הילד מעומאן שמפענח את זרימת הכסף בוול סטריט

סונו ורגזה גדל בעומאן. הרבה לפני שהחל לנתח את הפדרל ריזרב ואת שוק האג״ח האמריקאי, היה לו חלום פשוט יותר: לשבת ביציע במשחק מונדיאל. מאז 1988 הוא אוהד את נבחרת הולנד, אהדה שעליה סיפר שנים אחר כך בטור אישי. על ילדותו בעומאן דיבר במסגרת ריאיון לפודקאסט The Dream Architect Life, שפורסם בדצמבר 2025. הסיפור שהוצג שם היה של מסלול שעוצב באמצעות סקרנות, הזדמנויות בלתי צפויות ונכונות לשנות כיוון.

המסלול הזה עבר בין מדינות ובין מקצועות. לימודי ההנדסה הובילו אותו מהודו לארצות הברית; המחקר האקדמי הוביל למודלים מתמטיים; ומשם נפתחה דלת לעולם שבו המשוואות נדרשות להתמודד גם עם פחד, התלהבות והחלטות אנושיות. כיום, כשהוא כותב על מניות שבבים ותשואות אג״ח, מאחוריו נמצאת הכשרה מסוג שונה מזו של כלכלן שעבר במסלול המקובל של מחלקת מחקר בבנק.

מהנדסה בהודו לעורקים במעבדה האמריקאית

ורגזה השלים תואר ראשון בהנדסה ב־National Institute of Technology בטריצ׳י שבהודו, ולאחר מכן תואר שני ודוקטורט בהנדסת מכונות באוניברסיטת פרדו. את הדוקטורט סיים ב־2006. נושא המחקר היה הדמיית זרימת דם בעורקים חולים, תחום שבו חישוב מתמטי מאפשר לחקור תהליך פיזי מורכב.

באתר המעבדה לדינמיקת זורמים חישובית בפרדו נותר תיעוד מוחשי של התקופה: צילום מיום הגנת הדוקטורט שלו, 18 באפריל 2006, לצד פרופ׳ סטיבן פרנקל וד״ר פול פישר. צילום נוסף, ממאי אותה שנה, מציג אותו עם עמיתיו בחדר המחשבים של המעבדה. אלו תחנות מוקדמות בקריירה שעדיין לא נראתה כמו הכנה לעיסוק בשוק ההון.

עמוד המחקר מתאר בחינה של זרימה דרך כלי דם שהוצרו: כיצד צורת ההיצרות משפיעה על המערבולות ועל תנועת הנוזל בהמשך הדרך. ורגזה מופיע בו כחוקר לצד פרנקל ופרופ׳ מייקל פלסניאק. זו עבודה שמחייבת לבחון את המערכת כולה ולהבין כיצד שינוי מקומי משפיע על ההתרחשות בהמשך. הדמיון לשאלות שמעסיקות אסטרטג השקעות הוא אנלוגיה, כמובן; שווקים אינם מצייתים לחוקי הזרימה. אבל ההרגל לחפש מנגנון, ולא להסתפק בתיאור תוצאה, מתאים לשני העולמות.

הדלת לפיננסים נפתחה לפני סיום הדוקטורט

בשנת הדוקטורט האחרונה קיבל ורגזה הזדמנות לעבוד על מודלים לאופציות. לפי הביוגרפיה הרשמית שלו, השילוב בין מידול מתמטי לבין האתגר שמציבה ההתנהגות האנושית בשווקים משך אותו לפיננסים. בהמשך פיתח מודלים כמותיים עבור מנהלי קרנות גידור ובעלי הון, למניות, אופציות, קרנות סל וקרנות סגורות.

ב־Convex Capital Management שימש שותף ומנהל מחקר, השתתף בניהול תיקים ובייעוץ ללקוחות ופיתח מדד כלכלי מוביל ל־30 מדינות. העבודה הזו חיברה את הכלים הכמותיים להחלטות השקעה: בחינת מצב הכלכלה, השוואה בין שווקים והפיכת המחקר לתהליך עבודה סדור.

המומחיות שלו היא החיבור בין כלכלה לתיק ההשקעות

ב־Carson Group, שם הוא משמש כיום אסטרטג המאקרו הראשי, ורגזה מוביל את צוות הקצאת הנכסים. הצוות מגבש את השקפת הבית ואת התחזיות, והוא עצמו משמש מנהל השקעות מוביל בכמה אסטרטגיות בפלטפורמה של החברה. תחום ההתמחות שלו נמצא במפגש בין השווקים, המאקרו־כלכלה והמדיניות הכלכלית.

הקצאת נכסים דורשת להסתכל מעבר לשאלה אם מניה מסוימת יקרה או זולה. עליה לבחון כיצד שינוי בצמיחה, באינפלציה או בריבית משפיע על כמה חלקים של התיק בעת ובעונה אחת. לפעמים מניות ואג״ח מגיבות לאותו אירוע בכיוונים מנוגדים; לפעמים מה שנראה כפיזור בין נכסים מסתיר תלות משותפת באותה הנחה כלכלית.

לצד העבודה הזו הוא מגיש עם ריאן דטריק את הפודקאסט Facts vs Feelings, שבו הם מנתחים אירועים שמניעים את השווקים. השיחה עם הציבור היא חלק מהעבודה: להסביר מה משתנה בנתונים, מה כבר מתומחר, ואיפה התחושה בשוק אינה תואמת בהכרח את התמונה הכלכלית.

האוהד ביציע נשאר איתו

בקיץ 2026 חזר ורגזה לחלום הילדות. בטור שפרסם ביולי סיפר כי סימן את תקופת המונדיאל ביומן כבר כשארצות הברית זכתה בזכות האירוח. הוא צפה עם בתו בהולנד ביוסטון, ועם בנו נסע לקנזס סיטי לצפות בארגנטינה. האפשרות לחלוק את החוויה עם ילדיו הוסיפה לחלום הישן משמעות חדשה.

הטור הזה חשף גם את האופן שבו הוא מתבונן: אוהד שמתלהב מהשחקנים, אבל מתעניין בתנועה הקבוצתית, ביצירת המרחב וביכולת לראות את התמונה הרחבה. קל לקרוא לתוך זה שיעור בהשקעות, אך יש כאן גם תזכורת פשוטה יותר: מאחורי הגרפים והמודלים נמצא אדם ששמר במשך עשרות שנים על אהבה שהתחילה בילדות.

התובנה על השבבים והאג״ח

ב־16 באוקטובר פרסם ורגזה באתר Carson Group את המאמר It’s All One Big Trade Now: AI or Bust. טענתו: תנופת הבינה המלאכותית קושרת יותר ויותר בין מניות, אשראי ושווקים פרטיים. כשהאמון בתשואה העתידית מההשקעות נפגע, אותה התפכחות יכולה להחליש מניות ולחזק את הביקוש לאג״ח אוצר, שתשואותיהן יורדות.

זהו ההסבר החד שלו לתופעה שנראית לכאורה סותרת. ירידת תשואות אינה בהכרח אות חיובי למניות, משום שהסיבה לירידה חשובה. אם היא משקפת חשש להיחלשות מחזור ההשקעות, ספקיות התשתית עלולות להיפגע בצד הרווחים. ההוצאה של הלקוח היא ההכנסה של הספק; האטה אצל הראשון מגיעה גם לאחרון.

בהשלכה לענף השבבים, ההקלה שמגיעה משיעור היוון נמוך יותר יכולה להיבלע בחשש להזמנות ולרווחיות. בכך כוחו של הניתוח: הוא מחבר את תנועת האג״ח ואת חולשת המניות לאותו שינוי בציפיות, במקום להניח שאחת חייבת לבטל את האחרת.

ורגזה אינו טוען שהוא יודע לתזמן את התפוצצותה של בועה. המסקנה שלו היא לפזר חשיפה גם מחוץ לתחום, אף במחיר החמצת חלק מהעליות. השאלה שהוא משאיר למשקיע חדה: כשהתשואות יורדות, האם ההון נעשה זול יותר, או שהרווחים שבעבורם גויס נראים פחות בטוחים?