המחאה מתפשטת באירופה ומגיעה לבורסות: המניות יורדות, תשואות האג"ח מזנקות

גל מחאות ששוטף מדינות באירופה מתחיל לתת את אותותיו גם בשווקים הפיננסיים. ההפגנות, שפרצו על רקע יוקר המחיה, עלויות האנרגיה, מצב השירותים הציבוריים ומשבר הדיור, מתרחבות מעבר לצרפת ומוסיפות לחץ על ממשלות המתמודדות עם חובות גבוהים וצמיחה חלשה.

המחאה מתפשטת למדינות ובהן איטליה, ספרד, פורטוגל, בלגיה ואלבניה, אך הסיבות אינן זהות בכל מקום. בעוד שבצרפת בולטים הקשיים במערכת החינוך, יוקר המחיה והכעס על השירותים הציבוריים, בספרד ובפורטוגל עומד גם משבר הדיור במרכז המחאה. באיטליה נרשמו הפגנות על רקע עלויות המחיה והשירותים הציבוריים.

על הרקע הזה, המשקיעים בוחנים לא רק את היקף ההפגנות, אלא גם את ההשלכות האפשריות על היציבות הפוליטית, המדיניות התקציבית ועלויות המימון של ממשלות אירופה.

צרפת במוקד: לחץ על המניות ועל שוק האג"ח

התגובה בשוק הצרפתי הייתה ברורה. ביום שני, 19 באוקטובר, ירד מדד CAC 40 בכ־1.1%, בעוד מדד STOXX 600 הכלל־אירופי נחלש בכ־0.9%. האירועים החריפו את החששות בנוגע ליכולתה של ממשלת צרפת להתמודד עם הגירעון התקציבי והחוב הציבורי.

גם שוק האג"ח הגיב בעוצמה: תשואת האג"ח הממשלתית של צרפת ל־10 שנים עלתה בכ־0.13 נקודת אחוז, לרמה של כ־4.9%. במקביל, הפער בין התשואה הצרפתית לתשואה הגרמנית המקבילה התרחב, על רקע העלייה בפרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים עבור החזקת חוב צרפתי.

המשמעות היא שעלויות גיוס החוב של צרפת עלולות לעלות דווקא בתקופה שבה הממשלה נדרשת להתמודד עם גירעון משמעותי ועם לחץ ציבורי. ככל שחוסר הוודאות הפוליטית נמשך, כך עלולה להצטמצם הגמישות של הממשלה בקבלת החלטות תקציביות.

גם האירו נחלש מול הדולר במהלך המסחר ביום שני. עם זאת, המטבע מושפע ממגוון גורמים, ובהם מדיניות הריבית בארה"ב ובאירופה וההתפתחויות הכלכליות הגלובליות, ולכן אין לייחס את מלוא התנועה למחאות בצרפת.

החשש מתפשט מעבר לצרפת

האירועים בצרפת אינם מתרחשים בחלל ריק. במדינות נוספות באירופה גוברת המחאה סביב העלייה בהוצאות משקי הבית, הקושי להשיג דיור והתחושה שהממשלות אינן מספקות מענה מספק למצוקות הציבור.

במקביל, עלויות האנרגיה הגבוהות, על רקע העימות בין ארה"ב לאיראן והשלכותיו על שוקי האנרגיה, מוסיפות לחץ על משקי הבית ועל עסקים. לפי דיווח רויטרס, הנציבות האירופית מעריכה כי העימות עלה לאירופה כ־100 מיליארד אירו בשל שיבושים במסחר ובשווקי האנרגיה.

המשך המחאה עלול להקשות על ממשלות לקדם רפורמות או צעדים לצמצום הגירעונות, במיוחד אם יידרשו להגדיל תמיכות וסובסידיות כדי להקל על הציבור. עם זאת, לא כל הפגנה מתורגמת בהכרח למשבר כלכלי, וההשפעה תלויה במשך המחאה, בהיקפה ובתגובה של כל ממשלה.

מה המשמעות עבור המשקיעים?

הסיכון המרכזי הוא שילוב בין חוסר יציבות פוליטית לבין חששות פיסקליים. אם המשקיעים יעריכו שהמחאות מקשות על ממשלות לצמצם גירעונות ולנהל את החוב, הם עשויים לדרוש תשואות גבוהות יותר על אג"ח ממשלתיות. עלייה מתמשכת בתשואות מייקרת את המימון ועלולה להכביד גם על הפעילות הכלכלית.

בשוק המניות, חברות החשופות לצריכה הפרטית, לקמעונאות ולתיירות עלולות להיפגע אם המחאה תוביל לשיבושים ממושכים בפעילות העסקית. גם מניות הבנקים עשויות להיות מושפעות מהתנודתיות בשוק האג"ח ומהחשש להאטה כלכלית.

מנגד, אין עדיין בסיס לקבוע שהמחאות יובילו למשבר פיננסי כלל־אירופי. התגובה בשווקים עשויה להישאר ממוקדת במדינות שבהן הסיכון הפוליטי והתקציבי גבוה יותר, במיוחד אם הממשלות יצליחו להשיב את הסדר ולספק מענה שירגיע את הציבור.

ומה קורה בוול סטריט?

בזמן שהמחאות הכבידו על השווקים באירופה, וול סטריט התאוששה ביום שני מירידות קודמות, על רקע התחזקות במניות הטכנולוגיה וציפייה לדוחות של חברות גדולות. הפער בין ביצועי השווקים מדגיש כי התנודתיות נובעת מכמה גורמים במקביל, ולא מהמחאה בלבד.

בימים הקרובים יעקבו המשקיעים אחר התפתחות המחאות, תגובת הממשלות, התשואות באג"ח הממשלתיות והאירו. התרחבות נוספת של חוסר היציבות, לצד החמרה במצב התקציבי, עלולה להגדיל את התנודתיות. לעומת זאת, רגיעה ברחובות והתקדמות בצעדים כלכליים עשויות להפחית את הלחץ.

השורה התחתונה: גל המחאות באירופה כבר מלווה בירידות בשוק המניות הצרפתי, בעלייה בתשואות האג"ח ובהיחלשות האירו. השאלה המרכזית היא האם מדובר בתגובה זמנית לאירועים או בהתפתחות שתעמיק את החששות לגבי היציבות הפוליטית והפיננסית של היבשת.