האם צרפת "גדולה מכדי ליפול"?

צרפת, אחת מחמש הכלכלות הגדולות של אירופה והשניה בגודלה בגוש היורו – נקלעה לבעיה שרק הולכת ומחמירה. מהדורות החדשות מתמקדות בעיקר במה שאפשר לצלם ולראות. דהיינו, הפגנות ומחאות, בעיקר של תלמידים וסטודנטים שקובלים על מצוקת הדיור, או מחסור בכיתות. חלק מההפגנות הללו הפכו באחרונה לאלימות במיוחד.  

אבל המשבר האמיתי של צרפת לא מקבל ביטוי טוב מספיק בתמונות או ב'סלפיז' שמעלים המפגינים לרשתות החברתיות. הוא בהיר ומאיים הרבה יותר רק כשמתעמקים בנתונים הקשים, בגרפים, בגרעון, בחוב התופח, או בשיתוק הפוליטי שלא מאפשר למנהיגי המדינה לקבל החלטות קשות. 

הבעיה המרכזית והקשה ביותר היא החוב הממשלתי. כאשר נשיא צרפת הנוכחי, עמנואל מקרון, נכנס לתפקידו בשנת 2017, עמד החוב של ממשלת צרפת על 2.2 טריליון אירו.  שיעורו מהתוצר היה 97%. כבר אז הוא נחשב לחוב גבוה שיש לטפל בו ולהקטין אותו. 

אבל הימים היו ימי הריבית האפסית. תשואות האג"ח של ממשלת צרפת ל-10 שנים נעו אז סביב רמות של 0.5%-1.0%. לממשלה לא היתה כל בעיה ללוות עוד ועוד משום שזה היה חוב 'זול' שקל לשרת וקל למחזר. מנהיגי צרפת חשבו שיש להם מספיק זמן וסירבו לבצע רפורמות נחוצות במשק, ובראשן העלאת גיל הפרישה.

שלוש שנים לאחר מכן הגיע משבר חדש שדרש תשומת לב – מגפת הקורונה. צרפת, כמו שאר מדינות העולם המפותח, נלחמה בסגרים ובמשבר הכלכלי שנוצר בעזרת 'תרופת פלא' ידועה – הגדלת ההוצאה, סבסוד האזרחים והתפחת החוב. 

ב-2020 זינק החוב הצרפתי לרמה של 3 טריליון אירו ו-115% מהתוצר. השווקים עדיין  קיבלו זאת בסלחנות. בכל זאת, מדובר במשבר כלל עולמי. ברגע שתימצא תרופה לקורונה, המשבר יוכל, אולי, להיפתר מעצמו. 

5 ראשי ממשלה ב-4 שנים 

ניהול משבר הקורונה הופקד בידיו של ראש הממשלה, ז'אן קסקטס. קסקטס התפטר מרצונו במאי 2022, לאחר בחירתו מחדש של הנשיא מקרון לקדנציה שנייה. 

מקרון מינה לתפקיד את אליזבת בורן. רוה"מ החדשה נכנסה למשרדה בעיצומו של משבר האנרגיה שנוצר עם פלישת רוסיה לאוקראינה, ועם אינפלציה שהלכה וגבהה עוד קודם לכן עקב שיבוש מערכת הסחר העולמי במהלך המגפה. 

בורן התקשתה לעמוד בלחץ פוליטי כבד שהופעל נגדה. ניסיונותיה להעביר רפורמות שנויות במחלוקת – ובהן העלאת גיל הפרישה וחוקי הגירה נוקשים – נתקלו בהתנגדות קשה ברחובות. היא התפטרה מהתפקיד בינואר 24' כאשר החוב הצרפתי מאמיר לכ-3.4 טריליון אירו ומייצג כ-113% מהתוצר.

תחלופת ראשי הממשלה בצרפת נמשכה גם בשנים הבאות: תחילה היה זה גבריאל אטאל (ינואר 2024 עד ספטמבר 2024) שמונה בניסיון להזרים דם חדש וצעיר לממשל. אחריו הגיע  מישל ברנייה (ספטמבר 2024 עד דצמבר 2024), איש מרכז-ימין שניסה לייצב את המערכת. הוא הודח לאחר שהאופוזיציה מימין ומשמאל הפילה את תקציב הצנע שהציע בניסיון לצמצם את הגרעון.

בדצמבר 24' מונה לתפקיד רוה"מ פרנסואה ביירו, שותף פוליטי ותיק של מקרון. גם הוא שרד פחות משנה והודח בספטמבר 25' בהצבעת אי אמון שנסובה – איך לא - על ניסיונות לקצץ בתקציב. 

במקומו של ביירו הגיע סבסטיאן לקורנו – ראש הממשלה החמישי שמתמנה בתוך פחות מ-4 שנים. לקורנו התפטר תוך פחות מחודש לאחר מינויו ולאחר כ-14 שעות בלבד מהצגת הקבינט החדש שלו. התפטרותו הגיעה עקב כישלון לבנות קואליציה רחבה וחוסר יכולת להעביר את התקציב לשנת 2026 בפרלמנט. באוקטובר 2025 הוא מונה מחדש בניסיון נוסף לפתור את הפלונטר החוקתי.

תחלופת ראשי הממשלה לא שיפרה כהוא זה את מצב החוב של צרפת שהגיע לאחרונה לרמה מטרידה – 3.6 טריליון דולר שמייצגים כ-120% מהתמ"ג שלה. 

אחריות תקציבית מול פזרנות

הקפיצה המטרידה ברמת החוב יחד עם השיתוק הפוליטי לא נעלמה מעיניהם של המשקיעים באג"ח של צרפת. בשנים 23'-25' נסחרו האג"ח של ממשלת צרפת ל-10 שנים בטווח תשואות לפדיון שבין 2.5% - 3.5%. עדיין מדובר בתשואות נמוכות יחסית. העליה הזו יוחסה בעיקר להעלאת הריבית של הבנק האירופי המרכזי בניסיון לרסן את האינפלציה.

השנה נראה שחל מפנה. ביוני השנה עוד נסחרו האג"ח של צרפת סביב רמה של 3.5%. האג"ח ל-10 שנים של גרמניה, הכלכלה הגדולה בגוש, נסחרו אז סביב תשואה של 2.9%. 

אלא שאז החלה תגובה מהירה וחדה. בתוך שלושה חודשים בלבד זינקה התשואה על האג"ח של צרפת לרמה של כ-5%. הפער מול תשואת האג"ח של גרמניה תפח בזמן הזה מ-60 נקודות בסיס (0.6%) ל-150 נקודות בסיס (1.5%). הסיבה לפער שנוצר היא אחת: המשקיעים באג"ח של צרפת חוששים שבעיית החוב שלה חמורה. הם דורשים תמורת הסיכון הזה פרמיות גבוהות יותר.

הכתבה המלאה תפורסם במגזין אוקטובר של "פאנדר" 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]