תל אביב איבדה כשישה אחוזים [לפני היום] מאז ערב הבחירות והנפט והשבבים צונחים

5 בנובמבר 2026 | סקירת שווקים ופרשנות | נתוני נעילה עד 4 בנובמבר ונתוני מסחר מהבוקר

שתי מערכות הבחירות התקבלו בירידות בשוק המניות הישראלי. תחילה הגיעו תוצאות הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, שלא סיפקו הכרעה ברורה לטובת שינוי שלטוני. שבוע לאחר מכן הגיע ניצחון הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס האמריקאי. בתל אביב נרשמו שוב ירידות, בעוד המדדים המרכזיים בוול סטריט עלו בחדות. ההבדל בין התגובות מלמד עד כמה אותו אירוע פוליטי יכול לשנות את הערכת הסיכון באופן שונה בין מדינות ובין ענפים.

מהנעילה ב-26 באוקטובר, ערב הבחירות בישראל, ועד לנעילה ב-4 בנובמבר, יום המסחר הראשון לאחר הבחירות בארה״ב, ירד ת״א 35 מ-4,206.35 ל-3,969.53 נקודות - ירידה מצטברת של 5.63%. ת״א 125 ירד מ-4,108.05 ל-3,849.08 נקודות - ירידה של 6.30%. זהו השינוי בכל התקופה, כולל ימי המסחר שבין שני האירועים; אין בחישוב כשלעצמו הוכחה שכל הירידה נגרמה מהבחירות.
 

החישוב המצטבר מבוסס על היחס בין שערי הנעילה, ולא על חיבור אחוזי השינוי היומיים. שילוב מתמטי של שני ימי התגובה בלבד מניב ירידה של 3.73% בת״א 35 ושל 4.28% בת״א 125, אך אינו כולל את המסחר ביניהם. 
 

בישראל האופטימיות של ערב הבחירות התחלפה באי ודאות

ערב הבחירות ננעל ת״א 35 בעלייה של 1.99% ות״א 125 עלה ב-1.81%. למחרת ההצבעה התהפכה המגמה. לצד הירידות בשני המדדים, ת״א 90 צנח ב-4.47%, מדד הבנייה איבד 8.77% והביטוח ירד ב-5.24%. הדולר והאירו התחזקו במהלך אותו יום בכ-2.3% מול השקל, ואיגרות החוב הממשלתיות ירדו.

השילוב של ירידות במניות, חולשה בשקל ועלייה בתשואות האג״ח מתיישב עם עלייה בפרמיית הסיכון המקומית. אחת הפרשנויות היא שהמשקיעים שקיוו להכרעה ברורה ולשינוי שלטוני התאכזבו, ונדרשו לתמחר מחדש משא ומתן קואליציוני ואי ודאות. זו קריאה של התגובה בשוק, ולא מדידה ישירה של העדפתם הפוליטית של כלל המשקיעים.

הדמוקרטים ניצחו והתגובה בתל אביב הייתה שונה מוול סטריט

ב-4 בנובמבר עלה הדאו ג׳ונס ב-3.03% וננעל ב-53,356.12 נקודות. באותו יום ת״א 35 ירד ב-1.96% ות״א 125 ב-1.86%. הניצחון הדמוקרטי התקבל בארה״ב בתקווה לבלמים חזקים יותר על מדיניות הנשיא, לריסון יוזמות תקציביות ולהפחתת הסיכון להסלמה מול איראן. לצד זאת, התוצאה העלתה חששות בענפים החשופים לפיקוח פוליטי ורגולטורי מוגבר.

בתל אביב ניכרה שונות ענפית: מדד הביטחוניות ירד ב-2.81% וקמטק איבדה 7.76%, בעוד מדד האנרגיה המתחדשת עלה ב-2.29%. לפי יחידת המחקר של הבורסה, החברות הפועלות בארה״ב נהנו מהציפייה לשימור הטבות המס לתחום. התמונה מתיישבת עם שילוב של אי ודאות ישראלית, חולשה עולמית בשבבים וירידה בחלק מהמניות הביטחוניות. לכן ניצחון הדמוקרטים לבדו אינו הסבר מלא לירידות המקומיות.

הנפט צנח ביותר משמונה אחוזים ביום אחד

התנועה החדה ביותר נרשמה בנפט. החוזים על WTI, הנפט האמריקאי הקל והמתוק, איבדו ב-4 בנובמבר 7.97 דולר, או 8.3%, ונקבעו להתחשבנות ב-88.12 דולר לחבית. הברנט ירד ב-8.7% ל-94.62 דולר. בדיווח שפורסם הבוקר ב-05:21 שעון ישראל צוטט WTI ב-87.04 דולר; זהו ציטוט תוך-יומי במועד הדיווח, ולא מחיר נעילה או ציטוט חי למועד הקריאה.

כשבוע לפני הבחירות בישראל כבר עמד מחיר WTI בשוק הפיזי על 110.01 דולר לחבית, ב-19 באוקטובר, לפי מינהל המידע לאנרגיה האמריקאי. זו המחשה לעוצמת השינוי בסביבת המחירים, אבל חשוב להבחין בין מחיר ספוט לבין חוזה עתידי ומועד האספקה שלו. אין לחשב מהמעבר בין 110 ל-87 דולר תשואה מדויקת של חוזה אחיד.

הפרשנות לירידה היא שחלק מפרמיית המלחמה יוצא ממחיר הנפט: המשקיעים מעריכים שההפסד הפוליטי יגביר את הלחץ על טראמפ לקדם הסדר ויקטין את הסיכוי למערכה נרחבת נוספת. גם ציפייה להקלה בשיבושי האספקה יכולה להכביד על המחיר. אלא שהשוק מתמחר אפשרות עתידית; ירידה במחיר אינה אישור לכך שהושג הסכם או שהסיכון הצבאי חלף.

ברקע עומד הדיווח של הפייננשל טיימס מ-21 באוקטובר, שלפיו ישראל נערכה לתקיפה מוקדם יותר באותו חודש וטראמפ התנגד לחידוש הלחימה לפני בחירות האמצע. נתניהו הכחיש למחרת את הדיווח. הטענה כי הנשיא האמריקאי בלם תקיפה ישראלית נותרה אפוא שנויה במחלוקת.

תשואת האג״ח ירדה בכארבעים ושש נקודות בסיס

תשואת אג״ח האוצר האמריקאי לעשר שנים הגיעה במהלך תחילת אוקטובר לכ-5.36%, לפי סקירת נאסד״ק. בנתוני משרד האוצר האמריקאי ל-4 בנובמבר נרשמה תשואה של 4.90%, לעומת 4.95% ביום הקודם. מדובר בפער של כ-46 נקודות בסיס לעומת הרמה הגבוהה באוקטובר, שמתוכו חמש נקודות בסיס נרשמו ביום שלאחר הבחירות. רוב הירידה התרחשה אפוא עוד לפני פרסום תוצאותיהן.

כמה מנגנונים עשויים לפעול יחד: נפט זול יותר עשוי להפחית לחצים אינפלציוניים; ממשל מפוצל עשוי להקשות על הרחבה תקציבית; וחולשה במניות הטכנולוגיה יכולה לעודד ביקוש לאג״ח ממשלתיות. נאסד״ק ציינה ביקוש לנכסי מקלט במהלך הירידות במניות כאחד הגורמים לירידת התשואות באוקטובר. עם זאת, אין די בתנועות המחירים כדי לקבוע כמה כסף עבר דווקא ממניות שבבים לאג״ח, או לייחס לבחירות את כל המהלך.

מפולת השבבים קדמה לבחירות והחשש הרגולטורי מוסיף לחץ

קרן הסל SOXX ננעלה אתמול ב-450.41 דולר, לאחר ירידה של 3.14%. לעומת מחיר נעילה של 655.01 דולר ב-22 ביוני, מדובר בירידה של כ-31.24% במחיר הקרן. זהו חישוב של שינוי במחיר, ללא דיבידנדים. SOXX היא קרן סל ואינה מדד SOX של פילדלפיה; הרמות של כ-655 וכ-450 דולר מתייחסות לקרן. לפי הודעת iShares, המסחר מ-5 בנובמבר מותאם לפיצול יחידות, ולכן ההשוואה כאן משתמשת ברמות המחיר שלפני הפיצול.

בדרום קוריאה נרשמה הבוקר ירידה תוך-יומית לאזור 5,386 נקודות בקוספי, כ-5.2% מתחת לנעילת אתמול. בהשוואה ל-9,288.89 נקודות בפתיחת 19 ביוני, זהו פער של כ-42%. רמת הפתיחה ביוני אינה שיא הנעילה, ונתון הבוקר אינו נתון סגירה. עוצמת הלחץ הביאה את הבורסה להפעיל ב-03:16 שעון ישראל מנגנון שעוצר מסחר תוכניות למשך חמש דקות; זו אינה עצירה מלאה של המסחר בבורסה.

לפי יונהאפ, החשש המיידי הוא שהקונגרס הדמוקרטי יגביר את הפיקוח על מרכזי נתונים ויכביד על השקעות בבינה מלאכותית. מדובר בציפייה של המשקיעים, ולא ברגולציה חדשה שכבר נכנסה לתוקף. יתרה מכך, הירידה מאז יוני והחולשה באוקטובר מוכיחות שהבעיה לא נולדה בליל הבחירות: כבר קודם עלו שאלות על היקף השקעות הענק, צורכי המימון והזמן שיידרש להפיכתן לתזרים מזומנים.

הפער בין זינוק של כ-3% בדאו לירידה של יותר מ-3% ב-SOXX ממחיש שינוי בהעדפות המשקיעים. הקלה במחירי האנרגיה ובתשואות יכולה לתמוך בחברות רבות, ובאותו זמן מניות שבבים עלולות להיפגע מהערכה מחדש של קצב הצמיחה שלהן. עבור השוק הישראלי, המבחן יהיה אם ירידת הנפט והריבית העולמית תגבר בהמשך על אי הוודאות הפוליטית המקומית ועל החולשה בענפים שאליהם הוא חשוף.