זליכה תוקף את הצעת הקריפטו של נתניהו והוסיף: ״העם פה לא פוחד מהאיראנים, הוא פוחד מהמחירים בסופר״

פרופ׳ ירון זליכה יצא בביקורת חריפה על דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בדבר שימוש במטבעות דיגיטליים כאחת הדרכים להתמודדות עם סנקציות בנקאיות אפשריות על ישראל. בריאיון לתוכנית ״שרון ואורי״ בכאן 11, לאחר שהוצג בפניו קטע מדברי נתניהו, אמר: ״אני ראיתי את הריאיון הזה, פשוט נחרדתי. פשוט נחרדתי, זה הבל הבלים״.

זליכה הגדיר את הסיכון לסנקציות כ״סכנה אמיתית״, ודחה בחריפות את המענה שהציג ראש הממשלה. ״נוכח הסכנה של הסנקציות, שהיא סכנה אמיתית, הוא מפנטז על בלוקצ׳יין. מה אנחנו, צפון קוריאה? אפילו בצפון קוריאה זה לא עובד״, אמר.

בריאיון המקורי לרועי כ״ץ בערוץ 10, שפורסם ביום שישי, 23 באוקטובר, אמר נתניהו כי הוא חושש מסנקציות בנקאיות וכי ישראל צריכה להיערך לכך. כאשר נשאל אם הבלוקצ׳יין הוא חלופה לסנקציות, השיב: ״אחת מהן. בוודאי. ואני ביקשתי כבר להכין את התוכנית לזה״.

דרישה להיערכות רצינית ולשמירה על משאבי המדינה

זליכה קרא להפנות את ההיערכות הכלכלית לשמירה על נכסי המדינה. ״אנחנו חייבים להתכונן ברצינות, ולהתכונן ברצינות זה קודם כל להפסיק לשרוף את האוצרות של המדינה. למשל, אוצרות הגז״, אמר.

בהמשך הריאיון תקף את ההסדרים הנוגעים להכנסות הציבור מהגז ואת הפער, לטענתו, בין ההבטחות שניתנו בנוגע לקרן העושר לבין הכספים שהצטברו בה. הוא הזכיר את התנגדותו לנוסחה שקודמה בעבר, וטען כי הזהיר מפני פגמים בה.

״איפה הכסף?״, שאל זליכה, וקשר את הביקורת לצרכים הציבוריים שלדבריו היו יכולים לקבל מענה באמצעות הכנסות אלה: בניית בתי חולים, צורכי הצבא, טיפול בנפגעי פוסט טראומה, בנכים ובקשישים.

המחירים בסופר במרכז הביקורת

כאשר המגישים הציגו בפניו את הטענה שמצבה של הכלכלה הישראלית טוב יחסית לנוכח השנים הקשות שעברה המדינה, ביקש זליכה להבחין בין מצבה של הממשלה לבין מצבו של הציבור. על מצב הממשלה אמר כי הוא ״באמת בסדר״, אך הפנה את תשומת הלב למחירים בסופר ולהוצאות על רישוי רכב וביטוח רכב.

לטענתו, המחירים ממשיכים לעלות והפערים מול מדינות המערב מתרחבים. ״זה האיום המשמעותי. הרי העם פה לא פוחד מהאיראנים, הוא פוחד מהמחירים בסופר״, אמר. הוא האשים את נתניהו בהפניית השיח לאיומים עתידיים, בעוד הציבור מתמודד עם יוקר המחיה בהווה.

בתחילת הקטע הסביר זליכה את תפיסתו הכלכלית: הפחתת יוקר המחיה, לדבריו, תשחרר כספים הן לאזרחים והן לממשלה, ותאפשר להפחית מסים ולהגדיל תקציבים חיוניים לביטחון, לבריאות ולרווחה. את המהלך הזה הציג כמפתח לשינוי כלכלי מהותי.

בנק ישראל דחה את רעיון המסלול העוקף

ברקע הדברים, בנק ישראל מסר בשבת, 24 באוקטובר, כי ״מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות על ישראל״. הבנק קרא לשמר את היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים ולהתמקד במניעת סנקציות ובהשפעותיהן השליליות על המשק. בהודעתו הדגיש כי הנושא נמצא באחריות הדרג המדיני.