שמואל האוזר
הילה רז
23/03/2012
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, יוצא היום (ג') בכתב הגנה מפני התקפות אנשי עסקים על הרגלוציה שלטענתם פוגעת בעריכת עסקות בארץ ומרתיעה משקיעים רבים. בשנים האחרונות נשמעה ביקורת על רשות ניע לפיה הרגולציה מכבידה מדי ולכן הרשות חייבת לעשות מדרג של רגולציה בין חברות גדולות וקטנות.
בנאומו היום מצהיר האוזר כי הרשות שוקלת לבצע מדרג רגולציה לפי גודלן של חברות. האוזר ציין כי: "המדרג הזה אומץ גם בארצות הברית לאחר שהרגולציה על שוק ההון האמריקאי ובמיוחד חוק סרביינס-אוקסלי גרמה להאטה בהנפקות שם".
האוזר מנה בנאומו את הגורמים לירידה במחזורי המסחר בבורסה וביניהם: אי הוודאות בשווקים, ירידה מתמשכת במחזורי המסחר בבורסות בעולם; מעבר של שוק ההון הישראלי ממעמד של שוק הון "מתפתח" לשוק הון "מפותח"; מיסוי; יציאת משקיעים זרים והסדרי חוב. בניגוד לרבים אחרים הוא אינו מאשים את המחאה החברתית או את הרגלוציה.
לדבריו: "לא ניתן לתלות את הסיבה לירידת המחזורים דווקא ברגולציה. ההיפך הוא הנכון. הספרות הכלכלית מצביעה על נתונים אמפיריים שדווקא תומכים בטענה שרגולציה איכותית תומכת בשוק הון יציב על פני זמן. רגולציה שמבטיחה קיומו של שוק הון הוגן, יעיל ומשוכלל, שוק שזוכה לאמונם של המשקיעים, היא גורם חיוני לתפקודו של שוק ההון ולמשיכת משקיעים זרים".
"הרגולציה חייבת להיות מאוזנת ומידתית, אמר האוזר בכנס אכיפה בשוק ההון של לשכת עוה"ד והוסיף כי "יש לה מקום רק כאשר אנו משוכנעים כי התועלת המצרפית למשקיעים ולשוק ההון עולה על העלויות שכרוכות ביישומה".
האוזר ציין כי רשות ניירות ערך כרגולטור בוחנת כל העת כיצד ניתן לפתח ולשכלל את שוק ההון הישראלי, להגביר את הנגישות של שוק ההון כאלטרנטיבה אפקטיבית עבור תאגידים לגיוסי הון וחוב, וזאת מבלי שהדבר יבוא על חשבון ההגנה למשקיעים.
דוגמה אחרת נוגעת לעריכת מודל חדשני בדומה למודלים שקיימים בארה"ב, שיאפשר לחברות להנפיק ניירות ערך באמצעות מכירתם בשוק המשני במהלך המסחר בבורסה ללא צורך בקיום מכרז. מודל כזה, לדבריו, יאפשר הפחתה ניכרת בעלויות הגיוס, וכן יאפשר גמישות רבה בגיוסי הון וחוב, לאור צמצום התקופה ממועד ההחלטה על ביצוע הגיוס ועד למועד ביצוע הגיוס בפועל.
לא הכל בגלל הרגולציה
>> פאנל אחר בהשתלמות שערכה לשכת עורכי הדין התמקד בניהול חברות ציבוריות בעידן של רגולציה מתגברת. בפאנל ציין עו"ד שוני אלבק, לשעבר היועץ המשפטי של הרשות שמייעץ כיום לקונצרן אי.די.בי, כי הרגולציה אמנם משפיעה על השווקים, אך לדבריו: "מי שאומר שהכל בגלל הרגולציה עושה לעצמו הנחות".
עו"ד אורלי דורון, מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מיסוי וכלכלה, התריעה כי פעילות פלילית מתבצעת לעתים באשכול של חברות. לדבריה, "הפעילות הזאת קשה יותר לאיתור והרבה יותר קשה להגיע לחברה. אנו נדרשים לשקול אם לא צריך להטיל אחריות ישירה על תאגידים". דורון הבהירה שבפרקליטות מכוונים גבוה: "לא נכון שהטיפול ייעשה דווקא בשי"ן-גימ"ל אלא בחברה".
עו"ד אמיר שרף ממשרד תדמור ושות' העריך כי "האכיפה המינהלית תמשוך את השטיח מתחת לפרקליטות - כמעט שלא נראה אכיפה פלילית כנגד חברות. יש קושי אמיתי וגם משפטי בייחוס מחשבה פלילית לתאגידים, ואילו רף הכניסה לתוך הליך מינהלי הוא נמוך מאוד".
פרופ' אסף חמדני, מומחה לדיני חברות וני"ע מהאוניברסיטה העברית, סבור שהרגולציה ומערכת האכיפה אינן מאוזנות, אך תולה את יהבו בבית המשפט הכלכלי. לדבריו, "בהסתכלות לטווח ארוך, בית משפט כלכלי שבודק עסקות יעזור בסופו של דבר לשכלול של השוק". דורון הצטרפה לדעתו בנוגע לבית המשפט הכלכלי ככזה שלגישתה "צפוי לאזן את המתח".
פורסם לראשונה ב-TheMarker
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
