השכר בארה"ב עולה, כוח הקנייה נשחק

האינפלציה בארה"ב ממשיכה לשחוק את כוח הקנייה של העובדים. לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן לספטמבר, שהצביע על עלייה שנתית של 3.7%, מתבררת גם הפגיעה בשכר הריאלי.

לפי דוח השכר הריאלי שפרסמה הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה בארה"ב (BLS) ביום רביעי, 14 באוקטובר 2026, השכר השעתי הריאלי הממוצע של העובדים במגזר הפרטי ירד בספטמבר ב-0.5% לעומת אוגוסט, לאחר התאמה עונתית.

בחישוב שנתי נרשמה ירידה של 0.7% בשכר השעתי הריאלי, בהשוואה לירידה של 0.3% באוגוסט.

הנתון מדגיש כי העלייה בשכר הנומינלי אינה מספיקה כדי לפצות על ההתייקרויות במשק האמריקאי.

בספטמבר עלה השכר השעתי הנומינלי ב-0.1% בלבד, בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6%. הפער בין שני הנתונים מסביר את הירידה בכוח הקנייה.

גם השכר השבועי הריאלי הממוצע ירד ב-0.5% בספטמבר, כאשר מספר שעות העבודה השבועיות נותר ללא שינוי.
 

הפער בין השכר הנומינלי לבין האינפלציה בחישוב השנתי מלמד שבממוצע, עובד שהשתכר לפני שנה סכום מסוים לשעת עבודה יכול כיום לרכוש באמצעות שכרו פחות מוצרים ושירותים.

נתוני ה-BLS מצביעים על כך שהשכר השעתי הנומינלי הממוצע במגזר הפרטי הגיע בספטמבר ל-37.81 דולר, לעומת 37.76 דולר באוגוסט ו-36.70 דולר בספטמבר אשתקד.

אולם לאחר התאמה לאינפלציה, השכר השעתי הריאלי, במונחי כוח הקנייה של השנים 1982-1984, ירד מ-11.32 דולר בספטמבר 2025 ל-11.24 דולר בספטמבר 2026.

הסכומים הריאליים הללו משמשים למדידה סטטיסטית ואינם השכר המשולם בפועל לעובדים. 

עובדי הייצור והשירותים: פגיעה נוספת בכוח הקנייה

דוח השכר הריאלי כולל נתונים נפרדים על עובדי ייצור ועובדים שאינם מועסקים בתפקידי פיקוח וניהול.

קבוצה זו מייצגת כארבע חמישיות מהעובדים במגזר הפרטי שאינו חקלאי.

בקרב עובדים אלה נרשמה בספטמבר ירידה חודשית של 0.6% בשכר השעתי הריאלי, לאחר עלייה נומינלית של 0.2% בשכר ועלייה של 0.7% במדד המחירים המשמש לחישוב השכר הריאלי של קבוצה זו.

בחישוב שנתי ירד השכר השעתי הריאלי של העובדים בקבוצה ב-0.6%.

השכר השבועי הריאלי ירד ב-0.5% לעומת אוגוסט וב-0.3% בהשוואה לספטמבר אשתקד.

ההבדל בין שתי קבוצות העובדים נובע גם מהשימוש במדדי מחירים שונים: נתוני כלל העובדים מותאמים באמצעות מדד CPI-U, ואילו נתוני עובדי הייצור והעובדים שאינם בתפקידי פיקוח מותאמים באמצעות CPI-W.

לכן אין להשוות את שיעורי השינוי בין שתי הקבוצות כאילו חושבו באמצעות אותו סל מחירים.

שישה חודשים של שחיקה בשכר

לפי סקירה שפרסם MarketWatch בעקבות נתוני משרד העבודה, ספטמבר היה החודש השישי ברציפות שבו העלייה השנתית בשכר השעתי הממוצע הייתה נמוכה משיעור האינפלציה.

הירידה השנתית בשכר הריאלי בספטמבר, 0.7%, הייתה השנייה בעוצמתה במהלך ששת החודשים הללו. הירידה החדה ביותר נרשמה במאי, בשיעור של 0.8%.

ההתפתחות משמעותית משום ששחיקה מתמשכת בכוח הקנייה עשויה להשפיע על דפוסי הצריכה, במיוחד בקרב משקי בית שחלק גדול מהכנסתם מוקדש להוצאות שוטפות.

בסקירה שפורסמה ב-Barron's צוין כי ברט קנוול, אנליסט השקעות ב-eToro US, רואה בפער המתמשך בין עליית המחירים לגידול בשכר גורם שמגביר את הלחץ על הצרכנים האמריקאים.

המשמעות הכלכלית: גם שוק עבודה יציב אינו מבטיח צריכה חזקה

נתוני השכר הריאלי מספקים תמונה משלימה למדד המחירים לצרכן ולספר הבז׳ שפרסם הפדרל ריזרב.

ספר הבז׳ הצביע על פעילות צרכנית מוגבלת בחלק מהמחוזות ועל רגישות גוברת למחירים, בעיקר בקרב משקי בית בעלי הכנסות נמוכות.

נתוני השכר החדשים מסייעים להבין את הרקע לכך.

כאשר השכר הנומינלי עולה לאט יותר מהמחירים, העובדים מאבדים כוח קנייה. לאורך זמן הדבר עלול להתבטא בצמצום רכישות, מעבר למוצרים זולים יותר או הגדלת השימוש באשראי.

עם זאת, השכר השעתי הריאלי הממוצע אינו מדד מלא להכנסה הפנויה של משקי הבית. הכנסות המשפחה עשויות להשתנות גם בעקבות שינויים בתעסוקה, במספר שעות העבודה, בהכנסות ממקורות אחרים ובתשלומי העברה.

לכן, נתון השכר לבדו אינו מוכיח שהצריכה הפרטית הכוללת יורדת.

מבחינת המשקיעים, הפגיעה בכוח הקנייה רלוונטית במיוחד לחברות קמעונאות, רשתות מזון, יצרניות מוצרי צריכה ועסקים התלויים בהוצאות שאינן חיוניות.

חברות הנהנות מקהל לקוחות בעל הכנסה גבוהה עשויות להיות חשופות פחות לשחיקה בשכר הממוצע, אך גם כאן מידת ההשפעה תלויה במבנה הלקוחות ובהתנהגות הצרכנית בפועל.

הפד ניצב בפני בעיה כפולה

הנתונים מציבים בפני הפדרל ריזרב דילמה נוספת.

מצד אחד, האינפלציה השנתית של 3.7% גבוהה מיעד האינפלציה של 2%, והמשך לחצי המחירים עשוי להצדיק מדיניות מוניטרית מרסנת.

מצד שני, השחיקה בשכר הריאלי עשויה לפגוע בביקוש הצרכני, ובכך להחליש את הפעילות הכלכלית.

העלאת ריבית נוספת עשויה לסייע בריסון לחצי המחירים, אך גם לייקר אשראי ולפגוע בביקוש בענפים הרגישים למימון, ובהם נדל"ן, רכב ומוצרים בני קיימא.

הבחירה בין העלאת ריבית כבר באוקטובר לבין המתנה לנתונים נוספים אינה תלויה בנתון השכר בלבד, אך הוא מוסיף מידע על מצבו של הצרכן האמריקאי.

השורה התחתונה

האינפלציה בארה"ב אינה מתבטאת רק בעלייה במחירים. היא כבר שוחקת בפועל את השכר הריאלי של העובדים.

בספטמבר ירד השכר השעתי הריאלי הממוצע ב-0.5%, וב-12 החודשים האחרונים נשחק ב-0.7%.

בקרב עובדי ייצור ועובדים שאינם בתפקידי פיקוח נרשמה ירידה חודשית של 0.6% בשכר הריאלי.

הנתונים מצביעים על פגיעה מתמשכת בכוח הקנייה, שעלולה בהמשך להשפיע גם על הצריכה הפרטית ועל ביצועי החברות התלויות בה.

מועד פרסום הדוח: 14 באוקטובר 2026, בשעה 15:30 בישראל.