משועבדים לבנק? הצעת חוק >>> מתן אפשרות לממשכן לעשות עסקאות בנכס הממושכן

אמש דנה ועדת הכלכלה בפערי הריביות בישראל בהשוואה למדינות מפותחות בעולם. בפתח הישיבה התייחסו הדוברים לדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת ממנו עלה כי ריבית האוברדרפט בישראל היא יותר מכפולה ביחס לאירופה. הנגיד פישר התייחס לדו"ח באומרו כי ההשוואה מסובכת מאחר שהמערכות הבנקאיות בעולם שונות. עוד הוסיף הנגיד ואמר  כי "אם לא נשמור על יציבות המערכת כולנו נשלם את המחיר, הרי הבעלים של הבנקים זה הציבור הרחב שמחזיק בהם באמצעות קרנות הפנסיה.

במהלך הדיון קיבלה הוועדה את דוח הפיקוח על הבנקים החצי שנתי בנושא העמלות. לפי הדו"ח של בנק ישראל, בנק הפועלים הוא הזול ביותר מבין 5 הבנקים הגדולים (12.6 שקלים בממוצע לחשבון בחודש) והבנק הבינלאומי הוא היקר ביותר (17.6 שקלים). כמו כן, ישראכרט היא הזולה ביותר מבחינת עלות החזקת כרטיס אשראי (3.8 שקלים בחודש בממוצע) וכא"ל היא היקרה ביותר (10.01 שקלים). עוד עולה מהדוח כי ברבעון השלישי של 2011 חלה ירידה בהוצאה החודשית הממוצעת של משקי הבית על שירותי חשבון עו"ש נפוצים ב- 5 הבנקים הגדולים, לעומת הרבעון השלישי ב-2010.

השבוע עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק המשכון. הצעת החוק משפיעה באופן משמעותי על הבנקים, זאת עקב מתן האפשרות לממשכן לעשות עסקאות בנכס הממושכן, זאת אף אם הסכם המשכון אוסר עליו לעשות כן ללא קבלת הסכמה מהבנק. כמו כן הצעת החוק במתכונתה הנוכחית תחייב את הבנק לבצע רישום מסיבי של שעבודים מחדש זאת עקב שינוי בסיווג השעבודים הקיים. ההצעה עוברת כעת לטיפול ועדת החוקה והמשפט לצורך הכנה למשוכה האחרונה, קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

איגוד הבנקים אירח כנס בנושא תקנות ה- FATCA שפורסמו לאחרונה ונחשבות כתקנות המס החוץ - טריטוריאליות המקיפות ביותר בעידן המודרני. דרך תקנות אלו מכריח אגף מס ההכנסה הפדרלי (ה- IRS) כל מוסד פיננסי זר (שאינו אמריקאי) לבחון מבין כל לקוחותיו האם קיימים לקוחות אמריקאיים המנסים להתחמק מתשלום מס דרך הסתרת נכסיהם מחוץ לארה"ב. החוק ייושם עבור לקוחות פרטיים בעלי יתרת חשבון של 50,000 דולר ומעלה, לתאגידים הרף הוא 250,000 דולר.

לאחר גל התקיפות של ה"האקר סעודי" אשר בין השאר פרסם פרטם מזהים של אזרחי ישראל, פרסמה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים טיוטת הנחיה האוסרת על איסוף מספרי תעודות זהות. לפי ההנחיה, איסוף מספרי זהות ושימוש בהם יהיה מותנה בבחינת אלטרנטיבות, ויהיה אסור כל עוד לא הוכח כי אין דרך טובה יותר לבצע את הזיהוי. במקום בו הדבר אפשרי, יצופה מבעלי מאגרי מידע להעניק ללקוחות מספרים מזהים ייחודיים לשירות המוצע (מספר לקוח), על מנת להימנע מאיסוף מספר הזהות. ההנחיה מדגישה גם את הצורך בקבלת הסכמה מודעת מצד הלקוח למסירת מספר הזהות.

 ועדת הכלכלה אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק של חה"כ שי חרמש, המבקשת לקבוע כי קביעת שער מזערי בחוזה (הלוואה) תחשב כתנאי מקפח. חה"כ הציג את החוק כחוק צרכני מובהק שבא להגן על האזרח הקטן מפני הצד החזק שמולו הוא חותם את החוזה, אשר תמיד מרוויח מהשינויים בהצמדה ואילו הצרכן תמיד מפסיד. לאחר התערבות נציגי המערכת הבנקאי, הוסכם כי החוק לא יחול על חוזים קיימים.