מחקר חדש מעריך: הפריון העולמי כבר ירד מתחת לרמת התחלופה

פחות ילדים בעולם - ויותר לחץ על הצמיחה והפנסיה

מחקר חדש מעריך:

הפריון העולמי כבר ירד מתחת לרמת התחלופה. בישראל נותר מספר הילדים לאישה גבוה, אך התועלת הכלכלית תלויה בהשכלה, בתעסוקה ובפריון העבודה

שיעור הפריון העולמי עשוי לעמוד ב-2026 על 2.19 ילדים לאישה לכל היותר, מתחת לרמת תחלופה עולמית של כ-2.20. זו הערכתם של פרופ׳ חסוס פרננדס-ויאברדה מאוניברסיטת פנסילבניה ופטריק נוריק מאוניברסיטת נורת׳ווסטרן, בנייר העבודה ״ארץ לא נודעת: הכלכלה של עולם מתכווץ״, שפורסם גם ב-NBER. רמת התחלופה היא הפריון הנדרש להחלפת דור ההורים; בחישוב העולמי שלהם היא גבוהה מהסף המוכר של כ-2.1 במדינות עשירות, בשל הבדלי תמותה ויחס המינים.

האומדן נמוך מתחזית האו״ם ל-2026, העומדת על 2.23, בעקבות תיקון שהחוקרים מציעים על בסיס נתוני לידות עדכניים במדינות שונות. החוקרים ניתחו 236 מדינות וטריטוריות בשנים 1950 עד 2023 ומצאו מגמה מקומית שלילית ב-219 מהן. הם מדגישים את הירידה המהירה במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ומציעים שהעלויות והנורמות של החיים המודרניים תורמות לה. זהו הסבר מוצע, ולא קשר סיבתי שהוכח.

הדיוק חשוב: מדובר בנייר עבודה ובהערכה, ולא בהכרזה רשמית על חציית הסף. המחברים מציינים שטעויות המדידה גדולות מהפער הזעיר בין האומדנים, ולכן אין לקבוע בוודאות אם החצייה התרחשה ב-2025, ב-2026 או תתרחש ב-2027. בתרחיש שהם מציגים, האוכלוסייה תגיע לכ-9 מיליארד בסביבות 2056 ואז תקטן.

האוכלוסייה עדיין גדלה

תחזית האו״ם מ-2024 מציגה מסלול אחר: שיא של כ-10.3 מיליארד בני אדם באמצע שנות השמונים של המאה הנוכחית, לעומת כ-8.2 מיליארד ב-2024. לפיכך, שאלת התזמון אינה שולית. פער של עשרות שנים בשיא האוכלוסייה משנה את אופק התכנון של מדינות, מערכות רווחה ועסקים.

ירידה בפריון מתחת לרמת התחלופה אינה אומרת שמספר התושבים מתחיל לרדת מיד. דורות גדולים שנולדו בעבר מגיעים לגיל ההורות, וממשיכים להוליד ילדים גם כאשר כל אישה יולדת פחות. המבנה הזה, המכונה תנופה דמוגרפית, יכול להחזיק את גידול האוכלוסייה במשך שנים. ברמת המדינה גם הגירה משנה את התמונה; ברמה העולמית היא אינה מוסיפה תושבים.

החשבון של מערכות הפנסיה

הזדקנות האוכלוסייה כבר מתבטאת בתחזיות הפנסיה של ה-OECD. לפי דוח הפנסיה לשנת 2025, מספר בני ה-65 ומעלה לכל 100 בני 20 עד 64 במדינות הארגון צפוי לעלות מ-33 ב-2025 ל-52 ב-2050. בשנת 2000 עמד היחס על 22 בלבד. זהו יחס בין קבוצות גיל, ולא בין פנסיונרים לעובדים בפועל, אך הוא ממחיש את שינוי המבנה הדמוגרפי.

המשמעות הכלכלית היא שבמערכות הנשענות על תשלומי העובדים ועל הכנסות המדינה, בסיס המימון נדרש לשאת אוכלוסייה מבוגרת גדולה יותר. גם חיסכון פנסיוני שנצבר בחשבונות אישיים אינו מנותק מן המשק: כוח הקנייה שלו בעת הפרישה תלוי במוצרים ובשירותים שהכלכלה תוכל לספק. עם זאת, אין להסיק מירידה בילודה לבדה שפנסיות ייפגעו בשיעור מסוים. תעסוקה, שכר, תשואות וכללי המערכת קובעים יחד את התוצאה.

גם לגבי הצמיחה צריך להבחין בין גודל המשק לרמת החיים. פחות עובדים עלולים להאט את גידול התוצר הכולל, אבל שיפור בתפוקה לעובד יכול להעלות את ההכנסה לנפש. לכן, בתכנון כלכלי לטווח ארוך, מספר התושבים צריך להיבחן לצד היקף התעסוקה והיכולת לייצר יותר בכל שעת עבודה.

ישראל חריגה בפריון

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו ב-9 בספטמבר 2026 ומתייחסים לשנת 2025, נולדו בישראל 183,678 תינוקות. שיעור הפריון הכולל נאמד ב-2.88 ילדים לאישה, לעומת ממוצע של 1.41 במדינות ה-OECD שמובא באותו פרסום. זהו פער גדול, המעניק לישראל פוטנציאל להרחבת כוח העבודה בשנים הבאות.

הנתונים גם ממחישים מדוע אין להסתפק במספר הלידות. הלמ״ס מדווחת ששיעור הגידול של אוכלוסיית הישראלים ב-2025 היה 1.1%. באותה שנה יצאו מישראל 69.5 אלף ישראלים שהוגדרו כמהגרים, חזרו 18.8 אלף והגיעו 20.9 אלף עולים. לידות, תמותה והגירה פועלות יחד, ולכן פריון גבוה אינו מבטיח קצב גידול קבוע.

היתרון ייקבע בבית הספר

דוח ה-OECD בנושא הזדמנויות לילדים בישראל, שפורסם במאי 2026, מצביע על פערים משמעותיים ביכולת לתרגם את האוכלוסייה הצעירה להון אנושי. לפי נתוני פיז״ה 2022 המובאים בו, 21% מהתלמידים בישראל היו בעלי הישגים נמוכים בכל שלושת התחומים שנבדקו: קריאה, מתמטיקה ומדעים. הממוצע במדינות הארגון היה 16%.

הדוח מתאר פערים חדים בין קבוצות האוכלוסייה, ומצביע גם על הקושי של בוגרי החינוך החרדי להשתלב בהשכלה גבוהה. לפי הנתונים שהוא מציג, 43% מהגברים החרדים שהחלו ללמוד בהשכלה גבוהה סיימו בתוך שש שנים, לעומת 65% מהגברים הלא-חרדים. הארגון קושר חלק מהפער לתוכנית הלימודים המצומצמת במקצועות כלליים בבתי הספר החרדיים.

מכאן עולה מסקנה כלכלית ברורה לישראל: ילודה גבוהה יוצרת הזדמנות, אך מימושה דורש השקעה מוקדמת במיומנויות ובהסרת חסמים לתעסוקה. יותר ילדים פירושם תחילה יותר הוצאות על חינוך, דיור ותשתיות; התרומה להכנסות המשק מגיעה בהמשך, ותלויה ביכולת שלהם להשתלב בעבודה יצרנית. איכות החינוך היא אפוא חלק מההיערכות הפיננסית של המדינה לעשורים הבאים.

להרחבה:

המחקר באתר NBER, נייר עבודה 35809

הנוסח המלא של המחקר באתר CESifo, אוגוסט 2026; הופץ בספטמבר 2026

האו״ם, תחזית אוכלוסיית העולם 2024

OECD, דוח הפנסיה 2025, פרק הרפורמות

הלמ״ס, ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ״ז, עמודים 3, 5 ו-6

OECD, הזדמנויות לילדים בישראל, פרק רווחת הילד, מאי 2026