בנק ישראל דוחה את הצעת נתניהו לעקיפת סנקציות באמצעות קריפטו
הבנק המרכזי קובע כי הפתרון הוא שימור קשרי הסחר ומניעת הסנקציות ומפנה את האחריות לדרג המדיני. כלכלנים ואנשי קריפטו מצטרפים לביקורת, באופוזיציה מזהירים מבידוד ובערוץ 14 מדגישים שמדובר בהיערכות לתרחיש עתידי
24 באוקטובר 2026
בנק ישראל דחה הערב, שבת, את האפשרות שהציג ראש הממשלה בנימין נתניהו להשתמש במטבעות קריפטו כמענה לסנקציות על ישראל. בהודעה שנמסרה בעקבות פניות רבות של עיתונאים במהלך השבת, הבנק המרכזי קרא לשמר את היחסים עם שותפי הסחר ולהתמקד במניעת הסנקציות. תגובתו מצטרפת לביקורת שהתפרסמה מאז הראיון בערוץ הכלכלה, בקרב כלכלנים, אנשי תעשיית הקריפטו ופוליטיקאים.
״מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות על ישראל. הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השליליות על המשק. נושא זה מצוי בתחומי אחריותו של הדרג המדיני ומן הראוי לפעול כדי לקדמו״, נמסר מבנק ישראל.
החלק האחרון בהודעה הוא גם המסר המדיני שלה: הבנק מפנה לממשלה את האחריות לטיפול בסיכון. המשמעות העולה מהנוסח היא ששימור הגישה לשווקים הבינלאומיים מחייב עבודה מול המדינות והגופים שעמם ישראל סוחרת. עצם קיומה של טכנולוגיה להעברת כספים אינו נותן מענה לאובדן היחסים הכלכליים שהבנק מבקש למנוע.
הסערה החלה בעקבות ראיון שהעניק נתניהו לרועי כ״ץ בערוץ 10, שפורסם ביום שישי, 23 באוקטובר. כשנשאל על החשש מסנקציות בנקאיות השיב: ״בטח שאני חושש״. בהמשך הציג את הבלוקצ׳יין כאחת החלופות האפשריות ואמר: ״אחת מהן. בוודאי. ואני ביקשתי כבר להכין את התוכנית לזה״. באותו ראיון העריך גם שהסיוע הביטחוני מארצות הברית לא יימשך לעד. הדברים על עתיד הסיוע הם הערכתו של נתניהו, ולא הודעה אמריקאית על ביטולו.
הודעת בנק ישראל זכתה לסיקור בכאן חדשות, בחדשות 12, בחדשות 13 ובערוץ 14, וכן בעיתונות הכלכלית. באתרי הערוצים הובלטה הסתירה בין החלופה שהציג ראש הממשלה לבין עמדת הבנק המרכזי. בחדשות 13 חיברו את הדיון גם לאזהרת נתניהו בנוגע לעתיד הסיוע האמריקאי.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב ב-X כי ״האמירה של נתניהו מטורפת אבל נכונה״, וטען שאם ממשלתו תיבחר ייפסק הסיוע הביטחוני ויוטלו סנקציות כלכליות חמורות. דבריו הצטרפו לתגובות שהתפרסמו בעקבות הראיון, לפני הודעת בנק ישראל הערב.
ח״כ עודד פורר, מישראל ביתנו, העלה ב-X ביקורת המשלבת את שאלת הבידוד עם היחס הממשלתי לתעשיית הקריפטו. לדבריו, הממשלה דחתה הצעה שהגיש להסדרת התחום ולא קידמה את התעשייה, ואילו כעת נתניהו מציג אותה כאמצעי להתמודדות עם סנקציות. טענתו מדגישה את הפער בין קידום שימושים מוסדרים בטכנולוגיה לבין הצגתה כמענה לניתוק פיננסי. גם ב-N12 הובאה ביקורתו.
בתעשיית הקריפטו עצמה נשמעה הסתייגות מהשימוש הפוליטי שנעשה בטכנולוגיה. ניר הירשמן, מנכ״ל פורום חברות הקריפטו, אמר בתגובה שפורסמה ב-i24NEWS כי התחום יכול לחזק את הקשר של ישראל לשווקים הפיננסיים ולייעל העברות הון, אך ״הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים״. הוא הדגיש את האפשרות לעקוב אחר עסקאות ברשתות בלוקצ׳יין ציבוריות והביע נכונות לעבוד עם הממשלה והרגולטורים על הסדרה שתחזק את קשרי ישראל עם העולם.
אבישי עובדיה, שותף מייסד בקרן קוליידר, כתב ב-X, לפי הפרסום בגלובס, כי ״זו הדרך הכי גרועה להזיז כסף כדי לטשטש עקבות״. הוא נימק זאת בתיעוד העסקאות ובחיבור של הפעילות לגופים הממירים בין כסף רגיל לקריפטו. הביקורת הזאת מגיעה ממשקיע בתחום, שמערער על ההנחה שהטכנולוגיה מספקת מסתור אפקטיבי מפני אכיפה.
גם עיתונאים ואנשי תקשורת הגיבו ברשתות. נדב איל כתב ב-X ובפייסבוק שהכלכלה הישראלית אינה יכולה להתבסס על קריפטו כפתרון לבידוד פיננסי, והשווה את הכיוון למדינות הנתונות לסנקציות. אבי בניהו קרא ב-X להאזין לדברים פעם נוספת והביע חרדה מהחיבור בין עתיד הסיוע, הסנקציות והקריפטו.
לצד הביקורת, בפרסום של יצחק אבוחצירא בערוץ 14 הוצגה קריאה אחרת של הראיון: נתניהו התייחס להכנת תוכניות מגירה לתרחיש אפשרי ולא הכריז על מעבר של ישראל לכלכלה המבוססת על קריפטו. ההבחנה הזאת חשובה להבנת היקף דבריו. היא משאירה בעינה את השאלה שעליה השיב בנק ישראל: האם החלופה שהוזכרה יכולה לספק פתרון לסנקציות שיוטלו על המשק.
המסגרת האמריקאית ממחישה את המגבלה. המשרד לפיקוח על נכסים זרים במשרד האוצר האמריקאי, OFAC, מבהיר בהנחיותיו כי חובות הציות לסנקציות חלות על הכפופים לסמכותו גם כשהעסקה נקובה במטבע דיגיטלי. הכללים כוללים גם איסור על עסקאות שנועדו לעקוף את המגבלות. לכן, כאשר גורם כפוף לאיסור לבצע עסקה מסוימת, שינוי אמצעי התשלום כשלעצמו אינו מסיר את האיסור.
אין להסיק מכך שלא נעשים בעולם ניסיונות לעקוף סנקציות באמצעות קריפטו. OFAC עצמו מתייחס במפורש לניסיונות כאלה במסגרת ההנחיות על רוסיה ולחובות של נותני שירותים בתחום. המסקנה הכלכלית היא שיש הבדל בין ביצוע העברה מסוימת לבין היכולת להבטיח למשק שלם מסחר, מימון והשקעות לאורך זמן. טכנולוגיית תשלומים אינה מחייבת לקוח, ספק או משקיע זר להמשיך לעבוד עם ישראל.
עבור חברות ומשקיעים, משמעות הדיון נבחנת ביכולת לקבל תשלום, לממן פעילות ולקיים קשרי מסחר יציבים. חומרת הפגיעה בתרחיש של סנקציות תלויה בזהות המטילים אותן, בגופים שעליהם יחולו ובהיקפן. תגובת בנק ישראל אינה מודיעה על הטלת סנקציות חדשות; היא דוחה את ההסתמכות על קריפטו כפתרון וקוראת לממשלה לפעול כעת לשימור היחסים הכלכליים ולמניעת הפגיעה במשק.
ערוץ 10 הרשמי ב-X - פרסום קטע הראיון עם נתניהו
יאיר לפיד - הפוסט המקורי ב-X
עודד פורר - הפוסט המקורי ב-X
נדב איל - הפוסט המקורי ב-X
אבי בניהו - הפוסט המקורי ב-X
משרד האוצר האמריקאי - חובות ציות לסנקציות במטבעות דיגיטליים
משרד האוצר האמריקאי - תחולת הסנקציות על רוסיה במטבעות דיגיטליים
פרופ׳ אמיר ירון ונתניהו על רקע בנק ישראל אילוסטרציה AI
