עימותים חריפים בפאנל הפוליטי בכנס בתי ההשקעות: ״תקציב הביטחון דורש עוד 20 מיליארד שקל כל שבועיים״

ח"כ אורית פרקש בכנס איגוד בתי ההשקעות: “אגף התקציבים באוצר סיפר לי שכל שבועיים מגיעה דרישה לעוד 20 מיליארד שקל לתקציב הביטחון”; ח”כ עודד פורר הזהיר: “אם הממשלה תמשיך בהרכבה הנוכחי, ישראל עלולה למצוא את עצמה תחת סנקציות אמריקאיות"

עימותים חריפים בפאנל הפוליטיקאים בכנס השנתי של איגוד בתי ההשקעות בבורסה לני"ע בתל אביב: ח"כ פרקש תקפה את ניהול תקציב המדינה וההוצאות הביטחוניות; ח"כ פורר הזהיר מהשלכות מדיניות וכלכליות של המשך כהונת הממשלה; ח"כ ולדימיר בליאק התריע מפני עזיבת ישראלים משכילים. מנגד, דוד פטר, מתמודד מטעם הליכוד, הדגיש את חוסנה של הכלכלה הישראלית ואת חשיבות היציבות השלטונית בזמן מלחמה.

בפאנל הפוליטי לקראת הבחירות שנערך היום (ד’) במסגרת הכנס השנתי של איגוד בתי ההשקעות בבורסה לני"ע בתל אביב, התפתח דיון סוער על ניהול תקציב המדינה, העלייה בהוצאות הביטחון, יוקר המחיה, התחרות במערכת הפיננסית וההשלכות הכלכליות של המצב המדיני והביטחוני.

ח”כ אורית פרקש ממפלגת 'ישר!' מתחה ביקורת חריפה על האופן שבו מנוהלות ההוצאות הביטחוניות. לדבריה, “אגף התקציבים הודיע לי שכל שבועיים הם מקבלים פקס על עוד 20 מיליארד שקל בתקציב הביטחון”. פרקש-הכהן טענה כי דרישות תקציביות בהיקפים כאלה מחייבות תכנון, דיון ובקרה, ולא התנהלות של תוספות חוזרות במהלך השנה. “ככה לא מנהלים את הנטל הכי כבד שהולך להיות לנו”, אמרה, וקראה לגיבוש תוכנית רב-שנתית מסודרת שתאפשר להפנות את המשאבים למקומות הנכונים.

פרקש תקפה גם את סדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה במהלך המלחמה. לדבריה, בעוד שמעסיקים, עצמאים ובעלי עסקים נאלצו להיאבק בוועדת הכספים על פיצויים וסיוע, המשיכה הממשלה להעביר כספים למטרות קואליציוניות. היא טענה כי למרות ההבטחות לצמצם את התקציבים הקואליציוניים, אלה המשיכו לגדול, והזהירה כי הציבור יישא בעלויות באמצעות הגדלת החוב ותשלומי הריבית בשנים הבאות.

בהתייחסה למשימות הממשלה הבאה אמרה פרקש כי יש להחזיר את התכנון והסדר לניהול הכלכלי: “הפעילות הכלכלית של הממשלה הזאת נראתה כמו בשיר ‘אני חי מיום ליום’”. לדבריה, המאבק ביוקר המחיה מחייב טיפול בריכוזיות, הסרת חסמים ופתיחת שווקים לתחרות, לרבות בענפי המזון, הבנקאות והחשמל.

ח”כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הזהיר מפני הידרדרות ביחסי ישראל וארצות הברית ומהשלכותיה האפשריות על המשק. פורר טען כי אם הממשלה תמשיך בהרכבה הנוכחי ובמדיניותה, ישראל עלולה להיחשף בעתיד לסנקציות מצד ארצות הברית, במיוחד במקרה של שינוי פוליטי בממשל האמריקאי. הוא הדגיש כי מדובר בסיכון שיש להביא בחשבון בתכנון הכלכלי והמדיני של ישראל.

פורר התייחס גם לגידול הצפוי בתקציב הביטחון, והעריך כי ישראל תידרש להוצאה ביטחונית שנתית של כ-200 מיליארד שקל, לעומת כ-144 מיליארד שקל כיום וכ-80 מיליארד שקל בתקופת הממשלה הקודמת, לפי הנתונים שהציג. לדבריו, נטל זה יחייב שינוי עמוק בסדרי העדיפויות, צמצום משרדי ממשלה, התייעלות תקציבית והשקעה בתעשיות הביטחוניות המקומיות.

בנושא התחרות בשוק ההון קרא פורר לקדם את הסדרת תחום הקריפטו ולהסיר חסמים רגולטוריים. לדבריו, “ברגע שטראמפ נתן אור ירוק למהלכים בתחום הקריפטו בארצות הברית, מדינת ישראל נשארה מאחור. הפסדנו חלק מהתעשייה הזאת, אבל הפסדנו גם את התחרות שהיא יכולה לייצר”. פורר טען כי ללא שינוי ברגולציה של בנק ישראל, פתיחת המערכת הפיננסית לשחקנים חדשים לא תביא לתחרות משמעותית.

ח”כ ולדימיר בליאק מ'ביחד' ששימש כמרכז האופוזיציה בועדת הכספים, הזהיר מפני פגיעה ארוכת טווח בכלכלה הישראלית ומפני אובדן כוח אדם איכותי. לדבריו, “260 אלף ישראלים עזבו את ישראל בארבע השנים האחרונות, ולא במקרה מדובר באנשים שיש להם אפשרויות בחירה, רבים מהם אקדמאים. עוד מיליון ישראלים יושבים על המזוודות”. בליאק קשר בין מגמת העזיבה לבין התנהלות הממשלה והזהיר מפני השלכותיה על הצמיחה ועל עתיד המשק.

בליאק מתח ביקורת גם על הגירעון, על הגדלת החוב ועל היקף הכספים הקואליציוניים. הוא קרא לצמצום משרדי ממשלה מיותרים, לשינוי סדרי העדיפויות התקציביים ולהגדלת השתתפותם של גברים חרדים בשוק העבודה. לצד הביקורת הדגיש כי יש רפורמות בשוק ההון ובעידוד החיסכון של הציבור שניתן וצריך לקדם בהסכמה רחבה, גם בכנסת הבאה.

דוד פטר, המתמודד מטעם 'הליכוד', הציג עמדה שונה והדגיש את חוסנה של הכלכלה הישראלית ואת חשיבות היציבות השלטונית בעיצומה של המלחמה. בהתייחסו לביקורת מצד חברי האופוזיציה אמר כי “פוליטיקה זה לא משחק אוטופי. אנחנו במציאות נתונה”, וטען כי הפלת הקואליציה בזמן המלחמה הייתה עלולה להתפרש ככניעה לאויבי ישראל. דבריו עוררו חילופי דברים קולניים בין משתתפי הפאנל.

במישור הכלכלי קרא פטר להרחבת ההשקעות הפיננסיות של הציבור ולחיזוק שוק ההון הישראלי. לדבריו, ישראלים רבים עדיין מעדיפים לרכוש דירה להשקעה כאשר עומד לרשותם הון פנוי, אף שקיימות חלופות השקעה נוספות. “ישראל יכולה להיות אימפריה פיננסית”, אמר, והוסיף כי יש לטפח דור חדש של משקיעים ולהגדיל את המודעות לאפשרויות החיסכון וההשקעה בשוק ההון.