ועדת הריכוזיות – אז מהן ההשלכות, ומה הקשר למדדי היתר?

בשבוע שעבר התפרסמו ההמלצות הסופיות של ועדת הריכוזיות. בעוד שלא ברור מה תהיה השפעתן על יוקר המחיה בארץ, כבר עכשיו ברור שההשלכות על שוק ההון יהיו רבות.

למעשה המלצות הוועדה מתחלקות לשני חלקים: החלק ראשון מתייחס לחברות פירמידה - שהוועדה הגדירה כשתי חברות ציבוריות שהנפיקו אג"ח או מניות ונשלטות בשרשור בידי אותם בעלים (חברה אם וחברה בת). החלק השני בהמלצות הוועדה נוגע להפרדה בין חברות ריאליות "משמעותיות" (חברות תפעוליות כמו נדל"ן, תקשורת ואנרגיה) לבין חברות פיננסיות "משמעותיות" (בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות).

בחרתי להתמקד בסקירה זו בחלק הראשון, הנוגע לחברות פירמידה (וכולל גם חברות פער ). החלטות הועדה בנושא חברות פירמידה הן:

1. התרת פירמידות המורכבות משתי "שכבות" בלבד של חברות ציבוריות

2. החרגת הפירמידות שכבר קיימות, שלהן אפשרה מבנה של שלוש "שכבות" (חברה אם, חברה בת וחברה נכדה), בהגבלות מסויימות, שכוללות הגברת הממשל התאגידי

3. בכל מקרה, לא תותר פירמידה במבנה של ארבע שכבות, כאשר בתוך ארבע שנים כל הפירמידות יצטרכו להצטמצם לשלוש שכבות בלבד

חברות פירמידה בארץ לא חסר, ונראה כי המלצות הוועדה יחולו כמעט על כולן. מבין הקבוצות עליהן צפויות לחול המלצות הועדה, ניתן לציין כמה קבוצות בולטות כמו קבוצת אידיבי, קבוצת אקויטל, קבוצת אינטרנט זהב, קבוצת גזית, קבוצת דלק, קבוצת אפריקה ועוד רבות וטובות. הקבוצות הללו יאלצו להשטיח את מבנה הפירמידה בשיטות שונות. האפשרויות העומדות בפני אותן חברות הן:

• מכירה של החברות הנמצאות בתחתית הפירמידה לגורם שלישי

• הצעת רכש ומחיקה של חברות מהמסחר

• מיזוג בין חברות שבתחתית הפירמידה לחברות האם שלהן

• חלוקה של מניות החברות בשכבות הרביעית ומטה כ"דיווידנד בעין"

בקיצור, חגיגה אמיתית. מבחינת בעלי מניות המיעוט (אחזקות הציבור), החגיגה האמיתית באמת תהיה באם יתרחשו שתי האפשרויות הראשונות – מכירה לצד שלישי או הצעת רכש, שכן מרבית החברות הנמצאות בתחתית הפירמידה יזכו להצעות רכש בסכומים נדיבים, או לחילופין ימכרו לצד ג', בפרמיית שליטה על מחיר השוק. כך או כך, בעלי מניות המיעוט יוכלו, ברוב המקרים, ליהנות מאפסייד משמעותי על מחירי השוק של המניות, כפי שהן נסחרות כיום (למעט במקרים בהם החברות שצפויות להימכר נמצאות תחת איום ישיר מהמחאה החברתית ו/או מהרגולציה).