התעניינות משמעותית מצד משקיעים זרים בישראל, אולם להערכתו חלקם ממתינים להתפתחויות פוליטיות ולבחירות לפני קבלת החלטות השקעה.

הדיון שיקף את הערכתם של בכירי בתי ההשקעות כי לצד השינויים בשוקי המניות והאג”ח, רפורמת חשבון ההשקעות המאוחד עשויה להיות אחד המהלכים המבניים המשמעותיים עבור ציבור החוסכים בישראל, באמצעות צמצום פערי המיסוי, הגדלת הגמישות במעבר בין אפיקי השקעה והנגשת אפשרויות חיסכון נוספות לציבור הרחב.