נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

סוחר, לקחת את התרופה שלך הבוקר?

המדענים אומרים שהמחקר החדש מצביע על דרך פיתוח אפשרית של תרופות לטיפול בסוחרים בעייתיים.

 

 
אמיר כהנוביץאמיר כהנוביץ
 

אמיר כהנוביץ
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
02/03/2012

שוקי המניות באירופה עולים הבוקר, ממשיכים את רצף העליות החודשי, כשברקע הבנק המרכזי באירופה מאפשר לבנקים ללוות ממנו במסגרת תוכנית LTRO יותר מאשר הוערך מלכתחילה (530 מיליארד יורו לעומת 470). ביום ראשון כתבנו סקירה לקראת הרחבת התוכנית המדוברת. מדד הדאו ג'ונס חצה לראשונה מאז 2008 את רמת ה-13,000 נקודות ומעלה איתו את השאלה אם הראלי הזה יציב? (ראו הרחבה). אחד החששות לגבי יציבותו הוא הזינוק במחיר הנפט (ראו הרחבה). הירידה במחזורי המסחר בת"א נעצרה ואפילו יש סימנים קלים ביותר של עליה. כדי לעודד אותה אנו יוצאים בקמפיין חדש תחת הכותרת "מחזירים את המשקיעים לת"א" (ראו בהמשך).
 
אנחנו לא רוצים לבאס אבל ברגע זה אתה עובד בשביל דלק!

עסקים היא הוצאת כסף מכיסו של אדם מבלי להתדרדר לאלימות מקס אמסטרדם
 
עליית מחיר הנפט

אחד המאפיינים המדהימים של האטה שבאה לאחר המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 היא החולשה של מחירי הסחורות בכלל ומחירי הנפט בפרט. מחירי הנפט בארה"ב ירד אז ל-40$ לחבית. אלא שלמרות שהכלכלה העולמית המשיכה לזחול מאז ונותרה שברירית, מחירים הסחורות יותר מהוכפלו.
 
ההסבר הנפוץ ביותר לכך הוא ההתאוששות החדה, בצורת V, של השווקים המתעוררים. ובכל זאת, אפשר לטעון כי עם כל הכבוד ל-V של המתעוררות, שהמדינות המפותחות בכל זאת מהוות עדיין כמעט שני שליש מהיצוא העולמי של סחורות ושירותים ובהן הביקוש לדלק דווקא ירד.
 
סטיבן ווייטינג מבנק ההשקעות סיטי הראה שבניגוד לעליות הקודמות במחירי הדלק העליות הפעם הן לא תוצאה של עליה בביקוש לדלק מארה"ב או של ירידה בתפוקת הנפט ממנה (ראו גרף).


 

מה שמעלה ישר את המחשבה שבאמת הכל הגיע מחששות לגבי אספקת הנפט מאיראן.
 
פרופסור קנט רוגוף מאונ' הרווארד מספק עוד כמה הסברים:

2.עיוות מחירים - בנוסף, המדיניות של חלק מהשווקים המתעוררים לשמור על מחירי האנרגיה שלהם מתחת למחירי השוק בעולם מייקר אוטומטית את מחירי אותן סחורות לשאר העולם.

3.ריבית ריאלית נמוכה - הרמה הנמוכה של הריבית הריאלית בעולם השפיעה מאד על מחירי הסחורות ובמיוחד על מחירי המתכות והאנרגיה.

יש גם טענות כי העמקת שוק הסחורות העלתה את המסחר הספקולטיבי ואיתו את התנודתיות. אבל מצד שני אפשר גם לטעון כי אותה העמקת שווקים עזרה לחבר את המחירים לסיפור הצמיחה ארוך הטווח של המדינות המתעוררות ולאותו חשש ידוע ממחסור בשל שיבושים באספקת הנפט מאיראן. כלומר, לתרגם את הביקוש העתידי הצפוי לתוך מחירי הסחורות הנוכחיים. וזה בדיוק מה שהם עשו!

השילוב של שווקים פיננסיים עמוקים יותר עם צמיחה שולית בשווקים המתעוררים עומד מאחורי הביצועים החזקים יחסית של סחורות.

האנרגיה הסולארית לא התפתחה כי לחברות האנרגיה אין בעלות על השמש – ראלף נדאר
 
הראלי יציב?

הבורסה בת"א אולי מדשדשת מתחילת השנה, אבל רוב מדדי מניות בעולם במהלכו של ראלי. מה שמעלה שאלות האם הראלי הזה יציב, או במקרה של ת"א האם הדשדוש עשוי להפוך למימוש? הראלי היציב ביותר הוא ראלי שמתרחש בזמן שהמשקיעים ממשיכים להיות מודאגים מעט. זאת בהנחה שלא יהפכו למודאגים מאד.
 
מה יכול להדאיג מאד את המשקיעים?

1. המשך זינוק במחיר הנפט. מחיר הנפט עלה ביותר מ -30% מאז אוקטובר. פחדים של הסכסוך עם איראן הם רק סיבה אחת שיכולה להביא לכך (ראו הרחבה בפסקה הקודמת).

2. גוש האירו יכול להיפרד. חצי יבשת נעולה באותו מטבע ולמרות שהעסקה האחרונה איתה מנעה חדלות פירעון, המשקיעים עדיין חוששים ששום דבר לא השתנה באמת. הצנע שנכפה על יוון הוא צמצום היכולת של המדינה לשלם את חובותיה. התוצאה היא ירידה הדרגתית ולא קריסה מרהיבה. אבל סביר מאד בסופו של דבר יוון תפשוט רגל.

3.הנתונים הכלכליים מארה"ב אולי ורודים מידי. האינפלציה המתחממת מורידה למעשה את הצמיחה הריאלית.

4. הבחירות המתקרבות בארה"ב עשויות לכפות על הממשל לשנות מדיניות. ראינו מה שינויי מדיניות, רגולציה ומיסוי עשו לבורסה בת"א (רוקנו אותה מפעילות). האם שינויים כאלה גם בארה"ב או אפילו נושא הפחתת החוב דרך קיצוץ בהוצאות הממשלה או הטלת מסים גבוהים יזעזעו את שוקי ההון.

5. צמצום המדיניות המוניטארית המרחיבה של הפד או סימני האינפלציה המתהווה, יכולים לדחוף את שיעורי הריבית למעלה ולפגוע בשוקי ההון.

האם מחירי הדלק יכולים להרוג את המומנטום הכלכלי?

בישראל מחיר הדלק ממשיך לשבור שיאים, אבל בארה"ב למחירים יש עדיין 14% לטפס לפני שיגיעו לשיא שלהם ב-2008. כל אחד יכול להסביר שמחיר גבוה של הדלק פוגע בהכנסה הפנויה של הצרכנים ובביטחון שלהם, מייקר את ההוצאות של החברות וכך בעיקר פוגע בצמיחה. אבל אף אחד לא יכול באמת להגיד בכמה. גם שבארה"ב לפחות כבר הייתה עם מחיר דלק ברמות הללו, באותה תקופה הכלכלה הייתה חלשה בשל משבר הסאב-פריים.

"הדבר היחיד שעולה מהר יותר ממחיר הדלק זה רווחי חברות הנפט" – אוונס (חבר קונגרס בשנות ה-80)
 
השקעה גרועה

חבר מימי כסטודנט הפסיד באותה תקופה 20 אלף שקל ביום במסחר באופציות. אותו חבר לא הפסיק למרר על השקעתו הגרועה והיה משוכנע כי הרע מכל קרה לו. אלא שאותו לקח היה ממש כוויה ברותחין. מאז הוא ניהל את השקעותיו הרבה יותר בתבונה ונמנעו לו כנראה הפסדים הרבה יותר גדולים שהיה חווה אלמלא אותו הפסד. האם אותה השקעה מחנכת היא בסופו של דבר כן השקעה טובה?
 
ובכלל, מתי ניתן לקבוע שהשקעה הייתה גרועה? האם השקעה גרועה היא השקעה שבאמת רשמה הפסד בתום תקופת ההשקעה, או השקעה שהתנדנדה לאורך תקופת ההשקעה? אנשים ממהרים להכריז על השקעה כגרועה או טובה מהר מידי. הם אולי היו סבלניים יותר אלמלא היה את הדבר הזה עם איראן בקיץ או אם הייתה להם יכולת טובה יותר להתמודד עם הפסד:
 
סוחר, לקחת את התרופה שלך הבוקר?

"הבעיה המרכזית של המשקיע - ואפילו האויב הגדול ביותר שלו - הוא המשקיע עצמו" - בנג'מן גרהאם (הוגה תורת השקעות הערך)
 
מחקרים שביצעו פרופ' כהנמן וטברסקי ז"ל מצאו עוד בשנות ה-70 כי אנשים יעדיפו לקבל סכום קטן בוודאות מאשר תוחלת של סכום גדול יותר בהגרלה. לא חדש גם כי לכל אדם קיימת שנאת הפסד ברמה שונה. כעת, כתב העת לפסיכיאטריה מולקולארית פרסם מחקר חדש על המוח שניסה לבדוק את ההיבטים הנוירולוגים של אותה אהבת סיכון.

העורך אמר בראיון לסוכנות רויטרס כי "אנחנו רוצים להאמין לכולנו יש רצון חופשי לקבל כל החלטה, אבל המחקר מראה שזה לא בדיוק קל". המדענים גילו כי מוליך עצבי בשם נוראדרנלין הוא מרכז התגובה להפסד כסף. אנשים עם מעט מידי נוראדרנלין באזור במוח האחראי על מערכות החישה והתגמול, סובלים ממחסור בחומר כימי ולכן פחות מגורים להפסד כסף. המדענים אומרים שהמחקר החדש מצביע על דרך פיתוח אפשרית של תרופות לטיפול בסוחרים בעייתיים.

- כשהתחתנת איתי ידעת שיש לי מעט נוראדרנלין....

נכתב ע''י אמיר כהנוביץ,
כלל פיננסים


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x